ציפור השחר פרק ג'

ציפור השחר התיישבה,

כתבה כתבה וגם חשבה.

קול מוכר אותה הקפיץ לשמים כמו קפיץ.

ממרום התעופה היא רואה תהפתעה.

מי הגיח מאחור ואמר שלום גדול?

ידידה זה חרגול שק סוחב לו, שק גדול.

ציפור השחר נחתה וסידרה את הנוצה,

חיוכה גדול גדול בוקר טוב לך חרגול.

אוי סליחה שהתאחרתי גם סליחה על שהבהלתי.

בוקר כה עסוק היה לי, גם קניתי גם סחבתי.

טוב, כדאי שניכנס שמתי מים על האש.

ציפור השחר כבר אוספת את העט והמחברת.

מרגישה היא לא נעים שחשבה שהוא בפנים.

אוי רגזתי וכעסתי, וחרצתי דין לשון,

אוי קבעתי שעצלן הוא ורוצה תמיד לישון.

מה קרה לך ידידה, מרגישה את טיפה רע?

הוא רואה מבוכתי מה אומר לו לידידי?

ומיד עונה "מרגישה אני לא רע".

אך פניה מסגירים תמחשבות אשר בפנים,

ופניו של החרגול מסגירות שהוא רואה הכל.

נכנסים הם לבקתה הקטנה והמתוקה.

ציפור השחר מתיישבת מביטה ומחייכת.

החרגול חותך עוגה עוגיות וגם ריבה.

מים לכוסות מוזג תה של קינמון חולט.

מתחילים הם לדבר לספר בלי למהר.

שחרית (כך הוא קורא לה) מה כותבת את בלילה?

סיפרה לו כבר מזמן שבלילות כותבת היא רומן.

רגע, רגע ידידי, לפני שאספר על כתיבתי,

רוצה אני להתנצל על שחשבתי שאתה עצל.

כי בבוקר שהגעתי ובדלתך דפקתי,

מסקנה מהר הסקתי, מתבישת לי אני שחשבתי כך על ידידי.

שחרית, אין שום הכרח, מתנצל אני על כך,

שהשארתי אותך כך, לחכות לי על הסף.

פתק הייתי צריך להשאיר, כתוב בכתב מאיר:

כנסי ידידיתי ביתי הוא ביתך,

מים יש רותחים על האש.