13 תגובות   יום שני, 29/6/09, 19:52


היום הם מתו...

11 שנים של נישואים...

ראינו אותם דועכים לאט לאט במשך השנים כבר כמה שנים הם שכובים מחוברים למכשירים...

עוד רופא,עוד תרופה ועוד סם...אבל לאחרונה הכל קרס,מערכת אחר מערכת...

דבר אחרי דבר...רופאים מומחים, מרפאות מיוחדות וכלום...קו ישר במוניטור...

בהתחלה עוד ניסיון עם מכות חשמל,ועוד אחד...כלום.

היום הם מתו , נותקו מהמכשירים,הבטחנו הרבה הבטחות לאושר ועושר...

הבטחנו אהבה עד הסוף...

אני זוכר את היום שנולדו הנישואים האלה...

אני זוכר שישבנו אצל הוריה בסלון,שיחקנו רמי עם סבתא...

"אתם תראו ,זאתי תהיה אשתי"....אוי כמה הם צחקו עליי...8

 חודשים אח"כ היינו תחת החופה,הולכים אחרי המחצצר על השביל הלבן...

היא היתה כ"כ יפה,ענת המהממת..

רקדנו ורקדנו אהבנו ואהבנו...

ולחמנו כל הדרך על חיי הנישואים האלה...

לא יודע מתי התחלנו לחפף...

לא שמנו לב...והנישואים האלו חלו...חלו מאוד...

הלך הכבוד,הלכה האהבה,העושר לא הגיע...האושר נעלם כלא היה...

היום נותקו המכשירים..נותרה רק גופה...

שתי פיות מדהימות..וארבע נשמות כואבות...

גרושתי היקרה...כל סוף הוא התחלה...תתחילי לחיות ,

תמצאי את האושר...זה שהבטחתי ולא קיימתי...

כמובן שגם אני אשם,אשם שהבטחתי מה שלא יכולתי לקייםמצטער...

מהיום מתחילים לחיות..פשוט להנות.

ואתן פיותיי היקרות...אבא כאן וגם אמא..לעולם איתכן...האושר שלנו הוא גם אתן...

היו שלום חיי הנישואים,היו לנו רגעים טובים,היו ימים אחרים...

והיום הוא היום הראשון ...בשארית החיים...שלה ,של הבנות ושלי...

אולי סוף סוף יגיעו הימים המאושרים???

 

 

  זה שקבר אתכם....
דרג את התוכן: