חילופי מילים קטנות בין חברה טובה טובה שלי, לעלם חמודות אחד.

הנה ההודעות שהשאירו (או שלא...) זה לזו כאן בדואר של הקפה:

היא:

אתה יכול לקרוא לי סכיזופרניה – אנחנו נגיע  

הוא:

שלום.. ביקרת אצלי, לדאבוני,סניפנו היה סגור..

ספירות מלאי..את יודעת.

יש אצלך,משפט נהדר..ממש אהבתי..

אני מחבב אינסטינקטיבית חלק מכם. 

 היא:

 חן חן אנחנו נערוך דיון מקיף ונעלה אותך להצבעה

 ממבט ראשון - רובינו אהבנו את התמונה שלך

הוא:

יש לכם טעם טוב, זו אצלכם עם החיוך גם נראית בסדר..

ברוכים הבאים( אפשר עוד לסחוט קצת את לימון הרבים,לא?)

היא:

רק תזהר לא להשאר עם קליפה עבשה, טעם חמוץ וידיים צורבות  

הוא:

קליפה עבשה?מישהי פה ממש רומנטית,הא

היא:

עבשה כמו ליבי היחף

הפוסע אל רחש גליך,

אדוות הגלים לבנות ופשוטות

ואיתן הדמעות

נוצצות בשמש של סתיו.... :-)

(למתקשים: זו הייתה פארודיה על נושא רומנטי - דרכה החיננית של חברתי להסביר לו את עמדתה בכל הנוגע לשירה מהסוג הזה)

הוא:

דייג , שרפרף,

בקבוק יין שנלגם למחצה

אדוות הגלים,

כה לבנה וחמקמקה

כשאת מנסה לסמנה ,

בכפות רגלייך.  

לרגע ,נדמה היה ששפתיה,

התרככו ואדמו

אך לרגע

ואז שוב נקמצו בעוית של כעס

להד גלי הים יש ניחוח משלהם

אין שום מקום אחר בו צליל,

מאמץ ניחוח וגל אוהב

מאמץ את דחויי הלב  

לשבריר שניה,

חזה גאה והצית לב אך לשווא 

אופק אפור,זרוע דוק מלוח

סוחפך במחשבות נצח

קצב הגל כקצב ליבך

וכנסוג הגל בשפל

כך עוזבים אותך חייך

בצעדה שאין ממנה חזור

היא:

אנחנו שמחים לבשר לך שהתקבלת!