| (המשך) החלטתי להפיק סדנה: רעיון – יש, ואפילו יש לו תומכים עוד לפני שיצאתי לדרך. מיומנות יש לי, כבר בניתי מלא ואפילו העברתי סדנה לחברים שהייתה מוצלחת. ניסיון בהדרכה ולימוד גם לא חסר – זה מה שאני עושה ממילא...סיפרתי לחברים ומכרים ובחנתי את תגובתם. התגובות היו ברובן נלהבות, היו כמה פרקטיות (מתי? איפה? כמה? איך תשיג אנשים... וכו'), ועוד כמה אדישות. התגובות חיזקו אותי, אני מניח ששמעתי בעיקר את מה שחיפשתי לשמוע, בשלב הזה כבר ידעתי שאני רוצה את זה (ואם אף אחד לא יוריד אותי בכח מהעץ – אני ממשיך!)לרגע האופוריה התחלפה במבוכה – ועכשיו מה? איך מתחילים?!אז נזכרתי בימי ההדרכה בתנועת הנוער (המחנות העולים). לפני כל מפעל או אירוע היינו מכינים פלייר ובעזרתו מזמינים את החניכים.היעד הבא הוא פלייר!ביקשתי עזרה מחברה שלומדת עיצוב, קבענו פגישה, ערב מאוחר עוד שבוע (שנינו קצת עמוסים). הזמן עובר בשני מישורים שונים: באחד מסתיימת שנת הלימודים בחטיבת הביניים וצוות המדריכים במרכז הלמידה עסוק באירועי סיום ופרידות, כולל אירוע פרידה וכיף בבאולינג מדריכים וחניכים (היה מעולה)...בשני – לאט, ציפייה... אני מחליט להתחיל רהיט חדש – מסגרת למראה.... מסתיימת הציפייה. אנחנו מתחילים לעבוד על הפלייר אבל מוצאים את עצמנו קצת אבודים. תומר ציפתה שאגיע עם רעיון ואגיד מה אני רוצה ואני סמכתי על תומר שתעצב לי פלייר מקצועי כמו שהיא למדה...מפוקחים, אנחנו קובעים פגישה חדשה (עוד שבוע) ואני יוצא עם שיעורי בית... שיעורי בית: צריך תוכן לפיילר, פרטים על הסדנה, תימחור, מיקום, תאריכים. איך להגדיר את הסדנה?! מה אני מציע?! את מי להזמין?! איך להציג את עצמי?!שוב אני מתייעץ ושואל חברים, אוסף נתונים, סוקר שווקים... לאט לאט הדברים כבר נהיים סגורים. תוך כדי אני מבין גם איך אני רוצה שהפלייר יראה. אני מדמיין אותו לפרטיו – לא מצליח לקרוא את הטקסט אבל התמונה ברורה (אתם יכולים לראות את מה שדמיינתי בגלריה שלי). נפגשים שוב. הרבה יותר ממודקים. מקצרים את הטקסט, סורקים את התוספות ומשלבים. ממקמים הכל – וזה עובד! הפלייר נראה טוב! (אם יורשה לי) תודה לכל הקוראים והמגיבים |