רומא. האור והקולות, הצמרמורות בגב נמשכות כבר יותר משעה. ובמרחק מאה אמה, מנגד, על ההר, עומד הכהן הגדול, וחוקר את העם. השתמעו את דבר אדוני? והעם עונה בשאגה, נעשה ונשמע. וחוזר הכהן וחוקר האם אתם באמת רעבים, צמאים לשמוע את שורש הדברים עצמם, לב ליבת העניין, כפי שנגלה לי בזה הליל, ויען העם בקול חזק כן. ויאמר הכהן, דומ, דומ דום. אלו הן מילותי, זהו שורש העניין. ועל כרחך אתה מחייך. ומלאכים ובני אדם מתקדשים, ונהיה תיקון גדול מזה העניין בכל העולמות, עליונים ותחתונים.    

וחודשים אחר כך, בבית, ההקלטה מלונדון. והנה, נבל ונוכל, נביא השקר. הכל מוכן וידוע מראש, והשחקן שולט בתסריט. ולשמע וידויו על ההארה שגללה מפניו בזה הערב, הערב ממש, מחיצות וקליפות וחשפה בפניו את מיסתרי הקיום אתה פולט מבלי משים, אכן גם הוא נבל ונוכל, נביא השקר. בן הבליעל. הכל צפוי, מוכן וידוע מראש, והשחקן משחק את מילותיו, מורשה לחרוג רק במיני ניואנסים. אבל דבר הנביא נמשך, ולקולו על כרחך אתה שב ומחייך, כי אכן דומ דא דדומ

אחלה אלבום, ההופעה בלונדון. ומתי, מתי, יתחילו כבר למכור כרטיסים?