כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שמישות או שימושיות?

    4 תגובות   יום חמישי, 2/7/09, 13:59

    איך אתם אומרים, שמישות או שימושיות? מסתבר שהתרגום הנכון של usability הוא שמישות. כן, כולם טועים! 

    נשבע.

     

    ומה ההגדרה של שמישות או usability? מוזמנים לקרוא אצלי בפוסט האחרון שלי בבלוג "פשוט. שימושי":

    http://www.usable.co.il/archives/1183

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/09 14:52:

      צטט: דרורצ 2009-07-02 19:05:23


      אני משתמש בשימוש.

       

      בית שימוש.

       

       תודה דרור

      זה היה מאיר עיניים

      לא סתם שלחו אותך לאנגליה

      שם יש להם הרבה בתי שימוש שמישים ושימושיים

        8/7/09 14:52:

       צטט: אורן@SO 2009-07-02 16:14:08

      זו דילמה ישנה. אני חושב שרוב העוסקים בתחום הזה יודעים שהמילה הנכונה היא "שמישות" אבל יעדיפו לומר שימושיות. למה? כי מי שלא בא מהתחום מכיר את המילה שימושיות, וגם זה בקושי.

      את הפוסט בבלוג שלך אתה פותח במשפט "הרבה אנשים משתמשים בטעות במושג שימושיות..." אבל אני חושב שהטעות שלך היא בהנחה שהרבה אנשים בכלל משתמשים באחד מהביטויים האלה. לצערי, אנשים רבים שלהם יש נגיעה לתחום (מנהלי אתרים, מנהלי פיתוח, מתכנתים, מעצבים...) בכלל לא יודעים על קיומו. והתוצאות בהתאם...

      אם נחזור לשאלתך, העמדה שלי היא שצריך להמשיך להשתמש במילה "שימושיות" על אף שהיא לא המילה ה"נכונה". זאת מכיוון שהיא המילה השימושית יותר (בשני המובנים במקרה הזה). זה נכון שהיא בעייתית מכיוון שיש לה שתי משמעויות שונות, אבל מצד שני היא כבר "תפסה" (את המעט שנתפס) והיא עושה את העבודה לא רע. כאנשי שימושיות, אחד העקרונות שמנחים אותנו הוא "לסלול מדרכות איפה שאנשים הולכים ולא לנסות להכריח את האנשים ללכת איפה שיש מדרכות". לפי הגישה הזו, שימושיות מנצחת בגדול, והדוגמה הטובה ביותר שגם אתה נתת היא "איגוד השימושיות הישראלי".

      דווקא במקרה הזה אני נותן ל"משתמש" (השומע/קורא) את הקרדיט שהוא יבין בעצמו את המשמעות מתוך הקונטקסט (יש לנו "מבחני משתמשים" של אלפי שנים שמוכיחים שאנשים מסתדרים לא רע עם מילה בעלת שתי משמעויות)

      אפשרות אחרת היא להמציא מילה חדשה במקום שמישות. אני חושב שאחת הבעיות שלה היא שהיא קרובה מדי למילה שאותה היא מנסה להחליף. הביטויים באנגלית שונים יותר זה מזה, ובנוסף, המשמעות של הביטוי מקופלת בתוכו: use-able= יכול להשתמש. use-full= מלא בשימוש.

      ועכשיו, אם תסלח לי, אני קופץ לקיוסק לקנות לי מקופלת...

       

      מקווה שהמקופלת היתה טעימה. לא הייתי פה כמה ימים, אחרת הייתי מבקש ביס...

       

      יש לי חולשה לשיבושים בעברית, אני מודה. זה התחיל עם החינוך בבית, כילד, וזה דבק בי. אני לא אוהב שקוראים ל"קרואסון" "קוראסון" (למרות שאני גם לגמרי בעד אלה), ל"קריית היובל" "קריית יובל", ולאחרונה גם ל"חוֹלוֹן" "חוּלוֹן".לומדים כל הזמן.

       

      אני נמצא פה בקונפליקט, והייתי בכזה עוד לפני שכתבתי, בין הצורך ללכת עם המשתמשים, סיפור המדרכה שהבאת והנטייה הטבעית שלי כאיש שמישות (תנסה להגיד איש שמישות כמה פעמים ממש מהר), לבין הצורך להשתמש במושג הנכון. החלטתי ללכת עם המושג הנכון, מתוך תקווה שאם מספיק אנשים ישתמשו בו, הוא יחזיק מים. חשבתי, שאם אנחנו בתחילת הדרך של המודעות לתחום בארץ, באופן יחסי, יהיה כנראה יותר קל לתקן את השם עכשיו מאשר אחר-כך. אולי טעיתי, בינתיים אני ממשיך עם שמישות.

       

      העובדה שהאיגוד משתמש בשם שגוי היא מצערת בעיני. דווקא האיגוד נמצא במקום הנכון לתקן את הטעות הזאת. אגב, הם נמנעו בכלל מלרשום את השם בעברית באתר, למעט בכותרת של העמוד הראשי - הכוונה למה שמופיע ב-task bar ולא בעמוד עצמו. תמוה בעיני, בכל זאת, זה האיגוד הישראלי, לא?

       

       

        2/7/09 19:05:


      אני משתמש בשימוש.

       

      בית שימוש.

        2/7/09 16:14:

      זו דילמה ישנה. אני חושב שרוב העוסקים בתחום הזה יודעים שהמילה הנכונה היא "שמישות" אבל יעדיפו לומר שימושיות. למה? כי מי שלא בא מהתחום מכיר את המילה שימושיות, וגם זה בקושי.

      את הפוסט בבלוג שלך אתה פותח במשפט "הרבה אנשים משתמשים בטעות במושג שימושיות..." אבל אני חושב שהטעות שלך היא בהנחה שהרבה אנשים בכלל משתמשים באחד מהביטויים האלה. לצערי, אנשים רבים שלהם יש נגיעה לתחום (מנהלי אתרים, מנהלי פיתוח, מתכנתים, מעצבים...) בכלל לא יודעים על קיומו. והתוצאות בהתאם...

      אם נחזור לשאלתך, העמדה שלי היא שצריך להמשיך להשתמש במילה "שימושיות" על אף שהיא לא המילה ה"נכונה". זאת מכיוון שהיא המילה השימושית יותר (בשני המובנים במקרה הזה). זה נכון שהיא בעייתית מכיוון שיש לה שתי משמעויות שונות, אבל מצד שני היא כבר "תפסה" (את המעט שנתפס) והיא עושה את העבודה לא רע. כאנשי שימושיות, אחד העקרונות שמנחים אותנו הוא "לסלול מדרכות איפה שאנשים הולכים ולא לנסות להכריח את האנשים ללכת איפה שיש מדרכות". לפי הגישה הזו, שימושיות מנצחת בגדול, והדוגמה הטובה ביותר שגם אתה נתת היא "איגוד השימושיות הישראלי".

      דווקא במקרה הזה אני נותן ל"משתמש" (השומע/קורא) את הקרדיט שהוא יבין בעצמו את המשמעות מתוך הקונטקסט (יש לנו "מבחני משתמשים" של אלפי שנים שמוכיחים שאנשים מסתדרים לא רע עם מילה בעלת שתי משמעויות)

      אפשרות אחרת היא להמציא מילה חדשה במקום שמישות. אני חושב שאחת הבעיות שלה היא שהיא קרובה מדי למילה שאותה היא מנסה להחליף. הביטויים באנגלית שונים יותר זה מזה, ובנוסף, המשמעות של הביטוי מקופלת בתוכו: use-able= יכול להשתמש. use-full= מלא בשימוש.

      ועכשיו, אם תסלח לי, אני קופץ לקיוסק לקנות לי מקופלת...

      ארכיון

      פרופיל

      ברק דנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין