
--- זה יפה לקבוע פגישה עם עצמך, לפנות זמן ומקום וכוונה - ולהגיע. --- אבל הפגישה הזאת עשויה לתפוס הרבה יותר זמן ומקום וכוונה, מאיך שחשבת כשקבעת לך אותה. --- ואז אתה נותר עם עצמך ואתה רואה איך משאלת המוות (הסמויה/גלויה) שלך מתגשמת בעודך בחיים. --- כל עוד אתה חי, ובחרת בחיים. --- -- - הימים לא חיכו... כה חופזים בימינו הימים, שהסכינו לחתור אל החוף היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו אם אפשר בו עדיין כל כך לאהוב * |
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נו.. הסקרנות היא תענוגית בפני עצמה, לא..?
תענוג
סקרן לראות את פנייך
Y אבי, אין לך מושג..
כמה תודה.
ברור נאווּש, שכשתבואי, אני אהיה כאן ((:
מבט אחד מהיר,
קטעי ניבים סתומים - זה די
ושוב הציף הכל,
ושוב הכל הסעיר
משבר האושר והדוי.
אף סכר שכחה
בניתי לי מגן
הנה היה כלא היה.
ועל ברכי אכרע
על שפת אגם סואן
לשתות ממנו לרויה.
באת לי
בול!
(ידעתי שכשאבוא...)
(מגולגל??)
וברגע זה? וברגע הבא?
כרגע האופציות:
לישון מגולגל
ישר
על הגב
צד
1 כרית בלי לחבוט
3 כריות אחרי טיפול שנייצל
:)
יופי טוּת.
עכשיו תחשוב על האופציות שלחיים יש להציע לך ((:
הוקל מעט החום כעת.
חשבתי על זה שוב.
אנחנו תמיד בוחרים בחיים, גם כשנראה לנו שלא.
חיים הם לא אופציה, הם כל מה שיש.
ואפשר כמובן לטעון שזה הכל סמנטיקה ובעצם חיים ומוות מקבלים משמעות מתוך הניגודיות שבתפיסה שלנו אותן ולכן אי אפשר לסתור את המוות בסרגל אבסולוטי אבל אני אומר שניגודיות היא גם צורת חייים וככזאת כל התוצרים שלה גם כאלה.
חם.
בטח, הכי כיף כש'נדמה לי'.
אוווהה, תראו מי הגיע לחייך כאן ((:
היה נדמה לי שמשהו בי אמר שאנחנו תמיד בוחרים בחיים , גם כשנראה שלא.
תודה בלאקי.
בדיוק. השאלה איזה.
}{ אלייך חזרה ((:
גם אני מתעסקת לאחרונה כל הזמן בנושאים האלה, ורואה כמה הם טריקיים :).
יפה הבעת.
תגידי יש מישהי\ו שלא בא לו לפעמים לברוח מעצמו? :)
גם אצלי זה קורה אני קובעת לפעמים ומבריזה למקום שקט יותר מהסערות הפנימיות אם אין לי כוח להתמודד איתן.
ובחרת בחיים צודקת.השאלה איזה :)
מווואה עליך
תודה.
מצחיק. מפיו של הד-קואצ' ((:
נו לילוּש, איזו מין שאלה זאת?
עכשיו אני מבינה למה אני מאחרת כל הזמן לפגישות האלה שזימנתי לעצמי.
פגישות עם עצמי.
כתבת יפה.
איכשהוא,
זו פגישה שנדחית כל הזמן.
אהבתי.
איך זה שעוד לא נפגשנו?
וטוב יותר אם גם עם שאני באמת רוצה, בין היתר, בעיקר, גם יבוא כאילו דא. גם בפג'מה הולך אחותי גם בפיג'מה.
זה נכון.
נדמה לי שחובה להכיר את הקצוות מקרוב. וואלה.
אבל לא חייבים להשאר שם.
כן אבל פחות ...
כשהלב דופק מפחד, כשאדרנלין שם כדי לשמור עלינו מוגנים ומהירים לתגובה
כשאנחנו הולכים אל הקצה, בין המוות והחיים שם אולי הקונטרסט הזה שעושה לנו לבחור שוב ושוב ושוב בטוב.
שיט פליקר,
יש דברים שלא צריך לאמר לבנים.
מספיק לדעת אותם בשקט ((:
אבל תסכימי איתי שיש גם בנות כאלה בסביבה וגם בנים שהם לא כאלה.. (?)
החיים מרתקים דני, האין זאת?
ובדיוק אתמול חשבתי לעצמי על עניין משאלת המוות של הגברים לעצמם מול הניגוד המופלא של הנשים שמולן - מהיאות החיים והיולדות הניצחיות של הטבע.
כיף של צירוף מקרים.
ממש דייט קבעת לך
דייט מרתק
אישה מדהימה
ומחשבה . .
כן צבע,
את.. את
משאלה אחת
צו אחד
הצב איכשהו, תמיד מנצח את הארנבת
המקום הכי יפה והכי ארוך שבַּשָׁם
הוא כשאינך קובע פגישה... אלא נפגש...
זו פגישה לכל החיים
עם החיים והמתים שבךָ...
לא פלא... שהיא עורכת כל-כך הרבה זמן
לא פלא שלחיים יש משאלה אחת
ולמתים אחרת...
והכול גר במקום אחד... וכל אחד מושך לכיוון שלו...
.
תודה תמרי, את השראה
בדיוק. בדיוק. שיט.
כלל וכלל לא סתם.
בכלל אני בעד להחליט שכן (מקסימום אפשר להתחרט..).
מותק את.
כן. תחוסי.
בוודאי שלא.
משאלת מוות זה כשהפגישה הופכת להיות הוויית החיים.
אני לא אמיצה, פשוט לא בא לי להיות מתה-חיה. זה הכל.
אבל בטח שחיבוק.
כן שרון. יודעת. בדיוק לשכמוך זה נכתב.
thanx sis
miss you so much
אחחח אלכסנדרפן שלי ((:
בוחרת בחיים, על כל הצורה המוזרה שלהם.
אם כך, פגישה דחופה. בהצלחה.
}{
נו, נראה אותך.. ((:
משהו באוויר כנראה,
קחי זמן יקרה,
רק אל תשכחי לחזור ((:,
כן דרור, זה נובע..
אבל אתה מכיר את זה לא?
ותודה
דווקא נשמע בסדר ((:
כן סמדי, זה קל דווקא, לבחור בחיים,
רק כדאי לוודא שזאת לא משאלת מוות
ש..מחוּפּשת לחיים. זה די טריקי.. ((:
תודה חברה.
שלוש אפשרויות כל הזמן עומדות..
1.להפגש עם עצמי.
החלטתי שכן,
2.לגלות את עצמי,לעצמי
החלטתי שכן,
3.בעקבות הגילוי לבחור בחיים.
החלטתי שכן.
על אותו משקל יש את הלא.
בדרך מתימטית כלשהיא ברגע שבחרתי שלא באפשרות הראשונה או השנייה
התוצאה היא שבחרתי לא לחיות..
סתם הרהורים בעקובת מה שכתבת.
אני מעדיפה לתפוס אותי בפינה
ואם לא אצליח להתחמק אתחנן על חיי
אולי גם יהיה לי מצב רוח טוב ואחוס עליי.
גם אם הפגישה מתארכת ומפרכת, לא חייבת להפוך למשאלת מוות.
מחבקת אותך, את אמיצה!
".. אבל הוא לבדו, בין כה וכה.."
אוהב מאוד את הפגישות שלי עם עצמי, אז אני מרגיש הכי חי,
כשיש רעשי רקע חוסר המיקוד גורם לעתים ל-אני לא להיות אני.
אני צריך לקרוא עוד פעם או פעמיים, ייתכן ואחזור עם תגובה
אחרת או נוספת.
GRACEFUL!
בזכות אלכסנדר
משאלת מוות. גלויה.
אני מזמנת את עצמי.
אני קבעתי פגישה עם עצמי
והברזתי.
עכשיו כשקיבלתי ממך תובנות חדשות
אקבע פגישה נוספת
:-)
נראה שאת זו שבאת כדי
לכוון אותי למקום שביקשתי
לוקחת לי את הזמן עכשיו
אניתמר
את כה משובחת...
וזה ממשיך לנבוע ולנבוע
אוי,
אני הולך להשמע פלצן עכשיו.
אבל אני חייב לכתוב שההיתוך הזה בין אקזיסטנציאליזם ומורבידיות לא יכול היה ליפול על עיניים יותר מתאימות כרגע.
תמר
שוב נפעמת ממך,
זה יפה ,זה חשוב לקבוע פגישה עם עצמך..
ואכן ,יכולים להתגלות שם רגשות
סוערים ,
הבחירה בחיים ,תנצח .
זאת מחויבות.
תודה על פן.
את מדהימה.
יודעת ?וודאי(-: