כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג שלילית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    הזזז. אללה יביא לו מזל טוב.

    59 תגובות   יום ראשון, 28/6/09, 22:14

    יסלח לי מייקל ג'קסון, אללה ירחמו.

    ויסלחו לי מעריציו יבדל"א

     

    אבל בא לי כמה מילים על ג'ו עמר.

    זה לא שאני מבינה גדולה במוזיקה מזרחית, אני לא.

    ואני גם לא חובבת את כל הישי/נתי/עופר לוי ואייל גולן ושות'.

    אז למה בכל זאת?

    אולי כי השירים שלו, אלו שאני מכירה, תמיד שימחו אותי.

    ואולי כי מאז ומעולם נמשכתי לפייטנות שלו ולפייטנות בכלל.

    ואולי, רק אולי, כי במקום בו גדלתי - בשכונה שלי -

    עשו לו כבוד.

    ג'ו עמר.

    השם שלו תמיד נאמר ביראת כבוד, ובשבילי הוא היה המלך הראשון שהכרתי.

    הרבה לפני זוהר המלך.

    ואין מה לעשות, ראשוניות ובכורה משחקים אצלי תפקיד בחיים, עד היום.

     

    וגם בשנים האחרונות, כשהזדמן לי לשמוע משהו שלו (בד"כ ברצלונה), חזרתי אחורה בזמן.

    כי ג'ו עמר בשבילי הוא מפעם. הוא חלק מהילדות ההיא. מהילדות שתמיד עושה לי נעים להתרפק עליה. הוא השמחה של פעם.

     ג'ו עמר בשבילי הוא הצלילים, הריחות, הקולות, המראות מפעם.

     

    הזיכרון של מיץ ממותק קפוא בשקית, של גלידה חמה, של מאפיית הפיתות העירקיות שמעבר לכביש, של הסרטים בבית ההסתדרות, של המכולת המעופשת של סאלח, שתמיד חשב שאנחנו באים לגנוב לו, והקריאות שלו, שהתערבבו בקללות של נהגי המוניות מהתחנה הסמוכה. וזה הזיכרון של האהבה הראשונה, והמבוכה הראשונה, וכאב הבגידה הראשון, של משחקי ילדות, ושל כולבו פטל, שרק אצלו אפשר היה לרכוש ספרי לימוד, ואצלו קנו לי את הקלמר הראשון. ההוא מהפלסטיק, לא סתם פלסטיק, אלא עמיד במיוחד, שגם אם עומדים עליו וקופצים עליו הוא לא נשבר. בכחול. אבל מי קופץ על קלמרים בכלל?

    וזה הזיכרון על מוכר הבוריקות שהיה צץ מדי פעם עם העגלה שלו, ושל אלו שהיו קוראים "היי בובה, בשבילך אני מוכן לחזור בתשובה!" והצעידה ל"ספריית האזנה" וההיצמדות לאוזניות ושמיעת "איה פלוטו", שגם בפעם האלף לא שבענו מהסיפור ואופן סיפורו.

    והסרטים הערביים של שישי, וההתגנבות לשכנה לראות את סוף הסרט, כי אצלנו אמא כבר הדליקה נרות והכניסה את שבת המלכה (באותה תקופה הסתובבנו הרבה בקרב בני מלוכה. יצא ככה), והחוזרים מבית הכנסת, עם האור בעיניים.

    ושל תביא הביתה זיפ, והמשקה מוכן...של השוק וריחות דוכני הדגים ושל שולה המנקה של בית הספר שתמיד תמיד חייכה. של האינדיאני שהפחיד אותנו אך גם גירה את דמיוננו, של איסוף גורי חיות מהרחוב ושל באסטות האבטיחים בקיץ.

    זיכרון של חיי קיבוץ בתוך בניין, בתוך שכונה, בתוך עיר. 

    זיכרון של תחושת שיחרור ופטור מדאגות.

     

     

    אז אני לא מבינה הרבה במוזיקה מזרחית, אבל יש מוזיקה שהיא על- תרבותית, על- אזורית, על- זמנית.

    כזו שלוקחת אותי למקומות רחוקים. מקומות של פעם.

     

    והנה הרשיתי לעצמי להפליג

    ולפרגן לעצמי איזו חפלה. ככה בקטנה.

    :)

     

      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/7/09 17:34:
      גם לי זכרונות ילדות דומים שבהם השירים של ג'ו עמר הם חלק חשוב. מייקל ג'קסון הוא "שלהם". לנו יש משלנו
        4/7/09 21:18:


      טוב, אז זה היה הכי טבעי בעולם

       

       

      לא ככה?

      :)

       

      שבוע טוף

       

        4/7/09 17:26:

      וואו,

       

      איך כולנו פעם היינו רואים סרט ערבי בשישי?, הטלאנובלה היחידה שהיתה, וההצגה הכי טובה בעיר, הזוי לגמרי.

        3/7/09 14:14:

      צטט: לא באה 2009-07-02 16:38:29

      ג'ו עמר, יופי של תזכורת למישהו ששיך לנוף ילדות

       

      עם כל הכבוד ויש כבוד, מייקל ג'קסון, נראה לי די מוגזם הפסטיבל בתקשורת

       

       

      נראה לי שלמעלה בשמים כבר יש חפלה גדולה

       

       

      שמח לגמרי

       

      יופי שבאת :))

        3/7/09 14:13:

      צטט: הולמס 2009-07-02 16:13:36

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-30 10:33:57

      צטט: קאשי זקש' 2009-06-29 20:24:52


      גרמת לי לי לצמרמורת בגוו התחתון

      את הכוכב הזה הענקתי לך ..  מכל הלב :)

      תגידי את לא במקרה , זאת עם הצמה והפלטה הורודה על השיניים

      שהינו לוקחים לה את האופניים,

       תמיד בשתייים בצהריים ..  שם בשכונה ההיא .

      נראה לי קופי אני .

       

       

      תודה}{

       

      לא היתה לי פלטה!!

      וחסר למי שהתעסק איתי! אמא שלי ישר היתה רודפת אחריו (יחפה..)

       

      :))

       

       

      אמא שלך שועלה אמיתית.

       

      נינג'ה שכונתית

       

      :)

       

       

       

      חבל לך על הזמןרגוע

        2/7/09 16:38:

      ג'ו עמר, יופי של תזכורת למישהו ששיך לנוף ילדות

       

      עם כל הכבוד ויש כבוד, מייקל ג'קסון, נראה לי די מוגזם הפסטיבל בתקשורת

       

       

      נראה לי שלמעלה בשמים כבר יש חפלה גדולה

        2/7/09 16:13:

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-30 10:33:57

      צטט: קאשי זקש' 2009-06-29 20:24:52


      גרמת לי לי לצמרמורת בגוו התחתון

      את הכוכב הזה הענקתי לך ..  מכל הלב :)

      תגידי את לא במקרה , זאת עם הצמה והפלטה הורודה על השיניים

      שהינו לוקחים לה את האופניים,

       תמיד בשתייים בצהריים ..  שם בשכונה ההיא .

      נראה לי קופי אני .

       

       

      תודה}{

       

      לא היתה לי פלטה!!

      וחסר למי שהתעסק איתי! אמא שלי ישר היתה רודפת אחריו (יחפה..)

       

      :))

       

       

      אמא שלך שועלה אמיתית.

       

      נינג'ה שכונתית

       

      :)

       

       

        2/7/09 15:16:


      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      את לא עירנית!!!!

      לקח לך מלא זמןלשון בחוץ

       

      אוהבת אותך, מותק

      יאללה תביאי חיבוק }{

       

       

        2/7/09 14:14:

      ברצלונה היה האהוב ביותר על אבא שלי. ופיוטים איך דרך יפה נקיה וטהורה להתחבר לשורשים דרכה.פיוטים זה מזכך.

       

      סחה על החאפלה הקטנה, לקרוא אותך תמיד זה עונג להפליג לנוסטלגיה ובכלל.הרגשתי כמעט את טעם הפיתות העירקיות בפי, מזל שאני לא בהריון :)))))))

      ואני לא משוחדת את יודעת שאני פשוט בריאה עליך }{

       

      ככה הסתתרת לי <?!>:) אוחחח כמה אוהבת אותך, כמה טוב לקרוא אותך.

      מחכה שימלאו לי שוב את הכוכבים, אתמול כבר שמתי משהו באוודיו אצלך.

       

        2/7/09 08:59:


      תודה, קובי

      ברוכבא :)

        1/7/09 17:56:

      כתיבה משובחת של זכרונות שאצלי משתלבים עם גו עמר

      וחיי הפשטות של פעם הכן כמו שכתבת .

      ריחות בישולים -ולא קניה מין המוכן

      סרט ערבי -ולא כוכב נולד.

        1/7/09 13:08:


      בעיה למי?

      :)

       

      מסכימה איתך, עדיף להשאיר מוזיקה מחוץ לתבניתיות.

      אם זה מתנגן לנו טוב באוזן אז זה הכי אחלה שיש.

       

      תודה.

       

        1/7/09 10:09:

      אני אשכנזיה...

      אבל אהבתי את ג'ו עמר מאד מאד...

      ובכלל , בילדותי לא ידעתי מה זה שירה מזרחית..אם זה היה יפה..אהבתי...

      לימים התחלתי לשמוע שיש בעיה עם זה..

      אישית..אוהבת מוסיקה יפה ולא משנה לי כלל וכלל..נהפוכו..עוד הייתי נצמדת לפינה של שירה ים  תיכונית..כי אהבתימאד.

      יהיה זכרו ברוך של ג'ו עמר היקר שתרם רבות לשירה הישראלית.

      *

      רפאלה


       

        1/7/09 07:44:

      צטט: פיצול אישיות 2009-06-30 21:17:40


      כתבת נפלא...

      ג'ו הוא עולם אחר ממייקל:)

       

      בדיוק. עולם אחר.

       

      בוקר טוב}{

        1/7/09 07:44:

      צטט: עודד השודד 2009-06-30 19:09:42

      התענגתי על הפוסט שלך שהחזיר אותי לימים רחוקים. גם אני מעדיף את ג'ו על מייקל, עם כל הכבוד...  *

       

       

      תודה, שמחה שהתחברת :)

       

      בוקר טופטופ

        30/6/09 21:17:


      כתבת נפלא...

      ג'ו הוא עולם אחר ממייקל:)

        30/6/09 19:09:
      התענגתי על הפוסט שלך שהחזיר אותי לימים רחוקים. גם אני מעדיף את ג'ו על מייקל, עם כל הכבוד...  *
        30/6/09 10:52:

      צטט: הפעלות לימי הולדת 2009-06-30 10:08:43


      מגיע לו הפרגון הזה

      יפה כתבת!

       

      תודה}{

        30/6/09 10:51:

      צטט: דאז 2009-06-30 09:18:06

      צטט: יפה שליי 2009-06-29 00:24:53


      סחתיין לילית

      על החפלה הקטנה של זכרונות בית אבא והשכונה

      שפיזרת כאן

       

      הזכרת לי ריחות וקולות של סרטי בורקס

      יום שישי בערב בשכונה ממש לפני כניסת השבת

       ותמימות שלא קימת יותר

      גם לא בסרטים

       

      יהי זכרו ברוך

       

       

       

      כנ"ל

       

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-29 11:17:11

      צטט: יפה שליי 2009-06-29 00:24:53


      סחתיין לילית

      על החפלה הקטנה של זכרונות בית אבא והשכונה

      שפיזרת כאן

       

      הזכרת לי ריחות וקולות של סרטי בורקס

      יום שישי בערב בשכונה ממש לפני כניסת השבת

       ותמימות שלא קימת יותר

      גם לא בסרטים

       

      יהי זכרו ברוך

       

       

       

       

      :)

       

      נכון שגם הצבעים נראים אחרת?

      אלו של פעם.

       

      תודה...

       

       

      כנ"ל :))

        30/6/09 10:49:

      צטט: A n n a 2009-06-30 08:59:59

      יהי זכרו ברוך.

       

      אמן..

        30/6/09 10:49:

      צטט: אייב 123 2009-06-30 06:25:36

      את גו אני לא מכיר [אולי רק מהקפה]

      אבל אהוד בנאי תמיד זורק אותי

      לילדות עשוקה בירושלים.

      ריח של פעם, קציצות בחדר המדרגות

      ואווירת קודש.

       

      שאפו על הפוסט

       

       

      תודה
        30/6/09 10:49:

      צטט: 77777777 2009-06-29 22:28:38

      רגע מודד, אאהם, לא.

       

       

       

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-29 11:18:30

       

       

      אתה 160 ס"מ?

      (אני סוגרת גם את הפינה של הקומה)

       

       

       

      רגע.

      מה מדדת?

       

      (ותתחיל לשרשר נכון!!)

        30/6/09 10:47:

      צטט: הנסיך שלך 2009-06-29 21:12:20

      יפה כתבת מעניין שאת ז'ו עמר לא מזכירים כלל

      דור שלם גדל על המוסיקה והפייטנות שלו 

      ולי אישית מייקל גקסון בכלל לא מעניין ואין איתו בשורה חיובית כלפיי היקום 

      מעניין שאצלנו לא זוכרים כך זמרים או אומנים לעומת זמרים שיצרו פרובוקציות ודברים  שאין טעם לדבר

      בכל אופן יפה הכתבה שלך 

       

       

      טוב, אני לא בטוחה שבאמת אפשר להשוות בין הזמרים הללו.

      בכל אופן, מייקל ג'קסון נגע ברבים רבים ברחבי העולם (גם אני לא מתחברת למוזיקה שלו), ולמרות שגם אותי מאוד קומם חוסר הפרופורציות בסיקור החדשותי עד כדי שהרגשתי צורך לכתוב, ועדיין...

      בשורה חיובית?

      אתמול דיברו בטלוויזיה על השמועות שהגיעו אחרי נתיחת גופתו. כאב לי.

      דיברתי עם הילדון שלי על כך שעושר הוא לא מדד לאושר

      ועל כמה שאנחנו צריכים לשמוח במה שיש לנו, שיש לנו אנשים שאוהבים אותנו ושיש לנו אחד את השני

      ושאנחנו לא בודדים...

      לפעמים אנחנו שוכחים את זה, אז אולי צריך להודות (?) למייקל שקצת הזכיר לנו. הסיפור שלו עצוב

      וליבי עם ילדיו.

      אז בוא נשמח עם המוזיקה הנהדרת שהשאיר אחריו ג'ו עמר, שזכה למות אדם מוערך ומוקף בילדיו ובשאר בני משפחתו האוהבים,

      ונקווה שאנשים לא יעבירו את ימי חייהם בבדידות אומללה.

       

      תודה..

       

       

        30/6/09 10:34:

      צטט: Faust Goethe 2009-06-29 20:44:51

      מוזיקה היא צליל וקצב

      כל מה שנוגע לך בנשמה וגורם לפירפורי לב זה מעולה

      (*)

       

      ב ד י ו ק

       

      :)

        30/6/09 10:33:

      צטט: קאשי זקש' 2009-06-29 20:24:52


      גרמת לי לי לצמרמורת בגוו התחתון

      את הכוכב הזה הענקתי לך ..  מכל הלב :)

      תגידי את לא במקרה , זאת עם הצמה והפלטה הורודה על השיניים

      שהינו לוקחים לה את האופניים,

       תמיד בשתייים בצהריים ..  שם בשכונה ההיא .

      נראה לי קופי אני .

       

       

      תודה}{

       

      לא היתה לי פלטה!!

      וחסר למי שהתעסק איתי! אמא שלי ישר היתה רודפת אחריו (יחפה..)

       

      :))

        30/6/09 10:31:

      צטט: קורט פלפל....שחור 2009-06-29 20:07:16


      כן

      ועוד כן

      ועוד אחד.

       

      איזה יופי

       

      ? maikel who  

       

      תודה!

      משמחת אותי המחשבה שאנשים מתחברים לזכרונות שלי :))

       


      מגיע לו הפרגון הזה

      יפה כתבת!

        30/6/09 09:18:

      צטט: יפה שליי 2009-06-29 00:24:53


      סחתיין לילית

      על החפלה הקטנה של זכרונות בית אבא והשכונה

      שפיזרת כאן

       

      הזכרת לי ריחות וקולות של סרטי בורקס

      יום שישי בערב בשכונה ממש לפני כניסת השבת

       ותמימות שלא קימת יותר

      גם לא בסרטים

       

      יהי זכרו ברוך

       

       

       

      כנ"ל

        30/6/09 08:59:
      יהי זכרו ברוך.
        30/6/09 06:25:

      את גו אני לא מכיר [אולי רק מהקפה]

      אבל אהוד בנאי תמיד זורק אותי

      לילדות עשוקה בירושלים.

      ריח של פעם, קציצות בחדר המדרגות

      ואווירת קודש.

       

      שאפו על הפוסט

        29/6/09 22:28:
      רגע מודד, אאהם, לא.

       

       

       

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-29 11:18:30

      צטט: 77777777 2009-06-29 09:04:07

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-28 23:38:34

      צטט: 77777777 2009-06-28 23:27:48


      מה אמר ג'ו עמר..

       

      יה!

      אנחנו שנינו מאותו הכפר?

       

       

      :))

       

       לא נראה לי שאותה בלורית... :)

       

      אתה 160 ס"מ?

      (אני סוגרת גם את הפינה של הקומה)

       

       

        29/6/09 21:12:

      יפה כתבת מעניין שאת ז'ו עמר לא מזכירים כלל

      דור שלם גדל על המוסיקה והפייטנות שלו 

      ולי אישית מייקל גקסון בכלל לא מעניין ואין איתו בשורה חיובית כלפיי היקום 

      מעניין שאצלנו לא זוכרים כך זמרים או אומנים לעומת זמרים שיצרו פרובוקציות ודברים  שאין טעם לדבר

      בכל אופן יפה הכתבה שלך 

       

        29/6/09 20:44:

      מוזיקה היא צליל וקצב

      כל מה שנוגע לך בנשמה וגורם לפירפורי לב זה מעולה

      (*)

        29/6/09 20:24:


      גרמת לי לי לצמרמורת בגוו התחתון

      את הכוכב הזה הענקתי לך ..  מכל הלב :)

      תגידי את לא במקרה , זאת עם הצמה והפלטה הורודה על השיניים

      שהינו לוקחים לה את האופניים,

       תמיד בשתייים בצהריים ..  שם בשכונה ההיא .

      נראה לי קופי אני .


      כן

      ועוד כן

      ועוד אחד.

       

      איזה יופי

       

      ? maikel who  

        29/6/09 18:25:

      צטט: CoffeeWriting 2009-06-29 17:56:42


      כן, הוא אחד מאבני הבנין של הפולקלור הישראלי.

       

      יהיה זכרו ברוך.

       

      אכן כן.

       

      תודה.

       

        29/6/09 18:25:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-06-29 17:48:25


      הסתלקותו נבלעה משהו, בתוך הגדול הזה של מייקל ג'קסון...

      זיכרון של חיי קיבוץ בתוך בניין, בתוך שכונה, בתוך עיר. 

      קולות ומראות הבאת וריחות וטעמים, של משהו שהיה ולא עוד...

      כתיבתך מצויינת, מחווה קטנה לאיש גדול.

      בני.

       

       

      תודה..

      זהו שקצת ביאס אותי חוסר הפרופורציה בין הסיקור על הג'קסון לבין סיקור ההלוויה של ג'ו עמר.

       

      }{

        29/6/09 18:23:

      צטט: m קסם 2009-06-29 17:28:23

      התענגתי..

      מכל מילה

      מכל זיכרון

      ששלחת אותי למקומות של עונג אמיתי 

       

      תודה ענקית

       

      תודה לך

      התגובה שלך משמחת אותי מאוד :))

        29/6/09 18:23:

      צטט: Plain 2009-06-29 17:02:31

       

       

       

      מילים יפות.

      וחפיף שהזכרת עלובי זמר ים תיכוני לעומת זמרים של מוסיקה אנדולוסית

      אבל כן - זה בדיוק ההבדל בין מוסיקה על-תרבותית למוסיקה של דיסקים בשקל 

      מילים יפות.

       

       

       

       

      צודק צודק

      אבל התלבש לי בול כל בני הלוי האלה :))

       

      תודה

       

        29/6/09 17:56:


      כן, הוא אחד מאבני הבנין של הפולקלור הישראלי.

       

      יהיה זכרו ברוך.

       


      הסתלקותו נבלעה משהו, בתוך הגדול הזה של מייקל ג'קסון...

      זיכרון של חיי קיבוץ בתוך בניין, בתוך שכונה, בתוך עיר. 

      קולות ומראות הבאת וריחות וטעמים, של משהו שהיה ולא עוד...

      כתיבתך מצויינת, מחווה קטנה לאיש גדול.

      בני.

        29/6/09 17:28:

      התענגתי..

      מכל מילה

      מכל זיכרון

      ששלחת אותי למקומות של עונג אמיתי 

       

      תודה ענקית

        29/6/09 17:02:

       

       

       

      מילים יפות.

      וחפיף שהזכרת עלובי זמר ים תיכוני לעומת זמרים של מוסיקה אנדולוסית

      אבל כן - זה בדיוק ההבדל בין מוסיקה על-תרבותית למוסיקה של דיסקים בשקל 

      מילים יפות.

       

       

       

        29/6/09 11:21:

      צטט: ראזל 2009-06-29 10:09:25

      יפה מאוד

       

       

       

       

      ()

       

      חן חן :)

       

        29/6/09 11:20:

      צטט: הולמס 2009-06-29 09:51:34


      אוי זה מעולה.

       

      אני זוכר מילדותי את "משיתי ללשכת עבודה"  (משיתי = הלכתי במרוקאית)

       

      ואת "שלום לבן דודי".

       

      זמר / פייטן  גדול מהחיים.

       

      תנצב"ה

       

       

      כתבת מדהים.

      אני מת על סיפורי השכונה שלך.

       

      }{

       

       

      תודה :)))

       

      אני אספר לך מהשכונה שלי ואתה תספר לי משלך?

       

      }{

       

        29/6/09 11:18:

      צטט: 77777777 2009-06-29 09:04:07

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-28 23:38:34

      צטט: 77777777 2009-06-28 23:27:48


      מה אמר ג'ו עמר..

       

      יה!

      אנחנו שנינו מאותו הכפר?

       

       

      :))

       

       לא נראה לי שאותה בלורית... :)

       

      אתה 160 ס"מ?

      (אני סוגרת גם את הפינה של הקומה)

        29/6/09 11:17:

      צטט: יפה שליי 2009-06-29 00:24:53


      סחתיין לילית

      על החפלה הקטנה של זכרונות בית אבא והשכונה

      שפיזרת כאן

       

      הזכרת לי ריחות וקולות של סרטי בורקס

      יום שישי בערב בשכונה ממש לפני כניסת השבת

       ותמימות שלא קימת יותר

      גם לא בסרטים

       

      יהי זכרו ברוך

       

       

       

       

      :)

       

      נכון שגם הצבעים נראים אחרת?

      אלו של פעם.

       

      תודה...

        29/6/09 10:09:

      יפה מאוד

       

       

       

       

      ()

        29/6/09 09:51:


      אוי זה מעולה.

       

      אני זוכר מילדותי את "משיתי ללשכת עבודה"  (משיתי = הלכתי במרוקאית)

       

      ואת "שלום לבן דודי".

       

      זמר / פייטן  גדול מהחיים.

       

      תנצב"ה

       

       

      כתבת מדהים.

      אני מת על סיפורי השכונה שלך.

       

      }{

       

       

        29/6/09 09:04:

      צטט: לילית בת גרב 2009-06-28 23:38:34

      צטט: 77777777 2009-06-28 23:27:48


      מה אמר ג'ו עמר..

       

      יה!

      אנחנו שנינו מאותו הכפר?

       

       

      :))

       

       לא נראה לי שאותה בלורית... :)

        29/6/09 00:24:


      סחתיין לילית

      על החפלה הקטנה של זכרונות בית אבא והשכונה

      שפיזרת כאן

       

      הזכרת לי ריחות וקולות של סרטי בורקס

      יום שישי בערב בשכונה ממש לפני כניסת השבת

       ותמימות שלא קימת יותר

      גם לא בסרטים

       

      יהי זכרו ברוך

       

       

        28/6/09 23:39:

      צטט: פאנג'ב 2009-06-28 23:30:47

      אני לא מכיר אותו בכלל

      אבל כיכבתי משתי סיבות

       

      א. יום אחד את תהיי שלי

      ב. אני אוהב כוכבים כמוני

       

      עזוב.

       

      א. זה או אני או ראג'

      ב. (וראג')

        28/6/09 23:38:

      צטט: 77777777 2009-06-28 23:27:48


      מה אמר ג'ו עמר..

       

      יה!

      אנחנו שנינו מאותו הכפר?

       

       

      :))

        28/6/09 23:38:

      צטט: שירעד 2009-06-28 23:19:36

      באמת הרבה זמן לא ראיתי אותך מנענעת נשיקה

       

      יאסו!

      או שבעצם קולולולוש....

       

      טוב, הבנת את הכוונה חיוך

       

       

      חחחחחח

      ואני ניסיתי להזכר מתי ראית אותי.

      כי זה באמת רגע של קודאק :)))

       

      הבנתי הבנתי }{

       

       

        28/6/09 23:30:

      אני לא מכיר אותו בכלל

      אבל כיכבתי משתי סיבות

       

      א. יום אחד את תהיי שלי

      ב. אני אוהב כוכבים כמוני

        28/6/09 23:27:

      מה אמר ג'ו עמר..
        28/6/09 23:19:

      באמת הרבה זמן לא ראיתי אותך מנענעת נשיקה

       

      יאסו!

      או שבעצם קולולולוש....

       

      טוב, הבנת את הכוונה חיוך

       

       

        28/6/09 22:47:

      תודה :))

       

      וברוכבא

       

       

        28/6/09 22:17:


      בשם הרבה מעריצים של גו' עמר ז"ל אנחנו סולחים לך

      כתבת אחלה

      כוכב עלי

      פרופיל

      לילית בת גרב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין