"שמע בוא נעשה פיקניק ביום שישי בערב" [המארגנת]

ככה התקבצנו קבוצת חברים בפארק ר"ג לארוחת ערב, כל אחד הביא ממטעמי הבית.

השקעתי והבאתי פטריות ממולאות בקציצות רומניות מלוות ברוטב נענע.

אבל זה לא הסיפור להפעם.

בעוד אנחנו זוללים את ארוחת הערב, העלנו זכרונות עבר.

תשמעו, יצאתי עם בחור מקסים [סוג של בהמה], היה מגיע הביתה, הייתי מוזגת לו אוכל

ואין כמו הרגשת אישה קטנה לרגע.

האמת הוא התאהב בי בזכות דבר אחר לגמרי

יצאנו לטיול עם הבן שלו, לפתע הילד היה צמא ואני הכינותי מראש בקבוק שתיה.

אורו עיני הגבר

הוא אמר, את יודעת למה אני אוהב אותך, כי את המארגנת.

ישר הפלגתי בזכרונות הילדות [מתחתי מפרש, משכתי חבלים] ונזכרתי בסבתי ז"ל 

שבאמצע רחוב יפו בירושלים, אחרי שעות של טיול הצליחה לדלות מהתיק, אשל

אשל קר בירושלים החמה, סוג של פלא.עד היום אני לא יודע מהיכן צץ לו אשל קר.

אבל אין ספק, סבתא הייתה מארגנת למופת.

בכלל שמתי לב שנשים הם מארגנות, אולי כי הן דואגות מכל דבר

אולי הילד יהיה רעב, אולי השמש תציק אולי פיח המכונית ידרוש מגבון לך.

מרוב חרדות הן ישר מארגנות.

פרודתי שתבדל לחיים ארוכים הייתה מארגנת על.

בעוד אני לוקח שלש ילדות לחוף הים עם תיק גב קטן

[בתיק מגבת אחת, קרם הגנה אחד, בקבוק מים קרים וחופן ענבים]

היא הייתה מארגנת לי מסע כומתה

1 שמשיה, 2 כסאות נוח, 1 מחצלת ענק, ציידנית עם כל טוב, תיק עזרה ראשונה....]

אחרי חמש שעות שסחבתי דברים מהאוטו לחוף, נאלצתי להתחיל לסחוב בחזרה

היה חם.