סיפור שלא נכתב אודות סופשבוע עלום
מושך ידי בעט, מלים שבוהקות ומפלרטטות לאיטן,המילים כמפלט לבן האנוש
שישי ,תלילות לא צפוייה,משעול מקרטע אל בינות הלא נודע
ירוק,חורש בשרני וצפוף שניהם כאחד מפלסים דרכם בשבילים דמיוניים
משתרכים במעין הזייה או חלום סבך של ירק נטול שמיים,צרצר מזמר ונמלה מזמרת
הזמן עוצר מלכת, רגעים ארוכים בציפייה דרוכה אלי מהות המקום והזמן
אל בינות נפתולי התעתועים ועולם הפנטזיה
לאחר נצח רגעי של מאמץ עילאי של אגלי זיעה ומליחות שמכסה את גופם
הגיעו אל קצה העולם אל הבלתי מושג ואל מה שלא מובן כקיים
בלב חורש או יער ישראלי טיפוסי, לשריקה ענוגה של הזמיר
נתגלתה לה 'זולה' שמימית ואמיתית,סוכות קש,בריכות אבן מסותתות טבעי,זרזיף מים כחול כים טובל אליהן ומציפן קרירות המים וחום הגוף דבלים רקועות ממעל, ענבים בשלל צבעים שמתיקותם נוזלת ומציפה את תאוותם פרי התאווה שמניב מעט תועבה....גן עדן קסום
ומבינות התאווה והתועבה מבצבצת לה סמוקה ודומה השמש מאירה את הענוג מכל, ולפתע בת קול מעירה, מאירה בכוכביה את האווירה אושר מציף, נשמה טועה וזוגות אפניים בחשיכה
והזמן חלף והשמיים כבו ואדמומית שמש שליבתה נאלמה אך גן העדן נותר
רוח קלילה, נפש חפצה, שלווה מרתקת ובת קול שוחקת
מבעד לאותו ציור משורבט נפערה לה המציאות
מציאות של יום ו גשמי...מסע רכיבת אופניים ללא מפה וללא כל כוונה (המקום אמיתי)
עולם אחר ומוחשי...פה בכרמל...המציאות שעולה על כל דמיון!!! |