אני ילדה יפה שיער גולש כל החלומות ההזויים עוד לפני וכשאני אומרת לא זה לא.
אני העתיד הרענן בונה את המחר מסע החיים אז אני מגבירה את המוסיקה אני מגבירה את המוסיקה
אני נעלמת בתוך עצמי מחפשת משהו הגיון...
המילים כבר משומשות מתדפקות על שערים נעולים קניתי לי בהזדמנות חיוך לזמנים שאולים
עצביי עולים על גדותיהם כשאתה מתרסק עלי באמצע מעופך מנפץ את כנפיי אז אני מגבירה את המוסיקה אני מגבירה את המוסיקה
אני נעלמת בתוך עצמי מחפשת משהו הגיון...
|
רזאל
בתגובה על קיקיון
רזאל
בתגובה על Yael Naim - Far Far
amnondahan
בתגובה על חבל דק
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וצדקת!
מטרת המועדון לספק את התנאים האופטימלים לאלו המבקשים לרקוד ולהיסחף עם המוזיקה.
לאלו המעונינים לדבר לעינין מותאמים בעיקר בתי הקפה והבארים.
פעמים רבות אני מנסה לבודד את המילים ולהתייחס אליהן כל אחת בתורה ובדרכה.
המשמעות מקבלת תפנית מפתיעה לעומת התייחסות לטקסט בכלליות.
הייתי רוצה לאמר שזה רק תרגום...
כמובן שיש יותר מעבר למילים המעטות , ניסיתי להעביר תחושה של שנים שעברו ברגע,
מין זכרון דברים.
תודה. :~)
אני אפילו לא מנסה להבין את המילים
ככה כמו שהם הם עושים לי מסז' למוח
כל מילה בנפרד עושה לי לחיצה קטנה על תא אפור אחר ונהייה לי טוב
ארמנדון!!!!
לפני המראתי לממלכת הצפרדעים.... חשבתי להעביר בדרך שלי את האופטימיות המלווה בחרדה...
ודווקא אתה היית צריך להבין.
השיר לא מדבר רק על אהבה, בהחלט גם,
הוא מדבר על חלומות ותוכניות שאנחנו מתכננים בצעירותינו וההתפכחות המרירה מהם בשלב יותר מאוחר,
ההבנה שלא תמיד אנחנו משיגים הכל וההתעוררות המאוחרת.
אם תצפה שוב בקליפ יש שלב בו היא רוצה לעשות צעד לאחור ומלאך מחזיק מראה למולה בו היא מופתעת לראות עצמה פתאום מבוגרת.
אני מצטערת לאמר לך, שוב, שכן טעית בתרגום, יש לך נטייה לתרגום מילולי שלא בהכרח תואם את רוח הדברים
והרי אי אפשר לתרגם תרבות שלמה, ביטויים שונים ומשונים בצורה אבסולוטית, אפשר לנסות להעביר את רוח הדברים.
אפשר לאמר שהחיפוש אחר ההיגיון הוא חיפוש אחרי הסיבה להימצאות כאן על פני האדמה, לטלטלות החיים.
כך הייתי מסבירה את הביטוי: .REASON D ' ETRE
ואני מסכימה איתך שלא כל מה שהגיוני הוא נכון,
לי מפריע כשאנשים אומרים אני ריאליסטי!!
זה יוצר חיץ בין איך שהעולם אמור להתנהל לבין הבחירה החופשית.
אגב בשיר שנתתי לך (לא נאמר גנבת...:~))
הוא בהחלט אומר אהובתי... תקשיב טוב יא ארמנד......
יש לי חמש דקות לקישקושים בערב בזמן שאני מסדרת את המזודה.
רגע לפני שאני עוטה על עצמי את כנפי הפלדה.
:~)
אז יש לי חידוש בשבילך....
שיטת הגברת המוסיקה היא גם שיטה מלוכלכת (או לא), לסתום את הפה למי שדווקא לא מדבר לעניין
או שמרוב ש"הוא" מדבר לעניין... או לפחות חושב כך הוא שוכח לסתום. (נשמע לא טוב, לסתום.)
וגם להיות צודק צריך לדעת, בדרכי נועם עדיף, לא?...:~)
היי היי היי ניתרוניתי
זה מוזר שדווקא רגע לפני ההמראה לממלכת הצפרדעים...
את מביאה לנו את השיר הזה...
.
משום מה בהתחלה תפסה את העין שלי תמונת הרקע של הקליפ...
לא יודע מה יש שם - אבל זה נראה כמו "קברים" או משהו שמזכיר את זה
תיבות תיבות של ארונות מתים מאבן...
מלבד זאת... כולם נתפסו למושג של "ההגיון"
כי הרי רובינו לא אוהבים לחשוב על האהבה כמשהו מאוד הגיוני
כי זה מוציא את כל הכייף ואת כל "המיוחדות" מהאהבה...
אבל רציתי להעיר על זה משהו
השם של השיר - REASON
זה לא בדיוק הגיון
המילה הפשוטה להגיון זה : LOGIC בדיוק כמו באנגלית
ואילו בצרפתית יש ביטוי מאוד יפה :
REASON D ' ETRE
זה לא בדיוק "ההגיון להייות" זה קצת דומה לביטוי האנגלי common sense
ומאוד מסתדר לי עם ביטוי צרפתי אחר :
COMME IL FAUT
והכוונה לדרך שבה העולם אמור להתנהל...
זו לא הדרך ה"הגיונית" - זו פשוט הדרך "הנכונה"
וברצוני להזכיר משפט ידוע אחר :
"לא כל מה שהגיוני הוא נכון !"
.
מקווה שעדיין לא שמת כנפיים מברזל וחצית את האוקייאנוס...
חכי עוד 5 דקות...
(-:
התחילה הספירה לאחור... את יודעת....
עוד שלושה ימים ודברים צפים....
גם ממני.
מוסיקה מעל כל הגיון - מתנה
חיבוק ממני
עתיד ורוד?... הייתי משנה לעתיד סגלגל :~)
בכל אופן הגיון מוצאים ממרחק של זמן וכשהרגשות כבר לא סוערים.
תודה גידעון...:~)
בזמנים קשים, כדי לא לחשוב יותר מדי שמעתי מוסיקה בפול ווליום...
או שהשקעתי בספר טוב כך כשהתעוררתי פתאום מצאתי שיש התחלה של היגיון לדברים.
סוג של מדיטציה. :~)
היום הזה כנראה היגיע, לא שאין חששות, אני דווקא נראית כלפי חוץ בטוחה בעצמי...
אבל לא תמיד.
בהחלט לא לכל דבר יש היגיון והסבר.
והחיפוש יכול להיות מתיש... כשהרפיתי נרגעתי.
הגעתי למסקנה שהגדרת ההיגיון בשבילי לא בהכרח תואמת את הגדרת ההיגיון לאחר.
אבל לשנות את האחר מעולם לא היווה תכונת אופי אצלי, כן יש לי אלרגיה חמורה לנסיונות שינויים של אחרים בי.
לזה אין היגיון...
אני כבר לא מחפשת את ההיגיון... לפעמים הוא מוצא אותי בכל זאת...:~)
כן רונית, להגביר את המוסיקה, במיוחד אם היא טובה
וההגיון, אני עם ותק גדול בעניין, ועוד יותר עתה, אחרי שנתיים של לימודי פילוסופיה, מלמד עצמי לבוז לו קצת
במהלך החיים אנחנו מנסים להבין את ההגיון שמאחורי הדברים.רואים יפה בשיר את האופטימיות
של ההתחילה מול אכזבות והבלבול של ההמשך.
ומגיע יום בו מרפים. לא כל דבר צריך להבין, ובאמת זה גדול עלינו...
ודווקא כשמרפים...התשובות מגיעות. :-)
לתפיסתי, סיפור עקידת יצחק, כמו כל חמשת חומשי התורה, מכיל ומציע הרבה יותר מן הטקסט הפשוט שאנו קוראים..
אין הסיפור מציע לקוראיו פרק היסטורי אודות אדם בשם אברהם שהשתבשה עליו דעתו יום אחד והחליט לעשות מעשה ולעקוד את בנו, בכורו אשר אהב.
זהו סיפור המתחיל במשפט "וינסה אלוהים את אברהם"
זהו סיפור על הניסיון האמונתי האולטימטיבי.
על ההשלמה והקבלה השלימה ביותר שיכולה להיות לו לאדם.
על השיחרור הסופי מהספק ומההיגיון.
על היכולת לברוא/ליצור מציאות סוביקטיבית בצורה המוחלטת ביותר.
על האמונה המלאה בעצמו ובאלוהים.
על היצירה בפועל של מציאות הסותרת כל היגיון אנושי קיים.
אילו היה מטיל ספק, אילו היה מפחד, מהסס, מגשש - היה עוקד את בנו ונכשל בחייו.
מסופר על אברהם שפעל בצורה מאוד מחושבת, אך ללא שום התלבטות מוסרית, ללא שום רצון לחלופה, ללא ספק ובנחישות מלאה.
רק אדם שמאמין באמונה מלאה, רק אדם שיודע שאין דבר העומד בפני הרצון, שביכולתו לברוא לעצמו בכל רגע את העולם -
רק אדם כזה שיודע שלא יעקוד את בנו, אפילו אם לפי כל היגיון לשם הוא מוביל...
אברהם ניסה את עצמו מאחר שהאלוהים אינו נפרד ממנו, והוא גם זה שיצר עבורו את המציאות בה מופיע המלאך הגואל.
משה רבינו, שיכול היה אף הוא לפעול כנגד כל היגיון ולהוציא עם עבדים מאימפרייה שאין כדוגמתה, לחצות ים לשנים, להוציא מים מן הסלע - אכל סרטים קשים כל ימי חייו.
ובעיקר התאפיין בחוסר הקבלה המוחלטת.. בהתנהלות מתובלת בספק רב...
גדולתו היתה בעיני כאשר הצליח להתעלות מעל כל ספק ולעשות ניסים ונפלאות במציאות מוחשית, היה זה בשביל האחר....
כאשר נדרש היה להאמין בעצמו...התחיל לפקפק...עד כדי כך פיקפק עד כי לא האמין באמונה מלאה כי הוא משה, מסוגל להוציא את בני ישראל ממצרים ולהוליכם לארץ ישראל...ולכן גם ברא את מציאותו בה הוא, משה הגדול, הספקן, רואה ואינו מאמין....
ולא נכנס. ומשלים עם ספקנותו. וברגע שהשלים עם ספקנותו...סיים תפקידו בעולם.
אני באמת חושבת שהאלבום הראשון של קרלה ברוני מעולה,
היא הייתה באותו זמן תגלית השנה בצרפת.
ואשמח מאוד לתרגם שיר שלה בקרוב.
הנה שיר מהאלבום החדש:
http://www.youtube.com/watch?v=Me7wlASiKUg
תודה לך... :~)
כמובן שיש מצב, בעצם רוב הסיכויים שהאושר נמצא בצד השני....:~)
ו"אמתחתי" מלאה בדברים מנוגדים להיגיון
הגיע הזמן לנחות קצת על פני האדמה,
יותר מדי זמן אני רוח מרחפת על פני המים.
אני לא באמת חושבת שאברהם ידע שלא יעקוד את בנו... הרי המלאך הוא זה שעצר את ידו
ולמרות ששרה חטפה התקף לב הוא המשיך בנחישות בתוכניתו.
דווקא רעיון העלת בנו כקורבן ממחיש בצורה עזה את המנהגים הפאגניים שעליהם הוא גדל ולא יכל להשתחרר מהם באופן מוחלט.
קשה לי לראות בזה התעלות רוחנית.
אולי אי שפיות זמנית?....
תודה על תגובה מרתקת, אני עדיין חושבת על העקידה האושר וההיגיון...:~)
השיר מדבר על כרונולוגיה של חיים...
האכזבות מרומזות בין המילים
אבל אני שמחה שלויימה, שהרגשת אופטימיות.
ו...רק לא שירי עם אוסטריים!
או שאני אפציץ אותך בשירים אלזסיים, תאמין לי לא כדאי לך...
:~)
מעולה...ואני יש לי פנטזיה שתתרגמי את השירים מהאלבום הראשון והמעולה של קרלה ברוני...
אני לא יודע צרפתית,אבל תירגמו לי קצת והופתעתי בגדול,(האלבום הראשון זה שבצרפתית)...
תודה רונית(:*
יש מצב שהאושר דווקא נמצא בדיוק בצד השני - כשמחפשים דווקא את כל מה שמנוגד להיגיון...
משה רבינו, התייסר והתענה בכל פעם שחיפש את היגיון בשיחותיו עם האלוהים (עם עצמו)
לעומתו, אברהם אבינו, בידיעה ובאמונה מוחלטת, ללא צל צילו של ספק, בחר ללכת כנגד כל היגיון אנושי כשבחר לנסות עצמו, בניסיון האולטימטיבי, עקידת יצחק, בנו.
ודווקא משום כך, משום שידע והאמין, ללא צל צילו של ספק, שהרי לא יעקוד את בנו...
גם שהכין את העצים לעולה, וגם שהרים את המאכלת באוויר, ידע, בלב שלם, בחיבור טוטאלי לאלוהים ולעצמו, שאפילו שפועל הוא כנגד כל היגיון ובוחר בסדר פעולות מחושב ומתוכנן לשחוט ולהרוג, החמור, העצים, העבדים, המקום, המאכלת - הכל כל כך מוביל למקום ברור והגיע לרמה רוחנית כזאת שאיפשרה לו ליצור לעצמו מציאות הזויה שבה כמובן הילד לא נפגע והוא, אברהם, זוכה לחיך לעצמו בסיפוק ולדעת כי כרגע עבר את הניסיון הקשה מכל הניסיונות שבעולם - בהצלחה!
אם סתם לשם מוסר השכל נרצה ללמוד מזה משהו - זה בדיוק זה:
האושר ימצא רק כאשר נבין שהוא לא תלוי היגיון... ורק כאשר באמת נאמין לזה, ללא ספק, ונדע ונבין.
"את העתיד הרענן,
בונה את המחר"
סוף סוף את מדברת לעניין,
כשאת באה עם שירים מלאנכוליים,
אני אקלקל לך את השורות עם שירי עם אוסטריים...
וכשאת שמחה,
לאף אחד לא אתן לקלקל לך את זה,
זה מה שאחים אמורים לעשות , לא?
נשמע תלוש עכשיו... לא בעבר.
ויש בזה הגיון כלשהוא רק לא שלי ואני עדיין מחפשת אותו.
:~) ..נו... מצב רוח של לפני נסיעה.
נשמע לי די תלוש הקטע הזה.
אם לפחות היה בזה הגיון...