שכחתי  לכתוב .  זאת ההרגשה .

נכנס  פה בפעם  בחצי שנה .

אפילו המבחנים  שלי  אמריקאים  וכל מה שצריך לעשות זה להשחיר    מלבן   (ולצערי אפילו את המלבן הנכון אני  לא תמיד יודע להשחיר   :))

מוצא את  עצמי     מקליד   מהר   חצאי משפטים  מאוד מסוימים   במחשב   כמו:

היי ,  מה המצב ? מה שלומך  ?  סבבה?  מזל טוב    להתראות   שלום וביי    .

בעצם  כל מה שכולל  דיאלוג נימוסים  חסר תוכן   או התעניינות  אמיתית    .

אפילו  מוצא את עצמי   שולח אס אמ אס   ומתלבט   בסוגיות שברומו של עולם    כמו שנובעות  משיכחון לא מוסבר איך לאיית

מילים  שגורות  ובנאליות  כמו :  מקווה או מקוה   .  האם זה עם ו'   אחת או שתיים .

אולי  האנאלפביות  משתלטת  עלי .   באנגלית המצב עוד יותר קשה    .   ממש  "איביסידינייט" .

אז אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לחזור ולכתוב   . 

כמו חולה אלצהיימר שמנסה להכריח את עצמו לזכור . 

אז  אני שרוי בתקופת  בחינות  ואין לי זמן לשטויות     .

אני מקווה (או מקוה)  שהצורך שלי לכתוב  תואם את הצורך שלכם לקרוא  ואם אפשר אפילו לעקם גבה  או לצחוק

ואפילו לגחך .  אני מבטיח  לא להיעלב   (אבל  אני לא תמיד מקיים הבטחות )   

שיהיה לכולם יום דובדבן :)