ג'רי לואיס

‎2

3 תגובות יום שני, 29/6/09, 10:54

ג'רי לואיס

Jerry Lewis

1925

ישנם קומיקאים מעטים מאוד שהפכו למפורסמים בגיל כל כך צעיר והשפיעו כל כל הרבה במהלך חייהם על דור שלם של שחקנים, קומיקאים ויוצרים, ג'רי לואיס הוא ללא ספק אחד הגדולים שבהם.

לואיס נולד בשם ג'וזיף לוויץ, למשפחה של בדרנים יהודיים באמצע שנות ה- 20. אביו שהיה זמר וקומיקאי לא מצליח במיוחד, ואימו שהייתה נגנית בפסנתר, גידלו את לואיס עד לגיל מסויים, אך בגלל שהם עבדו ונסעו הרבה, גדל לואיס אצל סבתו, אותה הגדיר כאחת הנשים המשפיעות עליו ביותר, בעיקר בשל ההומור הרב שלה.

את דרכו בעולם הבידור החל לואיס כאשר היה בן 5, וככל שעברו השנים החל לפתח את המופע הקומי שלו ואת הדמות אותה יהיה עתיד לגלם. לואיס הופיע עם אביו (דניאל לואיס) בכל מיני מועדונים שונים ברחבי ארה"ב ושינה את שמו לשם הבמה "ג'רי לואיס".

בתחילת שנות ה- 40 הופיע לואיס במועדונים רבים, ובשנת 1946 פגש בבדרן צעיר נוסף בשם דין מרטין. השניים קיבלו הזדמנות להופיע במועדון בשם "מועדון ה-500", וכאשר עלו יחדיו לבמה נוצר הקסם. השניים גילמו דמויות מנוגדות, לואיס היה לליצן המטורף ואילו מרטין היה למאהב ולנורמלי יותר מבין השניים.

לואיס החל לגלם את הדמות של "ג'רי" אדם בוגר המתנהג כמו ילד תמים בן שש או שמונה, תמים אך פרוע, הססן ושלומיאל חסר תקנה. הוא ביסס את ההומור שלו על שיבושי מילים, הרבה מאוד הבעות פנים שונות ומגוונות, נפילות וקפיצות ומה שבעצם קרוי סלפסטיק. לואיס לא בחל בשום אמצעי להצחיק את הקהל, הוא נפל, קפץ, עיוות את פניו, שיבש מילים, קיבל עוגות לפניו, שר, רקד ואילתר.

השילוב החד פעמי בין ההומור הפרוע במיוחד של לואיס, לבין הכישרון הרב גווני של מרטין כזמר וכבדרן, הפכו את השניים להצלחה מסחררת. הם החלו להופיע בתוכניות רדיו, בהופעות על במה וזכו להצלחה חסרת תקדים בזמנו. בשנת 49 הופיעו השניים בסרטם הראשון "ידידתי אירמה" שהפך להצלחה ענקית, ובשנים הבאות כיכבו בעוד שורה ארוכה של קומדיות פרועות שנשענו על החיבור המוצלח במיוחד בין השניים ועל ההומור הפרוע שהפך אותם לכוכבים. סרטיהם הבולטים היו "המוקיון"(52), "נושא הכלים"(53), "אמנים ודוגמניות"(55) ו- "הוליווד אהובתנו"(56).

בשלב מסויים היו השניים למספר אחת ברדיו, על הבמות, בקולנוע ובטלוויזיה שם זכו להצלחה גדולה בתוכנית "השעה הקלה של קולגייט"(217 פרקים בין השנים 50 – 55).

לואיס רצה לעשות הכל, הוא כתב, הוא עשה כיאוגרפיה, הוא רצה לביים הוא רצה לשלוט בדמויות ולמרטין זה לא כל כך הסתדר. מרטין הרגיש שדמותו הופכת למשנית, ואילו לואיס רוצה את כל הבמה והעשיה אליו. השניים החליטו להיפרד בשנת 56 לאחר עשור של הצלחה אדירה.

השניים לא התאחדו מעולם להופעה משותפת באופן רשמי או עם החומר הישן שלהם אך הם נפגשו פעמיים נוספות על הבמה, בשנת 76 במהלך יום ההתרמה של לואיס למען ניוון השרירים, עלה מרטין לבמה והפתיע את לואיס. (הם נפגשו פעם נוספת על הבמה בשנת 91 בה הפתיע לואיס את מרטין עם עוגה ליום הולדתו של מרטין). בראיונות שונים אמר לואיס פעמים רבות שללא מרטין המופע לא היה מצליח, הוא הסביר שהיה משהו בשיתוף הפעולה בינו לבין מרטין, שהיה בדרן כישרוני מאין כמוהו, שאיפשר ללואיס לעשות שטויות ולהתפרע על הבמה בעוד מרטין יודע בדיוק באיזה שלב להיכנס ולהוציא את המיטב משניהם. לואיס חזר ואמר שלמרטין היה תפקיד מרכזי שווה בערכו במופע של השניים והאהבה הגדולה בין השניים היתה למרכז ההצלחה שלהם.

לאחר הפירוד בין השניים החל לואיס לעבוד בקצב מטורף. הוא הופיע בשורה של קומדיות פרועות בהם שיכלל את דמותו של "ג'רי" שהפכה בעצם לסימן ההכר שלו. הסרט הראשון בו כיכב לאחר הפרידה ממרטין היה "העבריין המיועד"(57). הסרט היה להצלחה גדולה מאוד, ובשנים הבאות הוא המשיך לככב במרץ רב בסרטים רבים חלקם בבימויו של הבמאי פרנק טשלין.

בשנת 1960, כיכב לואיס בסרט "סינדרפלה" שהיה בעצם גירסה גברית לסיפור סינדרלה הנודע. האולפנים שרצו להוציא את הסרט בקיץ נתקלו בהתנגדותו של לואיס שחשב שזהו סרט שמתאים יותר לחורף ולתקופת החגים. האולפנים שרצו מאוד להוציא את הסרט, התפשרו עם לואיס לאחר שזה הבטיח להם שהוא יביים, יכתוב ויככב בקומדיה אחרת שתהיה מוכנה ליציאה לחודשי הקיץ.

הסרט "נער המעלית"(60) היה סיפור אודות עובד במלון המנסה להתמודד עם הלקוחות השונים ועם מעבדיו. בסרט מככב לואיס בתפקיד כפול של עובד המלון ושל "ג'רי לואיס" כוכב הקולנוע המתאכסן גם הוא במלון. במהלך הסרט לא אומרת דמותו של עובד המלון בגילומו של לואיס אפילו לא מילה אחת. לואיס שזה היה הסרט הראשון שהוא ביים, הגיע למסקנה שיש לו בעיה גדולה שהוא אינו יודע מה הוא מצלם ואיך הוא נראה על המסך בזמן ההסרטה. הוא המציא מכשיר שמקליט את הסצינות בזמן אמת, ולאחר כל סצינה העביר אחורה וצפה בעצמו. אותו מכשיר אנחנו מכנים כיום "וידאו"(הנוסחה אומנם הומצאה לפני זה אך לואיס שיכלל את ההמצאה באופן משמעותי).

בשנת 63 הופיע לואיס בסרטו המפורסם ביותר "הפרופסור המטורף". בסרט גילם לואיס שני דמויות שונות, האחד של פרופסור שלומיאל ולא נאה במיוחד בשם ג'וליאס קלאפ הממציא שיקוי שהופך אותו לדמות השונה ממנו לחלוטין, דמות בשם באדי לאב שהוא מאהב שרמנטי מלא ביטחון עצמי (דמות שדומה מאוד אגב לדמותו של דין מרטין). הסרט בבימויו של לואיס שגם כתב את התסריט היה להצלחה גדולה מאוד וביסס את מעמדו של לואיס ככוכב הקופה הגדול באותה התקופה.

בשנת 96 כיכב אדי מרפי בגירסה חדשה לסרט שזכתה להצלחה גדולה מאוד ולסרט המשך מצליח גם כן.

בשל הצלחתו הגדולה ובכך שהיה לאחד מכוכבי הקופה הגדולים בעולם, קיבל לואיס עצמאות מלאה על סרטיו ועל הפרוייקטים שיבחר. הוא המשיך להופיע בסרטים קומים שלרובם כתב את התסריט ואת רובם גם ביים לבדו. סרטים כמו "נער השליחויות"(61), "חביב הנשים"(61), "השלומיאל"(63) ו- "תכשיטי המשפחה"(64) כולם זכו להצלחות ענק בכל העולם.

בשנת 66 לאחר עשרים שנה ככוכב ענק, החלה ההאטה בפופולאריות של לואיס. ההומור שלו נעשה פתאום מיושן, והסרטים בהם הופיע החלו להצליח פחות ופחות. גם נסיונו הטלוויזיוני בתוכנית קומית משלו בשם "המופע של ג'רי לואיס"(67 – 69) לא זכתה להצלחה גדולה במיוחד. למרות שלואיס המשיך להופיע באופן תדיר בסרטים עד לסוף שנות ה- 60, נראה כאילו מעמדו הולך ודועך. דווקא מחוץ לארה"ב באירופה ובעיקר בצרפת, סרטיו זכו להצלחה גדולה מאוד, ושם ראו בו גאון קומי.

בשנות ה-70 פרש לואיס מהופעות בקולנוע, ואף גנז סרט אחד בכיכובו ובבימויו בשם "היום בו בכה הליצן"(72), ובאותו עשור התמודד בעיקר עם בעיות רפואיות מהם סבל (לואיס היה מכור למשכבי כאבים) וזכה להצלחה בעיקר על הבימות שם הופיע במופע משותף עם הבדרן והזמר סמי דיוויס ג'וניור.

בתחילת שנות ה- 80 שב לואיס לקולנוע וכיכב וביים את הסרט "העבודה לא בשבילנו"(80) שזכה להצלחה בעיקר מחוץ לארה"ב ובשנת 82 לוהק לתפקיד דרמטי מעולה בסרטו המצווין של הבמאי מרטין סקורסזה "מלך הקומדיה" בו כיכב לצד רוברט דה נירו, בתפקיד של בדרן מצליח שאחד ממעריציו (דה נירו) חוטף אותו. הסרט שאומנם לא זכה להצלחה קופתית גדולה במיוחד, הביא ללואיס ביקורות טובות במיוחד על גילום תפקיד דרמטי מרשים וראשון בחייו.

בשנות ה- 90 הופיע לואיס בתפקידים קטנים בסרטים שונים בהם "חלום אריזונה"(93) ו- "מר מוצ"ש"(92) ובתפקידי אורח בסדרות שונות בהם "משתגעים מאהבה". עיקר פרסומו הגיע דווקא בתיאטרון שם כיכב בהצלחה גדולה מאוד במחזמר "Damm, Yankies".

לצד הקריירה שלו בעסקי הבידור, התנדב לואיס לעמותה הנלחמת במחלת ניוון שרירים מאז תחילת שנות ה- 50. הוא החליט להעלות פעם בשנה משדר מיוחד של 24 שעות של התרמה גדולה באירוע טלוויזיוני שאותו הוא ינחה ברצף לצד כוכבים אורחים (והיו המון כאלו במהלך השנים בהם (וזו רשימה קטנה וחלקית מאוד) ג'ון לנון, סמי דיוויס ג'וניור, פרנק סינטרה, קירק דאגלס, יול ברינר, ריצ'ארד ברטון, ג'יימס קאן, מייקל ג'י פוקס, ברט לנקסטר, גרגורי פק, ברט ריינולדס, טלי סלבס, דנזל וושינגטון, קלסי גרמר, ג'ק למון). השידור עלה לראשונה בשנת 1966 וממשיך להיות משודר, ולואיס מנחה את הטקס בהצלחה גדולה מרובה, בהתנדבות מלאה והוא הצליח לגייס כבר למעלה מ- 2 מיליארד דולר למחקרים במחלה ולעזרה לחולים בה.

לואיס גם הקליט מספר שירים בשנות ה- 50 וה- 60 שאחד מהם " Rock-a-Bye Your Baby" זכה להצלחה גדולה מאוד ושהה ברשימת עשרת השירים המצליחים ביותר באותה השנה בה יצא 1957.

בקריירה ארוכה מאוד שנמשכת כבר יותר משישים שנה, הפך ג'רי לואיס לאחד הבדרנים האהובים והמוערכים ביותר בעולם, הוא כיכב ביותר מחמישים סרטים, ביים 13 סרטים ו-כתב תסריטים ל- 12 סרטים.

לואיס הוא קומיקאי אגדי, גאון קומי שבסרטיו הרבים, למרות שניתן להתווכח על איכותם, אפשר למצוא בכל אחד מהם כמה סצינות גאוניות בהם מפגין לואיס כישרון קומי אדיר (סצינה כמו מכונת הכתיבה הפכה לאחת המזוהות עימו – קישור ליו.טיוב עם הסצינה בהמשך). יש הרואים בו קומיקאי מטופש העושה הכל בשביל בכדי לסחוט מהקהל צחוק, אך הרוב המכריע רואה בו קומיקאי גאוני בעל כישוריים ייחודיים, אמן מגוון שהצליח ליצור רגעים בלתי נשכחים רבים וסרטים נפלאים, ומעמדו הוא כאחד הקומיקאים האהודים והמוערכים בעולם.

בשנת 2009 זכה לואיס בפרס האוסקר על תרומתו ההומניטארית.

להלן הקישור לסצינה המפורסמת של לואיס שנקראת מכונת הכתיבה אם אני לא טועה מתוך הסרט נער השליחויות:

http://www.youtube.com/watch?v=a7ySmnxy29Q

מצורף גם קישור נוסף לסצינה מדהימה של לואיס במטבח אם אני לא טועה מתוך הסרט סינדרפלה:

http://www.youtube.com/watch?v=elTYN1LyMGw

* אני רוצה לציין שכל המידע הרשום כאן הוא מזכרוני ממאמרים ומאתרים שקראתי אודות האדם

שמות הסרטים הרשומים ברשימה רובם הם השמות שבהם נקראו בארץ וחלקם שמות של הסרטים

בתרגום מאנגלית כפי שחלקם נקראו בארה"ב ובאנגליה.

מבין הסרטים בהם כיכב לואיס ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- העבריין המיועד (57)

- נער הגיישה (58)

- נער המעלית (60) – שחקן במאי ותסריט