0

שיחה עם האיבר הכואב

15 תגובות   יום רביעי, 1/7/09, 12:49

הגוף, אומרת בק, עשוי לדבר אלינו בצורה סימבולית. לא מדובר על סמלים אוניברסאליים כגון: גרדת היא סימן לכך שמשהו נכנס לך מתחת לעור, רגל כואבת לכך שאין לך על מה להישען, אלא על סמבוליקה פרטית. האדם עצמו, ורק הוא יכול להבין את הסימנים שהגוף שולח לו. בק מציעה לקחת דף נייר ולנהל מעין שיחה עם האיבר הכואב: לשאול אותו מה מציק לו ולחכות לתשובה. חשוב מאוד תוך כדי השיחה הזו לנסות לא לחשוב. אם שום תשובה לא עולה יש פשוט להתרכז בנשימות. התשובות שהגוף יענה תמיד, אבל תמיד, אומרת בק, יובילו אותנו לכוכב הצפון שלנו, גם אם הם ישמעו לנו מופרכות.

הבוקר ניסיתי ל"דבר" עם הגב התחתון שלי דווי הכאב. לצערי "הוא" העלה לי בראש רק כמה משפטים כמעט טריוואלים כמו: "אין לי כוח לשאת אותך", "אין לי כוח לשבת", "את מעקמת אותי", "אני רוצה מסאז'", ועוד כמה דימויים שלא ברור מה הם מועילים כמו: "אני כמו מתכת קרה עם טעם חלוד". ושום דבר מופרך, שרק הפענוח שלו עשוי לגלות לי את דרכי בחיים. אז איך? איך גורמים לכך שתרגילים כאלו יעשו משהו משמעותי?

דרג את התוכן: