טל והילה הן חברות בנות 11.5 והקייץ הן לוקחות אחריות על החופש שלהן. כל נסיונותי ל'שווק' קיטנה עם שם מפוצץ עלו בתוהו.

טל התעקשה להתעלם, נוהמת אלי מהצד השני של השולחן :אני לא צריכה קייטנה... או בקיצור 'באמא שלי תעזבי אותי בשקט..'

האמת שאני קצת מבינה... העולם החופשי נראה לה קסום מתמיד, נטול השכמות בבוקר בנסיון לתפוס את האוטובוס הצהוב, זמן בית לעצמה ולספרים שלה וגם למחשב ולחברות. אבל כמה זמן זה כבר יכול להחזיק מעמד? חודשיים? ממש לא קניתי..

ואז הן הגיעו עם הצעה: 'בנינו תכנית של חודש ימים לקייטנה עבורינו' היא מספרת ומנפנפת מולי בדף משובץ עם תכנית אמיתית. האמת שקצת זילזלתי. לא האמנתי שהן יתמידו עם התכנית. אבל בימים האחרונים הן הדפיסו במחשב את התכנית המפורטת, הכינו רשימת חומרים לחלקים היצירתיים ובדקו איתנו תקציב ואפשרות להקפצות. אני מורידה בפניהן את הכובע!!!

התכנית אמיתית ומשכנעת, הרשימות הגיוניות והכי חשוב- הן נרגשות לקראת הימים הללו! ואנחנו החלטנו להצטרף, להוסיף תקציב ולהתחייב להקפיץ לסרט או לפעילות.

את רוב הימים הן תבלנה זו בביתה של זו ועם תכנית מובנית: יום בריכה, יום משחקי ילדות, יום דיוקן אישי, יום יצירת חולצה ודגל לקיטנה ויום ישראלי...

אפשר להעתיק ולהשתמש.. הרעיון הזה מדליק!