כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    סיוט אוזניים - סיפור חלומי של נודניק - רמיאב

    31 תגובות   יום שני, 29/6/09, 00:06

     

     

    סיוט אוזניים  -  סיפור חלומי של נודניק  -   מאת רמיאב   

     

     

     

     

    עשיתי אוזנִי לאוזן קשבת,

    כריתי אוזנָי למה שסיפר.

    אמר: "הואל נא אִתִי לשבת"

    ולתוך שומעוֹתָי ככה דיבר:

     

     

     

    "אוי לאוזניים שככה שומעות,

    תצילנה שתיהן  כפליים.

    מפה לאוזן עוברות השמועות

    גם אם לא רואים בעיניים.

     

     

     

    אוזניים לכותל, אומרים אנשים,

    יש מיקרופונים וגם מעקב.

    מטים להם אוזן, כי ה"הם" חוששים

    מפני מזימות, מאחורי הגב.

     

     

     

    ואני שעסקתי בהאזנת הסתר,

    היטתי אוזני לעובר ולשב,

    בעזרת אוזניות וכל היתר,

    הקשבתי, נמתחתי, נשבר לי הגב.

     

     

     

    קווי טלפון וגלי סלולארי,

    מדוּוָחים לאוזנו של ה"אח".

    נקלטים במקלט סימולטני,

    אין שיחה אחת שתיברח.

     

     

     

    נצמדות האוזניים למיני אנשים,

    שימוע באוזן בלא מראה עין,

    תצילֶנָה אוזניים מרוב פיטפוטים,

    מתכלֶה המוח, הופך הוא לאַין.

     

     

     

    פתאום... באוזנָי דלקת, ספחת,

    שעווה בנקב וסתימת אפרכסת.

    שכבתי מאוּזָן עם חום בפדחת,

    מאוֹזן לאוֹזן כאבים בקרקפת.

     

     

     

    הייתי צריך לסָבֶּר את האוזן,

    של ה"אח" לו אוזנִי הייתה רצוּעה. 

    באוזניים קטופות, ידי על המותן,

    הסברתי ל"בוס" ואוזנו ערלה:

     

     

     

    "לא אוכל יותר לפקוח אוזניים,

    חליתי, כאבתי מרוב הצלילים.

    התחָרשה לא אחת אלא השתיים

    וכל שאשמע הם רק ציפצופים."

     

     

     

    התרתח ה"אח הגדול" וקם,

    שתי "כאפות" הכניס לי בשתי השומעות.

    כאב נוראי את המוח צרם...

    התעוררתי כואב מחלום של זוועות..."

     

     

     

    כך הוא סיפר חלומו המוזר

    ואמר שנרפא מדלקת אוזניים.

    סוף-סוף החריש, החלום נגמר

    ולשקט שמחתי כפל כפליים.

     

     

     

    נתן לנו הטבע אוזניים שתיים,

    ורק פה בודד, שנפתח ונסגר,

    בכדי שנהא מקשיבים כפליים,      

    גם אם ידברו מהיום עד מחר?

     

     

     

    אנא, קצת שקט !!!

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/09 07:36:

      יש בך משהו פיקנטי

      וכתיבתך

      מעידה

      על

      כך

      בהומור

      אינטלגנטי

      ואני נהנת וצוחקת

      נשיקה

       

      סוף שבוע הכי נפלא לך

      * מיד

       

        4/7/09 23:56:

      רמי יקר,

      אני אוהבת את הסיפורים שלך...

      גם את הציורים שלך..

      אתה מרתק גם בתגובותייך.

      בקיצור אתה אחלה.

      *

        4/7/09 18:39:

      שיר סיפור יפה.

       

      ואני ממליצה לפתח את החרשות....

        4/7/09 13:46:
      להתמוגג ...כתיבה נפלאה!
        2/7/09 00:02:
      נהנתי מאד....
        1/7/09 10:42:

      מקסים שנון ומשעשע

      כמה קולות בזה הפוסט החוכמה לשמוע דברי חכמה בתוך בליל הפטפוטים והרעש האינסופי 

       

      אנא, קצת שקט !!!
        29/6/09 22:12:


      יופי של מילים

       

      ציירו לי חיוך

       מאוזן לאוזן..

       

       

      ((:

       

        29/6/09 18:11:

      תודה, רמי על השיר המצחיק הזה ועל החרוזים הנחמדים.
      הרוצה לשמור את נפשו, ישמור על אזניו תחילה, ובפיו ישתמש במשורה !!

      יום בכיף !

        29/6/09 16:55:

      תצילֶנָה אוזניים מרוב פיטפוטים,

      מתכלֶה המוח, הופך הוא לאַין.

       

      רמי,

      כתבת בהומור,

      על נושא שמפוצץ את הראש

      והופך את המח לאין

        29/6/09 12:44:

      איזה משחק מילים מקסים....

       

      אהבתי:)

        29/6/09 11:59:

      חביב משחק המילים הזה

      חרוזיו נעימים לאזנים :-)

       

      מירה

        29/6/09 11:21:


      אני שותקת...וכורה אוזניים למרגליות פיך בפוסט הזה!

      *

      אלומה

        29/6/09 10:21:


      :)

      *

      }{שטוטית

        29/6/09 09:53:

      נהנתי עד מאוד!

      שלך.שרה

        29/6/09 09:09:

      כתבת נפלא נהנתי מאוד
        29/6/09 08:35:
      בלש בדימוס :) יפה
        29/6/09 08:26:

      שמיעה סלקטיבית

      צריך לפתח

      למרות שחבריי הם רק

      לא אלה השומעים  אלא  רק אלה המאזינים

      כתבת נפלא

       

        29/6/09 07:39:

      תשים עגיל באוזן

      מסנן ת'קרינה וממסך את הקולות

      וככה תישמע רק מחמאות

      ואל תגיד לי ,מבוגר , הגיל

      כי הכל זה ה"תרגיל"


       

        29/6/09 07:18:


      רמי הב הב הב

      קראתי באוזניי את שיר האוזניים

      צחקתי מאוזן לאוזן

      בעודי נוגסת באוזן המן

      תודה על שיר מחורז ונפלא

      מקנאה בכתיבתך - תודה

       

      ו...שוב אשוב:)

        29/6/09 07:13:


      אוי לאזניים שככה שומעות,

      סיוטים, חלומות ולפעמים גם שטויות.

      יפה חרזת!

      *

      ל י ד י ה

        29/6/09 06:41:


      רמיאב היקר

      יש סיפורים שנכנסים מאוזן אחת

      ויוצאים מהאוזן השניה.

      הסיפור החביב שלך לא כזה,

      סיפורך נקלט היטב באוזני,

      כתבת נהדר ובהרבה חן.

      מאוד אהבתי

      *

      שרה

        29/6/09 03:44:
      האם התעוררת
      וכבר לא שמעת
      צפצופים ודברי להג מרגיזים?
      אם כן-היה שוה לקבל את הכאפות.....
      אהבתי את דברי התבונה-בתובנתךחיוך
        29/6/09 02:08:
      יפה ומהנה אהבתי שבוע טוב

      *

      שיר/משל חכם

      כתוב בטוב טעם

      נסכית ונקשיב

      נקשיב ונסכית

       

      " סייג לחוכמה-שתיקה"

       

      נפלא!

       


      רמי יקר

      התרתח ה"אח הגדול" וקם,

      שתי "כאפות" הכניס לי בשתי השומעות.

      כאב נוראי את המוח צרם...

      התעוררתי כואב מחלום של זוועות

      קסומה כתיבתךהמשובחת.נהנתי מאוד.אשוב

        29/6/09 00:41:

      התגנבה השמועה לאוזני

      שאוזניך שומעות הם השתיים

      ולפעמים לא יזיק בהם

      אטמים באוזניים לשים...:))

      הצחקת אותי ברמות...

      גם אני אוהבת חידודי לשון...

        29/6/09 00:40:

      נתן לנו הטבע אוזניים שתיים,

      ורק פה בודד, שנפתח ונסגר,

      בכדי שנהא מקשיבים כפליים,      

      גם אם ידברו מהיום עד מחר?

       

      חחחח....רמי, על זה לא חשבתי....

      מילה אישית:

      לפני שנתיים וחצי עברתי כידוע ניתוח שתל שבלול לשיפור השמיעה.

      כמה חודשים אחרי הניתוח התחלתי להבין את המשמעות של שתי אוזניים...

      האוזן שהייתה 'מתה', אפילו עם מכשיר שמיעה, החלה לתפקד באופן משמעותי,

      והאוזן שעד הניתוח היתה "הטובה" (שגם זה לא היה משהו בכלל...) עזרה לה.

      הבנתי את הטבע בבריאה הזו...

      ואני לא צריכה ניתוח כזה בשביל לפתוח את הפה מהיום ועד מחר, איפה שרק ניתן... קריצה

        29/6/09 00:36:


      מסכימה עם ווילד

      :))

      *

      נעמה

        29/6/09 00:33:


      הלו זה רדיו ?

      שאל רב סרן שמועתי

      לא .. לא בדיוק ענה לו אבו מאזן.

       

      נפלא כתבת וחירזת ידידי רמיאב

      אתה איש נהדר מצחיק ומפתיע

      בידידות כנה

      וויילד

        29/6/09 00:31:

      וזה סיפור לא פשוט

      כלל וכלל על אזניים......

      יפה לך משחק מילים

      וחרוזים   *           

        29/6/09 00:29:

      תודה
      דודו

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין