( בלחיצה על play בוידאו הראשון יש את החלק הראשון והאמצעי של התוכנית ובלחיצה על play בוידאו השני יש את החלק האחרון של התוכנית )
עזוב מגן קראתי אותך ,ראיתי את המעשים, תן לדבר ולספר " אמר לי אמנון , ביקשתי מאמנון שלא יעשה זאת אלא ייתן למנגינה לגיטרה ולנשמה לגעת .לאחר מספר קטעים לקראת סוף התוכנית ביקש אחד המשתתפים בשם תומר סגיס את רשות הדיבור ואמר בשידור חיי דברים שמאוד ריגשו אותי לא אוכל לחזור עליהם כאן אבל אפשר להקשיב להקלטה, זה מזכיר לי קטע מהספר בו הגורל והאופנוע אומרים לי באחת השיחות ש " אנשים כבר רואים בך את שאתה מסרב לראות בעצמך " בימים אלה כול כולי עסוק בכתיבת הספר והאהבה הגדולה בה אני מוצף משכבות רבות בציבור מרגשת אותי מאוד ומעניקה לי כוחות ואנרגיות להמשיך. באהבה הזאת ובניחוחה התבשמתי גם בסדנה ובהופעה שהיה לי את הכבוד להעביר בסוף השבוע, מעל הכינרת בקיבוץ חוקוק, האנרגיות וההקשבה של האנשים, מעצימות את דרכיי, לאחר מכן יצאו אנשים אל הדשא והמשיכו את הדיון בנושא שנשזר כול ההופעה שלי " מי נהנה יותר הנותן או המקבל"
יום לפניי הסדנה ביום חמישי,שלוש שנים לחטיפתו של גלעד וישיבתו בכלא, ישבנו על הדשא הוצאתי גיטרה, ושרנו שירים לגלעד, לא ערב מחאה עשינו ולא נגד , אלא ערב שכולו בעד,ערב שכולו תפילה למען יפתחו שערי שמיים ויקרה נס, וגלעד ישוב הביתה חבריי הקרובים יודעים שכבר זמן רב אני חושב שהמחאות והעצרות הבומבסטיות והמתוקשרות, אפילו מזיקות למאבק למען גלעד, זו הייתה הסיבה שגם התנגדתי להקמת המאהל בירושלים, ובמפגש פעילים שעשינו בחוף הירוק שבועיים לפני הקמת המאהל, אמרתי את דעתי,ו הוצאתי מכתב לחזי ויואל על ההשלכות העתידיות של צעד זה.מאוד חששתי מהתוצאות ומהאפקט של אוהל המחאה הזה שלצערי התממשו כפי שכתבתי על כך כבר בבלוג בעבר , כרגע יש רבים שמסכימים איתי אבל החוכמה לחשוב כך לפניי המהלך ולא אחר המהלך , במאבקים שכאלה חשוב לדעת להוליך ולהוביל את המהלך, ולא להיות מולך ומובל על ידיי המהלך.
לאחרונה החלטתי שלא לתת ללב להוביל את שיקוליי במאבק הקדוש הזה, כבר זמן רב אני לא מסתיר את דעתי שמצד אחד מתבזבז זמן יקר ,שמאוד קריטי לגורלו של גלעד,לכן מצד אחד יש לפעול במהירות לחידוש הקשר עם החמאס בנושא גלעד, מצד שני כול משא ומתן על גלעד צריך להיות מלווה קודם כול בדרישה שלנו, לקבל הוכחה לכך שגלעד שלנו חיי ליבי מתפלל ומייחל שאכן הוא חיי, והפעולות שלנו צריכות להיות בכיוון הזה.
זו הסיבה שפעלתי בנושא בתי הכלא, לא יתכן שאסירים שלהם יקבלו יחס של בית מלון ,וילמדו באוניברסיטה הפתוחה, כשאנחנו לא יודעים כלל מה מצבו של גלעד כתוצאה מהפעולות הללו נוצר קשר עם משפחות של הצד השני שמאוד רוצות ולוחצות על הצד שלהם לפיתרון הבעיה ,
לפעמים יש לי הרגשה שפעולות יתר מהצד שלנו מזיקות יותר מאשר מועילות ,ולצערי כשנפתחו בעבר מספר פעמים חלונות והזדמנויות , הן טורפדו דווקא מהצד שלנו. אנחנו חייבים להפסיק לשחק לידי החמאס ולפעול בשקט ובצורה אסטרטגית וטקטית שאולי תביא לתוצאות לכן העדפתי להתרחק מתקשורת ומעשיית הדים בציבור בנושא גלעד, לכן העדפתי לעשות ערב שירה על הדשא בקיבוץ "שלוש שנים בלי גלעד" ערב ללא כתבים ועיתונאים , אלא רק עם הרבה לבבות חמים שמייחלים לשובו של גלעד
ותפילה יחידה מעומק הלב, מאימו של חייל ואביו האוהב מצפים בביטחה שמשבר יעבור ,שבנם החייל הבייתה יחזור גם את זה נעבור ביחד, עוד ישב הוא איתנו בלי פחד שוב נצחק ונחייך רק את את נבקש שישב הוא איתנו ביחד
בימים הללו של כתיבת הספר, אני מתעניין בהוצאות לאור, ובכול מה שקשור להוצאת ספר, לכן אשמח לקבל עזרה אם אתם מכירים אנשים מהתחום , ביום ראשון הקרוב אהיה בבוקר בשעה 11.00 בראיון של כחמישים דקות בקול ישראל רשת א, מאוד מתאים לי ומרגש אותי , ללכת לתוכניות רדיו שכאלה, את איש הרדיו ברוך אסקובר היכרתי כשאמנון פאר ידידי ישב איתי במיזנון הרדיו , אמנון רצה לבדוק איך סיפור ה"אופנוען בדרכים" נשמע מהצד, לכן הוא קרא לברוך להצטרף אלינו , לאחר מספר שניות אמר לו ברוך ,אני רוצה אותו לתוכנית שלמה בה הוא יתראיין ידבר ישיר שיעשה מה שהוא רוצה בקיצור שיהיה עצמו וכך אני מגיע ביום א הקרוב לראיון רדיו עם ברוך אסקובר
" תראו את הדרך שחכמה מההולך בה מעצימה את הטוב ומקטינה את הרע אצלה הנותן מקבל יותר בחזרה קוראים לזה לאהוב"
ניפגש בדרכים מגן
........ |