הקול שלך היה הדבר האחרון ששמעתי לפני שנרדמתי...
בעיניים עצומות כשהטלפון צמוד לאוזן
מתמכרת למילים....
עוקבת אחר קשת הגוונים
שהקול שלך מפיק
רגע אתה מחוייך, מאושר, צוחק
ואז לפתע הקול שלך פתאום נמוך, משתנק
חלש
רוצה
חושק
ואני.... נמסה.....
כשהקול שלך משתנה, אני יודעת שאתה רואה
את מה שיקרה,
ואיך שיקרה מהלך אחר מהלך,
כשהקול שלך כזה, הלב שלי צונח
ישר לקרקעית הבטן
מדוגדג כולו ממליון פרפרים
שעפים סביבו....
בקול שלך אני יודעת איך גופך מגיב
כמה אתה רוצה...
ואז ניתקנו...
אני שותקת ...
שותקת כדי לשמוע .
עשיתי הרבה רעש , דיברתי יותר מידי
עכשיו אני שותקת .
אוזרת אומץ ושותקת .
שותקת ומקשיבה .
מקשיבה לשקט .
כי אם לא אקשיב , לא אדע מה ניסית לומר לי .
אני עוד לא יודעת אם זה מפחיד אותי או מרגיע אותי .
אבל אני מושיטה יד ונוגעת בו , בשקט הזה .
והוא כבר לא כל כך מאיים .
הוא פשוט שקט כי אני יודעת שמחר אשמע אותך שוב.
|