| בס"ד הזוגיות כמסע - בדרך אל האושר , האהבה והנישואין המוצלחים.זהו סיפור היכרות, אהבה ונישואין של בחורה בת 19 עם בחור בן 32. זהו סיפור עם הרבה כאב עצב ודמעות אך עם סוף טוב והרבה תקוות.זהו סיפור עם מסר לכל הרווקים והרווקות ומסר לכל הנשואים והנשואות.היא פגשה אותו כדרך אגב, כשטיילה בעיר (אומרים שהמזל של האדם מחכה לו בפינה)הוא ירד בדיוק מהאוטובוס, בדרך לעבודה.היא הייתה בשרות לאומי, התחילה כבר ללמוד, חשבה מה תעשה כשתהיה גדולה.הוא כבר בן 32 כמעט מחפש את עתידו , מחפש את האחת והיחידה שאיתה יבנה את ביתו.היא חיה בסרט וחיפשה את אביר חלומותיה. היא חשבה כבר שהייתה קטנה על בית קטן וזוגיות.חלמה על שמלת כלולות ועל אהבה עם המון ניצוצות בתוספת חיבוקים ונשיקות. חברותיה פרגנו, תמיד קראו לה אמא קטנה. הוא כבר מיצא את עצמו, בילה עם חבריו "עשה חיים" . הגיע הזמן להתחתן אמרו כולם.הגיע הזמן להביא ילדים לעולם. בן כמה אתה? שאלה אותו, ובלי למצמץ אמר 28. עשר שנים, אמרה לו ולעצמה, זה לא כל כך נורא.(בהמשך התגלה הגיל האמיתי, אך זה היה מאוחר מידי, הם כבר היו בשיא.) אבל אני בחורה דתייה , זה לא ילך . גם אני שומר שבת ומחר כבר תהיה לי כיפה.טוב החליטה אני מסכימה, אתן לך את מס' הטלפון.וכך הם התחילו לצאת ופרחה לה מהר מאוד "האהבה" היא הביטה בעיניו היפות שכבשו אותה כבר מההתחלה.הוא הביט בה וראה הרבה חום אהבה ותמימות.הם ניגשו להורים והודיעו כי הם מתחתנים תוך פחות משנה.אנשים חשבו שהיא בהריון, או שהוא מלא בכסף וחתונה זה אחלה רעיון.ההורים ניסו להניע – אולי תחכו, אך היא החליטה ולא היה מנוס.וכך תוך שמונה חודשים הם עמדו מתחת לחופה כל כך יפים ונרגשים.נגמרו השבע ברכות , הסתיים ירח הדבש.החיים האמיתיים התחילו והגיע המפץ. כמו בלון שמתפוצץ במפתיעכמו סכין שחודרת ללב, התנפצה האידיליה , נעלמה התמימות. "האהבה" פרחה לה דרך החלון.אך מה ייעשו עכשיו? יש להם כבר שתי בנות קטנות יפות ומקסימות.עברו להם בקושי שלוש שנים ....מה חטאתי? בכתה ללא הרף בוקר צהריים וערב.אין לו עבודה יציבה, אין תקשורת , אין יחסי אישות, אין עם מי לדבר אין אהבה.דיברה יומם ולילה לקירות, לכריות , לאמא לבוסית ולחברות. רק הוא לא שמע אותה ,הלכו ליועץ הלכו לשיחות כל מי ששמע אמר תתגרשי מהר , אין מה לעשות.יש בינכם המון המון פערים מהגיל ועד אחרון הדברים.אין מקום לשפר אין מקום לשנות פער כזה לא ניתן לכסות.רק הוא לא הבין אותה. את מושלמת אין לי מה לומר.לא בוגד בך, לא יודע מה את רוצה בכלל. השתיקות שלו הרגו אותה. היא הלכה ונבלה מיום ליום.יום אחד הגיע הסוף החליטה לעשות מעשה. הזמינה מונית ועזבה את ביתה.לקחה את הבנות ובגדים ונשבעה לבית הזה אין חזרה.פתחה תיק ברבנות. אך מה לעשות שבדיוק הייתה פגרה. נפרדו לשלושה חודשים.או אז כמה חיזר ורדף אחריה ...אך היא הייתה בשלה : אותך אני לא רוצה. הגיע היום לפגישה ברבנות – פונה הדיין ואומר לו: מה ככה את מוותר עליה?אומר לו הבעל: אני לא מוותר זו היא שמוותרת.פנה אליה הדיין לפשר העניין. פרצה בבכי והטיחה טענותיה.לקחוהו לחדר צדדי נתנו לו מוסר. אמרו לאישה לא יהיה שיפור תחזרו בחזרהלקבל הגט במהרה. שמח וטוב ללב היה הבעל. האישה בוכייה .מה את בוכה את לא שמחה שאנחנו חוזרים. לא אמרה האישה – לא אחרי שהשלמתי בליבישאחיה בלעדיך לעולמים. עכשיו לשקם זה לא פשוט ולא קל , יה הרבה עבודה לעשות. ובהרבה מצבים צריך להתעלות.כשחזרו הביתה לא הבינו כולם, האם האישה השתגעה? מה חזרה אליו בכלל.סוף דבר נסכם ונאמר העבודה לא הייתה פשוטה כלל.הם הלכו לסמינר, הלכו לשיעורי זוגיות, היא בלעה את כל ספרי הזוגיות.עבדו המון על המידות, הפסיקו עם הביקורות, התחילו להעניק ולתת הרבו במחמאות. נוספו למשפחה במשך השנים עוד שני בנים חמודים.שהביאו הרבה אושר ושמחה למשפחה.לקח המון זמן, הם בעצם עברו תהליך ארוך...הם עבדו על הזוגיות והשקו אותה ללא לאות.כמו פרח שכבר נבל, התחיל להצמיח את עליו מחדש, כל יום עלה חדש נוסף, היום הוא בשיא יופיו עם עלי כותרת רבים ואותו באושר הם משקים. היא זכתה בו והוא זכה בה מחדש והשכינה מורגשת ומאירה להם כל פינה בבית. הם הפסיקו עם פטישי הביקורת אחד על השני. היא קיבלה אותו כמו שהוא על אף הפערים העצומים, שהלכו והצטמצמו עם השנים. הוא למד לקבל את אהבתה ולהעניק לה בחזרה את האהבה וצומת הלב שכל כך הייתה חסרה לה.היא בחיים לא האמינה שתקבל הודעת אס אם אס של הבעת חיבה ממנו.היא בחיים לא האמינה שיקנה לה מתנה מיוזמתו.הוא בחיים לא האמין שהאישה שאיתו תפרגן לו על היותו אדם טוב, נשמה טהורה וצדיקה.הוא בחיים לא האמין שהאישה שאיתו תודה לו על היותו אבא מקסים, על היותו מפרנס בכבוד.זהו סיפור עם המון כוח ועוצמה לזוגות נשואים שיש להם קשיים כאלה ואחרים. זהו סיפור עם הרבה תקוות שאפשר לעשות הכל אחרת אם יש רצון טוב ונחישות.זהו סיפור שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן.זהו סיפור לרווקים והרווקות הפנויים והפנויות שעדיין מחפשים את החצי השני. שיידעו להבחין בין עיקר לטפל, שיידעו שהכי חשוב אלו מידותיו של האדם, שלא ייפסלו אנשים המוצעים להם לשידוך על כל דבר קטן. שיידעו באמת מה חשוב בנישואין ומה הגורמים לנישואין מוצליחים. |