כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    עדנה כהן קדוש© כל הזכויות שמורות © לאלוהים... © (אני וכולנו- הפטנט הרשום שלו)

    \"...כי מסלעי וצורי נקרתיו
    וחצבתיו מלבבי...\"
    ביאליק.

    מאמינה באמירת האמת- זו שאינה מתייפייפת ואינה פוליטקלי קורקט,
    לא כותבת כדי למצוא חן
    אבל מאמינה
    ביכולת
    לתקן.
    מעין יומן פרטי- זו אני, זה הסגנון,
    בין רציני לשטותי.
    אין נכון או לא נכון.
    מי שלא יכול לקרוא - נעים מאד,
    אבל לא נורא-
    המילים ביומני-

    אינן מחפשות חברה.






    (כתבה מתוך אתר \"אסימון\")

    הדיבר החמישי

    \"הדיבר החמישי\", ספרה של עדנה כהן קדוש הוא סיפור על משפחה, \"המקום המרתק ביותר עלי אדמות\", לדברי כהן-קדוש. שלושה דורות המתמודדים עם מציאות ישראלית קשה. רומן מרתק, אנושי ונוגע ללב.


    מאת: נירה ארביב
    26/07/2007


    \"דרושם צבעים לצבוע את השמיים בכחול, ולחזק את הצבע החום שעל החול. דרוש חשמלאי שיתקן את השמש, כי היא מזמן כבר לא זורחת אלא שורפת הכול. דרושים בעלי חיים להחליף כמה אנשים... ניסיון לא חובה, תנאים טובים למתאימים. דרושה מנקה לקרצף בחוזקה את הכתם האדום שעל האדמה, הכתם שלא יורד בכביסה... ודרוש קבלן שיבנה עולם אמת, ויפיח חיים. באיש. המת...\"

    הספר \"הדיבר החמישי\" הוא בראש ובראשונה סיפור על משפחה. \"המשפחה היא המקום המרתק ביותר עלי אדמות, כי שם, בין הקיטורים, הכביסה והשגרה האפורה קורה הדבר האמיתי\", אומרת עדנה כהן קדוש. \"הספר מתאר משפחה ישראלית עד לשלושה דורות, המתמודדת עם שכול, בעיות פוריות, גירושין, פערי דורות, שואה ועלייה, והוא תאור של המציאות הישראלית הקשה\".

    הספר \"הדיבר החמישי\" זכה בפרס עיריית אשדוד לאמנים – 2001, וכהן קדוש הייתה גם אחת הזוכות בתחרות \"כתוב\" של מפעל הפיס לכתיבת סיפורים קצרים.


    ציטוטים נבחרים מהספר
    עדנה כהן -קדוש בחרה להציג לגולשות מספר ציטוטים מספרה \"הדיבר החמישי\".

    \"האהבה שלנו היא כמו ביקור אצל רופא שיניים. אני יושבת על הכיסא חסרת אונים. אתה עושה בי כרצונך- חופר, משייף קודח, הורס, מחטט, מחליף כלי בכלי, ואני אינני יכולה לומר דבר... האהבה שלנו היא כמו המנקה של הבניין... מדרגה אחרי מדרגה היא עוברת... אבל טיפת אהבה אין בה. רק עייפות קשה ואנחה ארוכה... האהבה שלנו... היא כמו העניבות שאתה קונה... מניח אותן חודשים בארון המאובק... ואפילו לקשור אותן אינך יודע... האהבה שלנו היא כמו המכונית שלנו. קנינו אותה יד שנייה... בסך הכול אוטו, העיקר שהוא נוסע... האהבה שלנו היא כמו הקואליציה. חיבור אינטרסנטי של מפלגות מלאות רוגז ותככים...
    רציתי שתאהב אותי כמו רמי את ריטה, כמו אהוד מנור את עפרה, כמו פופאי את אוליב, כמו חיים יבין את 'מבט', כמו זוג הקשישים הזה שבכל שבת צועד יד ביד. רציתי שתאהב אותי כמו חום המגהץ המחליק בלהט על בד חולצה, כמו הכנרת, צמאה, משתוקקת למי הגשמים, כמו מגרש משחקים צבעוני, מתרגש מהנאת ילדים. רציתי שתאהב אותי כמו שלוגמים קפה חם...\"


    *****
    \"משפחה זה שני הורים וילדים, מחייכים מאושרים בתצלומים מן האלבום... משפחה זה חגים וימי הולדת, חום ואהבה, ואנשים המלווים אותך בתמיכה אין סופית. משפחה זה המקום שתשתוקק תמיד לחזור איליו.
    משפחה זה אנשים שנכפו עליך מבלי לשאול לדעתך. משפחה זה מריבות ומשקעים, כעס והאשמות. משפחה זה בדידות וניכור והשפלה.

    משפחה זה המקום שתרצה לברוח ממנו...
    חבל הטבור לעולם אינו נחתך! זה מתחיל ונגמר בזה. ומשפחה יכולה להרוס או יכולה לבנות...\"

    *****
    \"החיים זה כמו נסיעה באוטובוס. אתה מבקש מהנהג שיוריד אותך במקום מסוים. אתה מזכיר לו שלא ישכח אותך, והוא מהנהן בראשו שהכול יהיה בסדר. כל הנסיעה אתה דרוך ומתוח היכן אתה צריך לרדת, ובסוף הוא שוכח אותך. הנהג הזה שוכח אותך!...
    החיים זה כמו לפנות שמאלה ברמזור קצר, כשאתה יודע כל רגע שהירוק יהפוך לאדום...
    החיים הם התפייסות תמידית... החיים הם התבוננות במראה והתפייסות תמידית, עם כל קמט וכל מכאוב וכל חוויה שחווית...\"

    מן הביקורות
    \"נובלה ישראלית מרגשת ומגובשת. כתובה באומץ, ביושר ובכישרון ספרותי.\" דר' מירי ורון, מרצה לספרות ותיאטרון בסמינר הקיבוצים.
    \"טיפול בכישרון בנושאים שאינם קלים לעיכול. זהו אינו רומן משרתות והוא גם רחוק מז'אנר סיפורי הרווקות התל אביבית הנדושה.\" עיתון זמן הדרום.
    \"הפרק על נפילת הבן ריגש אותי מאד.\" ירון לונדון.
    \"הדיבר החמישי הוא ספר מהנה, מרתק, אנושי ונוגע ללב! מקסים ומומלץ בחום!\" הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט.




    עדנה כהן קדוש
    ילידת איראן 73, עלתה לארץ בגיל שש לכפר סבא. תושבת גבעת עזר ותושבת אשדוד מעל לעשרים שנה. נשואה ואם לשתי בנות ולתאומים בנים, ורואה את עצמה בעיקר... אימא!!! החלה ככתבת נוער במעריב לנוער, וכתבה שירים במעריב לילדים. בעלת תואר ראשון בספרות כללית ומזרח תיכון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום הלימודים עבדה כמורה לספרות ולאנגלית והגישה תלמידים אקסטרניים לבגרות באנגלית. היא עוסקת בעיתונאות, אמנות- מוסיקה וציורי קיר, וכיום עובדת על ספר הנצחה לזכרו של סמ\"ר ראובן איבגי ז\"ל מאשדוד. היא חברת תנועת הליכוד, וכן מפרסמת מאמרים בנושאי חברה ואקטואליה.




    _____________________________
    פרטים נוספים על הספר ניתן לקרוא באתר www.bookme.co.il וכן באתר סימניהwww.simania.co.il




    וואהו, איך שכחתי ? חלוקת תעודות היום בבית ספר !! (ואיך הזמן עובר כל כך מהר??? זה ממש לא בסדר !! )

    10 תגובות   יום שלישי, 30/6/09, 14:14


    אני כזה הלמוט לאחרונה, שגם בועד כיתה נראה לי שלחו אותי לחופשה ללא תשלום. (אגב, החלום, אחד הגדולים שלי היה – להיות בועד כיתה ! עשיתי? עשיתי ! )

     

    איך עברה לה עוד שנה.

     

    מהפוסט הזה: ??

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=504643

    איך בכלל עובר הזמן ככה בלי לשאול אותנו??

    בכל אופן השנה נתתי תעודה לווינטר:

     

    היא חזרה עם הילדים.

    שאלתי אותה אם גם היא הביאה תעודה.

    (מתה על הפדיקור- מניקור שלך !)

     

    התלמידה- ווינטר:

     

    סדר ונקיון: מצוין. ראוי לשבח.

    עזרה לזולת: מצוין. ראוי לשבח.

    התנהגות: מצוין. ראוי לשבח.

    שקידה: מצוין. ראוי לשבח.

    ביצוע מטלות בית: (בחיי, אם היא היתה יכולה. היא היתה עושה גם את זה! ובשמחה!) 

    השבוע הזה שאלתי את כולם. מה, מה יש בה בווינטר שכולנו מאוהבים בה קשות ומשתגעים עליה?

    למה זה לא ככה עם בני אדם?

    אפילו הילדים לא ידעו איך באמת להסביר את סוד הקסם.

    זה לא רק שמדובר בגורה יפה, חכמה ונבונה במיוחד, (וקטנה!) כמו הבעלים שלה כמובן (-:

    זו ההוכחה שהטבע, ואני לא יכולה להגדיר זאת אחרת... קצת פישל עם בני אדם!

    יש בכלבים מנגנון כזה, ש- הלוואי והיינו נולדים כך !!

    כי בחיים יש מספיק אתגרים ובעיות, אז למה בנוסף להרוג ככה אחד את השני??

    למה??

    את זה לעולם אי אפשר להבין!

    אז בו'נה איך הזמן עובר???

    כתבה פה מישהי בבלוג שלה- משהו כזה- (הפרשנות שלי) אני עוד מעט בת 40. אני לא מאמינה שאני בת 40. לא יכול להיות שאני בת 40. איך אני בת 40? מה פתאום אני בת 40? אלוהים, מה עושים בגיל כזה 40?? 

    טוב, ואני עוד מעט בת 36

    ומה זה החיים בעיניי?

    החיים זה- לא הספקתי כלום !!! רעב, רעב. צמאון, צמאון.

    ווינטר היא הדוגמא הטובה למה שהחיים הם- אני רציתי כלב? בחיים לא! וכל הזמן הטלתי וטו ! והיא פשוט נכנסה לחיים שלנו,

    ברגע אחד ובלי שום תכנון!

    כמו שהדודה שלי אומרת- אני?? רציתי להתחתן עם פרסי?? בחיים לא! אני? עם פרסי? בחיים, אבל בחיים לא !! את מכירה אותי. את יודעת עם מי יצאתי (רק הנסיך וויליאם היה חסר ברשימת האשכנזים שהיא יצאה איתם. נשבעת לכם!)

    בסוף היא התחתנה עם פרסי הכי פרסי שיש !!

    שנולד בפרס!!

    ושיש לו מבטא פרסי !!

    כי הוא נכנס לחיים שלה  , ככה ברגע אחד, הכי לא מתוכנן. הכי לא צפוי.

     וזה מה שאומר (אחד מהאנשים שאומרים זאת) האר"י הקדוש, זצ"ל. החיים האלה בכלל לא שלכם. מה שאתם עושים, מספיקים או לא עושים- זה  בכלל לא בגללכם.

    התפקיד שלכם- זה רק להרגיש  טוב ולהגיד תודה עם מה שיש ועם מה שקורה. ועם חמלה, קבלה וסליחה. זה הכל.

     ואני רוצה להוסיף- תצרפו לזה גם תפילה טובה, כי לפעמים החיים ומה הספקתי לעשות בהם בכלל??

    זה רק לנשום לרווחה ולהגיד תודה לאל, שחזרנו הביתה בשלום...

    בטח כאן בישראל 

    ובטח גם באיראן 

    כל כך מבינים את הערך הזה!

    אז בברכת:

    סלמאתי ! סלמאתי !

    (בפרסית- בריאות, שלמות (ויש בזה גם את שורש המילה שלום)- זה הכי חשוב !!)

    ובהשראת מה שטחנו לי בראש בבית, יצא השיר הזה.

    (אופיר גוברין הנפלא על העיבוד המוסיקלי, והצטרף לקולות רקע.)

    נ.ב - כמובן שלנו- בני הדור השני יש את הביקורת בנוסח - בריאות - זה חשוב, אבל לא רק זה העיקר, אלא איזה תוכן יצקת בתוך הגוף הבריא? וזה כנראה גם המתח התמידי הקיים בין החשיבה המזרחית לזו המערבית. (אני מאד מעריכה את גישת המזרח- יש בה הרבה יותר הרמוניה, הגיון ושלוות נפש. הרבה יותר התאמה לנפש האדם.)

    נ.ב 2 – למורים ששכחתי מהם היום. אל דאגה, יש לי את הכתובות שלכם! אני, בניגוד לדודו טופז, אשלח לכם הפתעות נעימות! בלי נדר...) 

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/09 21:54:


      מיכל תודה.

      מה שאת אומרת מאיר עיניים (או אוזניים...)

      אבל אני לא לגמרי מסכימה

      קודם כל יש את הביטויים האלה - חיי כלב, ופני הדור כפני הכלב וגם קללות... ולאור הכרותי את ווינטר אני משתמשת במילה גורה... כי היא אפילו יותר מבן אדם... - זה נושא לדיון אחר,

      לגבי בני אדם - נכון שלא כדאי לשפוט אנשים, מצד שני גם כשמדברים עם אנשים ומבטאים כאבים בדרך מכובדת גם אם היא כועסת- כאילו אין עם מי לדבר, אף אחד לא מוכן לקבל הערות ובנוסף הבסיס לכל קשר הוא הדדיות. אי אפשר להיות חד צדדיים כל הזמן - זה נותן הרגשה נוראית.

      בהצלחה לכולנו.

        10/7/09 12:34:

      אמנם כלב זה משהו מיוחד, היכולת שלו לאהוב כל הזמן. ובמיוחד הכלב שלך נראה מיוחד מכולם, מקסים ויפיופי.

       

      אולם... רציתי לסנגר על בני אדם, כי אני חושבת שיש מן הראוי וחשוב לחיות בעולם שבוא מבינים מדוע אנשים אינם יכולים בקלילות להיות כמו כלבים. קצת הבנה למצבם לא תזיק...

       

      בניגוד  לכלבים הם  צריכים לפנרס את עצמם בכוחותיהם הם, אף אחד לא מגיש להם אוכל בוקר, צהרים וערב ולהרבה מהם אין אף אחד שמוציא אותם לטיולים בחוץ. אז... יכול להיות שזה עשוי להיות ההבדל?

       

      תראי כלבים בטבע, שצריכים להסתדר בעצמם, האין הם הופכים ל... זאבים?

       

      מדהימה אחת, תמיד כשאני רואה אותך, אני רואה נסיכה (פרסית?)  

       

      תודה על פוסט משעשע!

       

       

        1/7/09 16:51:


      אבי ודנה תודה.

      שמחתי לקרוא את התגובות שלכם!!

        1/7/09 02:25:


      מובא במדרש חז"ל

      בי אדם הראשון נתן שמות

      לכל בעלי החיים וגם קיפל ברמז

      השם את המהות של אותה חיה.

       

      כלב - כולו  לב

       

      כל כך צחקתי מהתוכן שלך

      המציג תעודת הצטיינות.

      המניקור מדהים !

      וכן גם התוכן הזה

       

      סלאמת חוב שוד

      (אני מקווה שהגיתי נכון)

        30/6/09 22:20:


      "נכנס לחיים שלה..."

      אהבתי את זה מאד עדנה.

      התחבר לי לכל כך הרבה דברים. 

        30/6/09 21:07:


      תודה, תודה ברטה (אני באה לשבת אצלך. אני לא עצובה ולא רע לי על הלב...) ופנינה. תודה!!

      אכן כל הכוכבים מגיעים לווינטר!

       

      ו NEVER SAY NEVER

       

        30/6/09 18:24:

      מקסים עדנה איזה וינטר זה

      ואני מתה על ההצהרות כמו דודתך

      אלה "נופלים "ראשונים

      כי החיים כמו שמי שאמר :

      לא שלכם ממש, רק נכנסתם לבקר 

      ועודד מעט תצאו!

        30/6/09 18:04:
      כוכב לוינטר
        30/6/09 14:41:
      תודה רותי!
        30/6/09 14:29:
      כתיבה מקסימה עדנה!

      לרכישת הספר שלי, גם ברשת צומת ספרים

      • לרכישת הספר שלי

      ארכיון

      פרופיל

      עדנה כהן קדוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין