הגעתי למסיבה, כמובן שחיפשתי מקום צדדי שהכי קל לברוח משם,

באתי עם החברה הכי טובה שלי שהילד שלי גם מאוד אוהב

וכשראה שאני מחפשת מקום בצד הוא רץ אלי ואמר

"לא אמא אל תשבי כאן, דאגתי לכן לשני מקומות באמצע הכי קרוב

שאפשר שתראי אותי מצויין"

ואיך אני יכולה להסביר למקסים שלי שקשה לי,

 שאיני יכולה שם לשבת בין כולם

 שאין לי נשימה שפעימות הלב מואצות

שהרגשת סחרחורת חזקה.

אמרתי גם מכאן אני אראה אותך מצויין

חברתי לחשה לי לא את לא יושבת כאן

רק במקום שהילד שמר לך

 הדמעות היו בעיני סוג של כעס על שלא מבינים אותי

אבל הבטתי בזוג העיניים של ילדי

וראיתי את המילים "בבקשה אמא"

 לקחתי אוויר וצעדתי לכיוון המקום השמור

 בין כולם היה לי קשה אבל התמודדתי,

עם כל פסיעה ראיתי את עיניו של ילדי,

כמובן שישבתי דרוכה,

אולי רק אני הרגשתי,ואף אחד אחר לא שם לב,

אני מאושרת שהבן שלי והחברה שלי לא ויתרו לי

אני האמא הכי גאה בעולם,

כל הילדים כולם היו מקסימים

הייתה הופעה מדהימה,

ואני האמא ה"מכורה" לילד שלי המקסים

שרק מסיים כיתה ו' והוכיח כישרון משחק מדהים

עם ניצוץ מיוחד בעיניים וחיוך אינסופי

הדמעות זלגו, היו אלו דמעות אושר,

תודה לך ילד שלי מקסים

על השותפות שלך בהתמודדות שלי מבלי שתדע

היה נפלא!!!  

מה שאני חייבת לציין,

שברקע בין הופעה להופעה התנגן השיר

אל האור של יזהר כהן אז האזינו להנאתכם

הרגשתי משהו – חשבתי שאין מקריות, 

 תגידו אתם .........