ג'ולי היקרה

התבוננתי באבן המונחת בדרך לביתי, סתם אבן,  אני סתם "אדם"..כולנו חלק מהטבע..כולנו יצירי הבריאה.

מִסְתַּכֵּל בְּאֶבֶן הַזְּרוּקָה עַל הַשְּׁבִיל

דֵּי גְּדוֹלָה,

מִישֶׁהוּ יָכֹל לְהִתָּקֵל בָּהּ וּלְהִפָּגַע,

עֵץ זַיִת מֵצֵל עַל הָאֶבֶן, רוּחַ שֶׁל עֶרֶב מְנַשֶּׁבֶת,

הָאֶבֶן מְקֻמֶּטֶת, חוּם וְלָבָן מְעֻרְבָּבִים זֶה בְּזֶה

דּוֹמֶמֶת,

פָּשׁוּט מוּנַחַת

גַּם הִיא חֵלֶק מִבְּרִיאַת הָאֱלֹהִים,

"את חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא חָשָׁה בְּמַשֶּׁהוּ ?

אוּלַי חָשָׁה, בֶּאֱמֶת מִי אָמַר שֶׁלְּאֶבֶן אֵין תְּחוּשׁוֹת,

אִם לִי יֵשׁ תְּחוּשָׁה, אָז לָמָּה לָאֶבֶן, אֵין ?"

מִישֶׁהוּ עוֹבֵר, בּוֹעֵט בָּאֶבֶן,

הִיא מַפְרִיעָה לוֹ

בִּי, הַיּוֹם אֲפִלּוּ לֹא בָּעֲטוּ.