אי שם במרוקו היה כפר שכל אנשיו עסקו בצייד

כל בני הכפר היו מצוידים ברובים משוכללים עם כוונות

וכל מיניי מכשירים לראיית לילה...

רק אחד מבניי הכפר , מוריס שמו היה תמיד הולך עם ''נאבוט'' מפואר(אלה כבדה)

וזה היה הכלי היחיד שעמד לרשותו אולם מוריס זה היה הצייד הכי מוצלח בכפר

היה צד אריות,נמרים ואפילו ג'ירף שהזדמן ... מיותר לציין שאשתו של מוריס הייתה מתהדרת בפרוות

של בעליי חיים אכזריים והייתה למושא קנאה בכפר.

כל הציידים ניסו לפצח את סוד הצלחתו המסחררת של מוריס אך לשוא...תמיד שמר על סודו בקנאות.

ערב אחד כשהייתה מסיבה בכפר ומוריס שתה עראק בכמויות שהספיקו לטשטש גמל

מישהו הצליח להוציא ממנו את הסוד...איך לצוד חיות בעזרת '' נאבוט''.

והסוד היה..''אתה מגיע למערה קטנה של חיה צועק פנימה ''קוקו טוטו'' החיה שומעת..נבהלת ובורחת החוצה

איך שהיא יוצאת אתה מוריד לה נאבוט על הראש''...

ובכן אחד מבניי הכפר ויקטור שמו  הצטייד בנאבוט ויצא לנסות את השיטה של מוריס...

מקץ ארבעה ימים כשלא נשמע ממנו שום אות חיים יצאה משלחת לחפש את ויקטור...

לאחר חיפושים נרחבים נמצאה האבדה בבית חולים קטן שהוא כולו חבול מכף רגל ועד ראש

כשנשאל לפשר מצבו השיב....'' הלכתי למערה כמו שמוריס עושה צעקתי ''קוקו טוטו'' ואני שומע גם ''קוקו טוטו''

עמדתי  בפתח המערה דרוך עם הנאבוט....יצאה רכבת דרסה אותי...''