יומן מסע - השראה וחזון

0 תגובות   יום רביעי, 1/7/09, 03:56

מתוך האתר   www.yomanmasa.co.il

 

 

על שפת הנהר בעיירה המרתקת פשופאטינט שבנפאל ישבנו לינקו ואני.
לינקו הוא הודי, חבר, צלם לאו דווקא בסדר הזה, שליווה אותי בצילומים במסעי בנפאל.
חיכינו בפינה קצת רחוקה משפת הנהר אך עם זווית מצוינת על המתרחש, מנסים להצטופף שנינו תחת אותו כתם צל קטנטן שנוצר מהעץ הגבוה שלצידנו,
השמש בערה בשמיים ואנו נמסנו אל תוך נמנום...
צעקות רמות הפריעו את מנוחתנו... התיישבנו והבחנו שההלוויה הראשונה עומדת להתחיל.
כן, בפשופאטינט שורפים את גופות המתים - זהו טכס עתיק יומין.
בעודנו מתבוננים, אנו רואים שני בחורים עם מצלמות בידיהם, מתווכחים ורבים עם המקומיים, עם הרבה תנועות ידיים ודיבור קולני שלא הולם את המקום והמעמד.
הישרנו מבט לינקו ואני האחד אל השני ואמרנו ביחד - "ישראלים".

"תגיד", שאל לינקו " למה אתם, המטיילים הישראלים, חושבים שאתם יכולים לצלם בכל זמן ובכל מקום ? "
"מה זאת אומרת...?" עניתי "ארץ רחוקה, מקום חדש, טקס מרשים - מצלמים, אתה יודע, חלק מהטיול..."
"אתה למדת המון שנים צילום, לא ?", שאל אותי.
"כן", עניתי.
"ומתי לימדו אותך מתי לצלם מה, זאת אומרת, מעבר לצילום הטכני עצמו, מי לימד אותך את
חוקי הצילום למטיילים ?"
"חוקי הצילום למטיילים" עניתי... "תסביר לי", ביקשתי.
"הנה אתן לך דוגמא", אמר.
"אני מתכנן לבוא לישראל לחופשה... אתה יודע עד כמה מרתקת אותי היהדות והמקומות הקדושים...?"
"כן, זוכר", עניתי בעודי מנסה להבין מה הוא רוצה ממני...
"והבטחת שתיקח אותי לבתי הכנסת היפים ביותר בישראל..."
"נכון. אכן, הבטחתי" עניתי.
"אז אם כבר ארץ רחוקה, מקום חדש וטכס מרשים - בוא נצלם ביום כיפור, מה דעתך...?"
דקות ארוכות חיפשתי תשובה, לינקו עדיין מחכה לה...

 

דרג את התוכן: