כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ציונות מעשית

    על אקטואליה, פוליטיקה, צדק ושאר נושאים שברומו של עולם.

    כמה מילים טובות על רמון

    12 תגובות   יום ראשון, 28/6/09, 18:31

    ידוע לי שרבים בתקשורת ובציבור אוהבים לשנוא את רמון. זה פשוט טרנדי לדבר עליו רעות, אבל האיש הזה הוא אחד הפוליטיקאים החכמים, המוצלחים והמוכשרים ביותר בדור האחרון. אני אומר זאת למרות שהוא לא נמנה על המחנה הפוליטי שאני משתייך אליו, ולעיתים רבות חלקתי על דעותיו של האיש, אבל אי אפשר להכחיש שיש לו הישגים אדירים.

    נתחיל מזה שהוא העמיד את ההסתדרות על הרגליים, לאחר שכמעט פשטה את הרגל. אלמלא הרפורמות שהנהיג בהיותו מזכ"ל ב 1994, כבר מזמן הייתה ההסתדרות עוברת מן העולם. יש שיגידו שחבל שהיא לא נעלמה, אחרים יגידו שהוא הרס אותה, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: למעלה מעשור חלף מאז, והרפורמות שהנהיג עדיין מיושמות, מה שמלמד על היותן יעילות עבור הארגון. הוא לא סתם עשה שינויים שנועדו לאזן תקציב גרעוני. הוא לקח חברה כושלת והפך אותה לכזו שנותרת רווחית גם כעבור עשור.

    נמשיך מן הרפורמה שהנהיג במערכת הבריאות. במשך שנים קרטעה המערכת. שר הבריאות שקדם לו, אהוד אולמרט, יזם כל מיני שינויים שהיו חיוביים אך לא יושמו. כרגיל אצל אולמרט, היו הרבה מלל ומעט מעשים. ב 1992 התמנה רמון להיות שר בריאות ויזם את חוק הבריאות שתמציתו הנהגת סל בריאות. יגידו המקטרגים שהסל קטן מדי. אחרים יגידו שלא היה צורך להחליש את קופות החולים, אבל הכלבים נובחים והשיירה עוברת. רמון לא התרגש מן הביקורת שהוטחה בו, והצעיד את מערכת הבריאות הישראלית אל המאה העשרים ואחת. הוא עשה את מה שנהוג בשאר מדינות הרווחה. הוא ביצע רפורמות שרבים דיברו עליהן אך איש לא העז וכנראה גם לא יכול היה לבצע.

    שתי הרפורמות גם יחד, זו במערכת הבריאות וזו בהסתדרות, למעשה עיצבו מחדש את מדינת הרווחה הישראלית. כפי שסוציאל-דמוקרטים אירופיים כגון שרדר הגרמני שינו את תפיסתם, לאחר שנוכחו כי אין ביכולת המשק הסוציאליסטי לפרנס אנשים בכבוד, כך גם רמון הוביל את השינוי בקרב השמאל הישראלי. בשעה שחבריו למפלגת העבודה המשיכו לדקלם סיסמאות תלושות מן המציאות, הנהיג חיים רמון שינויים והטביע את חותמו על המשק הישראלי. אפשר לומר שהוא שרטט מחדש את קווי המפה הפוליטית בתחום החברתי.

    הישג נוסף של חיים רמון הוא התנועה לשינוי במערכת המשפט. מיד כשהתמנה לתפקיד שר המשפטים, החל להנהיג שינויים, שתמציתם שימור עיקרון הפרדת הרשויות, וקיבוע מעמדה של הכנסת כריבון העליון במדינת ישראל. רבים חלקו ועדיין חולקים על תפיסתו. אותם אנשים היו מעדיפים שבג"ץ יהיה הריבון ושההפרדה בין הגוף המחוקק לגוף השיפטי תיעלם. לא כאן המקום להתדיין על כך, כי הנושא עדיין שנוי במחלוקת. הרפורמה של רמון עדיין לא הושלמה, אבל שני שרי המשפטים שבאו בעקבותיו (פרידמן ונאמן) המשיכו בדרכו, מה שמלמד על כך שהוא התווה דרך.

    גם השינויים שהציע להנהיג במערכת המשפט שנויים במחלוקת קשה, עד שיש הסוברים שנתפר לו תיק. אין ביכולתי לקבוע אם הדברים נכונים, אבל בכל זאת ברצוני להתייחס אל המקרה שהיה. האיש כיהן כשר. נאמר לו שמתקיימת מסיבת שחרור עבור חיילת ששירתה במשרד. הוא ודאי משך בכתפיו. סך הכל, שרים הם אנשים עסוקים אבל אז בוודאי נאמר לו שתפקידו מחייב נוכחות בארוע מעין זה. אז הוא עשה טובה וירד לרגע קט. ככל יכולתו השתדל להיות נחמד ואף נשק לחיילת. בטעות לא נשק לה על הלחי אלא הכניס את לשונו אל פיה. נכון, זוהי טעות, זו התנהגות נלוזה, שיש לגנותה בכל לשון (!), אבל האם זו סיבה לקטוע את הקריירה של אדם כה מצליח ומוכשר?

    כל איש עושה טעויות. החוכמה היא לדעת מתי להודות בטעות ולבקש סליחה. אילו ביקש חיים רמון סליחה ופיצה את החיילת בממון, הייתה הפרשה נשכחת כלא הייתה. אבל הוא עשה טעות נוספת, והתעקש על חפותו. אולי יעצו לו עורכי דינו לצעוק: "אני זכאי". ואולי כבודו עמד לו לרועץ. על כל פנים, השתלשלו הדברים כך שהוא נאלץ לפרוש ממשרד המשפטים ולמעשה אז נקטעה הקריירה הפוליטית שלו.

    בסיכומו של דבר אפשר וצריך לומר שמי שלא עושה, גם לא עושה טעויות. כפי שעשה דברים טובים ומועילים, שכולנו נהנים מהם, כך גם עשה טעות. תקוותי שעם הזמן היא תשכח. ומי יודע, אולי הפוליטיקאי המוכשר הזה עוד ימציא את עצמו מחדש ויחזור במסגרת פוליטית חדשה? אולי פשוט הבין שלקדימה אין עתיד, ואולי רוקם הוא תוכנית כלשהי עם ידידו הטוב, אריה דרעי? ימים יגידו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/10 00:09:

      צטט: רון קרייטלר 2009-06-30 14:51:42


      תודה לכל המגיבים. אני מסכים לרוב מה שאתם אומרים. דומני שחלה אי הבנה. לא באתי לומר שרמון צדק בדברים שעשה. גם ציינתי בפוסט שהדעות חלוקות לגבי מעשיו. יש שיאמרו כך... ויש שיאמרו כך. מה שבטוח זה שהוא עשה דברים, ומי שעושה זוכה לביקורת. אני מודה שלעיתים קרובות חלקתי עליו.

      ובכל זאת, רבים הפוליטיקאים בארצנו שרק מדברים ולא עושים מאומה. לכן חשבתי שראוי לציין את רמון לשבח על כך שעשה. לא משנה אם עשה טוב, אבל עשה. תחשבו על אולמרט, כל חייו הוא לא עשה מאומה. תחשבו על משה קצב, שהיה שר בשלושה משרדים ביצועיים, וגם כן, לא עשה מאומה. תזכרו את מאיר שיטרית שכמעט אין משרד בממשלה שהוא טרם כיהן בו, אבל באף משרד הוא לא השאיר חותם. תחשבו גם על עוזי ברעם, רוני מילוא, משה שחל ועוד רבים ורעים שהרבו להתראיין והמעיטו לעשות.

      תגידו מה שאתם רוצים על חיים רמון, אבל הוא נבדל מהם!   

       

      שלום לך,

      לדעתי:

      עצם העשייה, רק כדי לאמר שעשית הוא רע!

      כשיש 5 דרכים לשנות את המצב הקיים ומישהו אומר שיש דרך אחת לשפר, רוב הסיכויים שהשינוי יוביל לרעה...

       קל יותר להרוס מאשר לתקן, ורמון הוכיח זאת.

       

      בדיחת מתכנתים ידועה:

      ילד שואל את אבא שלו המתכנת:

      "אבא, למה כל בוקר השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב?"

      "שמע נא בני: זה עובד? אז אל תיגע!"

       

      יש הטוענים, שבמלחמת המפרץ הראשונה התגובה של יצחק שמיר, היתה הדרך הכי טובה: לא להגיב, ולא לכבוש את עירק דרך ירדן...

       

      אני לא אומר שלא צריך לשנות דברים, להפך  מבין כל האזרחים שרק מקטרים, אני מאלו שדווקא פועלים אקטיבית לשינוי!

       

      אבל,

       

      לפני כל שינוי צריך לחשוב טוב טוב טוב מה ההשלכות שלו, מה היתרונות, מה החסרונות, מה תופעות הלוואי.

      גם אי החלטה או אי פעולה היא סוג של התערבות:

      החוכמה למצוא את הפתרון האופטימלי - ועל כך נאמר : סוף מעשה במחשבה תחילה...

       

      דור לוי

      פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

       


      נ.ב:

      רוצה לראות דוגמא של מישהו שמנסה לרוץ לכנסת, מינה את עצמו לשליח ציבור, ובינתיים רק מדבר ומדבר?

       

        3/7/09 15:01:

      אהבתי את סוגי הקצינים. החכמתי בזכותך. תודה.
        2/7/09 21:17:

      קורט פון האמרסטיין- הרמטכל הגרמני לפני עלות הנאצים , ( היה בקשר נגד הצורר )

      הגדיר 4 סוגי  קצינים:

      חכמים חרוצים המתאימים לפקד על צבאות, חכמים עצלים שיכולים להיות אנשי מטה,

      טיפשים ועצלים - יכולים לתפקד כמפקדים זוטרים בשדה

      אבל טיפשים וחרוצים הם  סכנת  הפיקוד, ויש  לסלקם  מייד  מהצבא

      בהשאלה  לפוליטיקה  שלנו:

      רמון  איחר  ב 25  שנה, ואת  תוצאות  הרס  הבריאות יסבלו נכדינו לצערינו ..

        2/7/09 07:12:
      אין בכלל ספק באשר להיקף עשייתו של חיים רמון כפוליטיקאי. אבל בעוד שבראשית דרכו, לפני תקופת ההסתדרות, הוא בנה לו שם של אידאולוג איכפתניק, מאז ההסתדרות הוא הפך להיות נגוע בחוזקה בחטא הגאווה. ובהדרגה, בקצב התקדמות מהיר יחסית הוא הצליח להמאיס את עצמו ולהפרד מתדמית הצעיר הנצחי לטובת טרחן, אשמאי זקן.
        1/7/09 14:36:


      תראה כל פוליטיקאי הוא תחמן. אלמלא ידע לתחמן לא היה נבחר. ככה זה לא רק בארצנו. זהו חוק עולמי. בשביל להגיע לעמדה בחירה במערכת הפוליטית חייבים לתחמן. ולא כאן המקום להציע סדרי עולם אוטופיים. בסך הכל אנחנו דנים כאן באדם שפעל בתוך מערכת מסוימת על פי חוקיה. חיים רמון אינו נפוליאון וגם לא צ'רצ'יל אבל יחסית לפוליטיקאים אחרים בני דורו אני עדיין חושב שהוא יוצא דופן. ושוב, זה לא אומר שהסכמתי לכל מה שהוא עשה. גם כאן בפורום כתבתי בלהט רב נגד גדר ההפרדה למשל.

      אבל צריך גם לדעת לכבד ולהעריך את היריב. הכי קל בעולם לגנות את כל מי שלא מסכימים איתו. אני סבור שיש צורך להעריך אדם באשר הוא אדם, ולא להתמקד בדעות הפולטיות שלו ובשאלה אם מסכימים איתו ואם לאו. אפשר גם להעריך את מי שחולקים עליו!    

        30/6/09 15:03:


      אתה טועה

      הוא אדם מסוכן מאוד

      לא האידיאולוגיה והיושר מובילים אותו אלא הכיסאולוגיה והתיחמונים

      חבל שאי אפשר להיות פשוט פוליטיקאי מוכשר בעל אידיאלים ויושר 

      וחבל שפוליטיקאי מוכשר בעיניך הוא דמותו של האיש חדל האישים הזה

       

      www.1jr.co.il

       

        30/6/09 14:51:


      תודה לכל המגיבים. אני מסכים לרוב מה שאתם אומרים. דומני שחלה אי הבנה. לא באתי לומר שרמון צדק בדברים שעשה. גם ציינתי בפוסט שהדעות חלוקות לגבי מעשיו. יש שיאמרו כך... ויש שיאמרו כך. מה שבטוח זה שהוא עשה דברים, ומי שעושה זוכה לביקורת. אני מודה שלעיתים קרובות חלקתי עליו.

      ובכל זאת, רבים הפוליטיקאים בארצנו שרק מדברים ולא עושים מאומה. לכן חשבתי שראוי לציין את רמון לשבח על כך שעשה. לא משנה אם עשה טוב, אבל עשה. תחשבו על אולמרט, כל חייו הוא לא עשה מאומה. תחשבו על משה קצב, שהיה שר בשלושה משרדים ביצועיים, וגם כן, לא עשה מאומה. תזכרו את מאיר שיטרית שכמעט אין משרד בממשלה שהוא טרם כיהן בו, אבל באף משרד הוא לא השאיר חותם. תחשבו גם על עוזי ברעם, רוני מילוא, משה שחל ועוד רבים ורעים שהרבו להתראיין והמעיטו לעשות.

      תגידו מה שאתם רוצים על חיים רמון, אבל הוא נבדל מהם!   

        30/6/09 07:22:

      רון ידידי,

      אתה סניגור למופת, אבל באמת שאין מה להצטער על פרישתו של רמון: שבזחיחות חסרת נאמנות זיגזג בין העבודה לקדימה; שמעולם לא הצליח להחזיק בתיק בכיר: החוץ, האוצר או הביטחון; שלמרות דימויו כ"יונה", לא יזם מעולם מהלך מדיני אחד משמעותי למען השלום (להוציא את הקמת "גדר ההפרדה", שהפכה לחומה אכזרית, המגדילה את השסע שבין העמים).

      --

      ב"פרשת הנשיקה" התגלה ה"קסם הרמוני", עלק, במלוא כיעורו;

      בבואו לחרוץ את גורלם של עשרות חיילים צעירים, שטרם זכו לטעום טעמן המתוק של נשיקות-  חרץ לשון והתמקד בכיבוש יעד אחר לגמרי: שפתיה של חיילת תמימה, שביקשה להצטלם איתו.

      -- 

       גם קידומו, לאחר הרשעתו ב"משפט הנשיקה", של רמון (ב"קדימה" של הגברת ליבני, שהוכיחה צביעות ודו פרצופיות בכל האמור בזכויות נשים) -  שידר מסר מזלזל ופוגע בכבודן של נשים ובגופן.

      -- 

       נקי שפתיים וישר לשון - הוא לא.

      ולכן מוטב מאוחר, וטוב מאוד שרמון פרש סוף סוף ל"עשות לביתו". חבל שלא עשה זאת מיד לאחר הרשעתו.

      יישקנו מנשיקות פיהו, בי בי, רמון, שלום ולא להתראות.   


      שלום רון,

      אני מסכים עמך שמדובר באיש מעשה מהמעלה הראשונה, ואני מעריכו על כך.

      חשוב לי להעיר, כי דניאל פרידמן, אותו הזכרת, הזיק מאד למערכת המשפט, אשר בראשה עמד, ואם זה אכן ממשיכו- אבוי לרמון ואבוי לכולנו

      באשר לתקרית הנשיקה - אני מסכים כי אילו היה מתנצל מייד, תוך הכרה בטעותו (בנוסף לפיצוי הלגיטימי שציינת) הדברים היו נכנסים לפרופורציות ; עם זאת, אני מתנגד נחרצות לדרך בה הקטנת את חטאו. הפער בין נשיקת ברכה מנומסת על הלחי לבין 'נשיקת צרפתית' כפויה עצום ורב!  כל אדם אל לו לעבור גבול זה, קל וחומר- שר בממשלה.

        30/6/09 01:16:

      אני  חושש  שנסחפת , ואילולא  אציג  את  העמדה  הנגדית, עלול  היית  לישון  בהתפעלות  עצמית.

      לחיים  רמון היה  מגע  אנטי  מידס,  כל  זהב  שנגע  בו  החליד  מייד

      הוא  לא  הקים את  ההסתדרות, ולא  העמיד  אותה, הוא  היה מעט שם ומייד  ברח

      את  מערכת  הבריאות לפי  כל  קריטריון  הרס  לחלוטין. בעוד  המגמה היתה  הפרטה, ונסיון לתת לשוק לקבוע

      הוא  הלאים את  סמכות  הקופות, אך  השאיר  להם  את  האחריות. סירוס זה הפך אותן  לאימפוטנטיות. הן הוכרחו לקבל 

       את כל  הציבור , אך את  המחיר  לא יכלו  לקבוע. נאנסו לקבל כמליון לקוחות שלא  שילמו  מעולם מיסי חבר,

      וכך הקופות נאלצו לחלק  את  העוגה  מכספי  המבטחים עם כל אלו שלא  שילמו מעולם. התוצאה בסגנון קומוניסטי, כולם מקבלים את המינימום המשותף. כולל הזקנים שכל חייהם שילמו. ( בדומה  לביטוח  לאומי כיום) שאל את אביך ואל תזנח את  תשובת  אימך !!

      לפי כל  תבחין-הביטוח  הבריאותי  הורע  מהותית, בגלל  הפרדה מלאכותית הרסנית של אחריות וסמכות. גם סל התרופות בסמכות האוצר, שלא  מעלה את ההקצבה ( אמרנו הפרדה של רמון) וצניחת המערכת משאירה המונים ללא  תרופות.  רמון לתזכורת.

      כשהיה  שר לעניני  ירושליים - כרגיל הדרדר מצב  הבטחון שם, והרשות הפלשתינית הורשתה  לפעול במזרח ירושלים כנגד המדינה.

      הגדר שהוקמה כפתרון פלא, למרות שאפילו חומת אדריאנוס הוכחה  כשטות, הוצמדה לקו הירוק, הפכה לדימום כלכלי אדיר, שיש לשמור  עליו בכוחות צבא גדולים, ובמקום לבנות חומה מסביב לאיזורי  הטירור , ולהדק את הרצועה ( או לשחרר ) לפי  הצורך, היא  הפכה לנטל מושלם , מטופש  ומושמץ בעולם כנגדינו.

      דיברת רבות על הפרדת רשויות , העליון הוא  האחרון שאפשר  להאשים אותו  בהקפדה על העניין , כאשר  ברק הודה שגישתו הפולשנית "הכל שפיט חוץ מהעליון"  היתה  פוליטית, אם  למישהו  היה ספק, מה עושה  משפטן בהכתבת פק"ל קרבי , או מדיניות ששיכים לסמכויות חוק  אחרות. רמון הוא  הצד  המסייע למנגנון זה, שרוב  הציבור  דחה אותו  בבחילה בשנים האחרונות

         לא ארחיב  על  פעילותו הנמרצת בזמן מלחמה בעניני נשים, אבל המעט שחטף לא  היתה  תאונה  מקצועית

         קדימה  היא  בדיוק  המפלגה  שהתאימה  לפרופיל של רמון- יושר , ושאר  מידות חיוביות לא  היו בראש עומרי המייסד ורעיו.

         זכינו  לפרישת רמון 25  שנה  מאוחר  מדי

        

       

        29/6/09 17:06:

      חבריו הטובים של רמון הם אולמרט

      ובניזרי. תמיד הרגשתי חלחלה שאלו

      הפוליטיקאים ה"מבריקים" שלנו

      רמון לך הביתה כתבתו של אריה אבנרי

      http://www.news1.co.il/Archive/003-D-38915-00.html?tag=17-04-17

       

      הדבר הכי טוב שאפשר לומר על פרישתו, זה פרישתו.

      מה שנותר זה רק שיקח איתו עוד כמה מחבורת הטמבלים שאיתו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רון קרייטלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין