על אבטיחים אפשר לדבר לא מעט...

זה באמת אחד מתענוגות החיים שכאן במדינתינו כל איש ואישה יכולים להנות מתענוג שכזה בעונות הקייץ...

זכורה לי במיוחד איזו סצנה במסרט ישן עם צ'רלס ברונסון כשהיה צעיר...

משהו של גנסטרים או קואובואים - לא ממש זוכר

אבל אני זוכר שהייתה איזו ערמה גדולה של אבטיחים שנקטפו...

והגיעו ה"רשעים" והתחילו לירות... גם בתוך הערמה...

וכל האדום הזה של האבטיחים שהתפוצצו בירייות... זה היה די מזוויע ודומה לבשר מרוטש ודם שניגר בכמוייות...

ובקייץ כשהילדים היו קטנים... תמיד אהבתי לחתוף אבטיח לשתיים... לאכול עם הילדים את הבפנוכו עם הידיים... וכשהאבטיח התרוקן... אני הייתי לוקח "קסדה" אחת... והבן שלי את החצי השני... שמים על הראש ומשחקים אותו חיילים...

אחר כך באמת היה כייף לשתוף עצמינו בגלי הים המלוחים...

האמת - שאם לא היו רואים אותי... הייתי עושה את זה גם עכשיו...

(:

.

אבל הרבה הרבה יותר חשוב...

חקלאי... קשר לאדמה...

חבל שנותרו כה בודדים בארצנו...

הקשר לאדמה - זה כמעט הדבר ה"אמיתי" היחיד שקושר אדם למקום...

תראי את בני הקיבוצים - ברגע שהפסיקו לעסוק בפלחה ועברו למפעלים ולצימרים ובתי הארחה... הם גם הפסיקו להתנדב לסיירות ואפילו משטמתים משרות צבאי...

האח של גרושתי מגדל עגבניות שרי בקדש ברנע...

הוא אישתו וילדיו - לזה אני קורא "מלח הארץ" האמיתי ביותר שיש....

.

כנראה שגם את ומשפחתך די "מלוחים"...

(:

החיים זה לא אבטיח הא?

או שבעצם כן,

לוקח זמן רב עד שצומחים,

גדלים, מקבלים נפח, צבעוניות,

וטעם עולמי.

לגדל אבטיחים זה מותק של עבודה:)

תמסרי לו תודה, ואם את יכולה, אנא שאלי אותו אם יש דרך אמיתית לבחור אבטיח מתוקמתוק מבלי לפתוח אותו קודם.

(תיפוף על אבטיחים כטכניקת בחירה, נראה לי קצת פגאני:)

צטט: נסיך בת ים 2009-06-29 23:56:26

ולחשוב שאני יורק את הגרעינים...