כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
אמנות האושר
שבאמונתה מחזירה לאנשים את האמון.
. .
אמנות האושר
. קיבלתי את הספר מזוג חברים טובים ליום ההולדת. הוא ישב והסתכל עלי, ראשון בערימת הספרים שמחכה ליד מיטתי, לפרוץ החופש הגדול. אהבתי את השם של הספר. אושר כאומנות. האם אפשר ללמוד להיות אמן? האם ללמוד כל החיים לצייר יכול להפוך אותי לציירת?
.
ובכן. כן... כי אלמד לצייר את הציור שלי. הפנימי. אשנה את נקודת ההסתכלות שלי על המילה צייר ואצא מתוך נקודת הנחה שכל אחד נולד עם היכולת לצייר את הציור שלו, לחיות את האושר שלו.
. המסע האישי הוא חיפוש האושר, אני נעה בין מעגל אופטימיות שהולך ומתרחב לבין בורות של מעגלים פסימיים שאני לומדת לבקש עזרה ולצאת מהם, מהר ככל האפשר.
. רגעים של אובדן אמון, של ייאוש מעצמי, של למידת יתר, חשיבת יתר ואכזבה מהתוצאות.
רגעים בהם אני מסתכלת על מה שאין לי ומוחקת במחי יד את כל ההצלחות שהגעתי אליהן, את כל היופי שבי.
. אז בשבוע האחרון, בחיפושים שלי אחרי טיסה לצאת לאנשהו בעולם לחופשה השנתית שלי, צץ לו חיידק הבדידות וכעס עלי. למה עוד פעם לבד? האם את באמת רוצה את הלבד הזה? האם זאת הבחירה האמיתית שלך? והוא הכניס אותי באוטומט ללופ הפסימי. אני אוהבת לטייל לבד, באמת, אני חברה ממש טובה שלי, . רק ש.... , זה יוצא יותר יקר, כך שהאפשרויות שלי מצטמצמות ומעבר לכך, זה תמיד מזכיר לי את מה שאני רוצה באמת, את הזוגי שלי שאסע איתו, שיהיה גם הוא החבר הכי טוב שלי, יחד איתי....
. נכנסתי לאוף ובמצב של אוף.... הייתי עד ש..... אתמול החלטתי שדי לאוף...... או כמו שגיא אומר: אוף עוף...
. נכנסתי בבוקר לערסל עם הספר "אמנות האושר" הרוח הטובה שהייתה בין העצים בבית שלי, ליטפה אותי והזכירה בחדווה ששאר העולם, נורא חם לו עכשיו ואני פה בסבבה של העולם והסבבה בעולם נמצאת בבית שלי. אני עשיתי אותה במו ידיי.
קראתי את הספר וחשבתי והגיתי על כל הדברים הטובים שממלאים את חיי. . בערב, בקשתי עזרה ותמיכה מהיקום. קיבלתי את המפתח שיהפוך את הפחד לדחף. לאט לאט ובסבלנות עם עצמי.
. אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי אהבה היא חשופה קמעה אם יש בי דאגה היא תיאמר בשקט אם יש בי שורשים הם מתארכים לאט... .
יש בי מיתרים, יש בי אהבה, יש בי דאגה ואת השורשים שלי אני נטעתי לבד והם היום נותנים בי רוח נעימה ומחזיקים את הערסל הזוגי בחצר הפרטית שלי.
. . אז היום יום חדש, שבת המלכה עוד מעט נכנסת, טל בבית ואני ארשה לעצמי להרגיש... שוב.
אמנות האושר הדאלאי לאמה, הווארד ס' קטלר. מומלץ. תרומות לקו לחיים שילחו את המילה חיוך ל -8855 לתרומת 10ש"ח
על מנת שנציל עוד ילדים . |
תגובות (102)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אושר-מילת מפתח
מתכוון לקרוא אותו
חזרתי עם כוכב.
מגיע לך מלוא הכוכבים.
פוסט שבסופו הנחייה לעשות מצווה.
תבורכי.
*
גילוש יקירתי
תמיד באופטימיות
ובאהבה....ויש אהבה והיא תאמר בקול שאת וכל העולם ישמע
להאמין ,לרצות, לגעת...
חופשה נעימה
קסומה
יום נפלא
גילוש יקרה..
איזה פוסט נפלא.
מצאתי כמה דברים שדיברו אלי..חבל"ז..
הרבה תובנות יש בו.
כמובן שגם החלק האחרון חשוב ואתן את ידי בזה.
אשוב עם כוכב...
רפאלה
גילוש יקרה!
זוהי חווייה לקרוא את כתיבתך ששזורה בה אהבה,חברות,
ואופטימיות עם תקווה.
אין לשכוח ואין גם להתעלם מהעובדה שמאז אדם וחווה, ומאז
הינתן העונש: " בזעת אפך תוכל לחם"! אין יותר ארוחות חינם.
יש טובים ויש רעים, יש בריאים ויש חולים,יש מצליחים,ויש מתוסכלים.
אבל כחוט השני עובר קו מחבר:א. אם אין אני לי מי לי!
ב.אנשי האמונה והאופטימיסטים קל להם יותר
לראות את הכוס המלאה,ואת גילוש כנראה במעגל האופטימיסטים.
אמר פעם צרציל: הפסימיסט רואה את הקשיים כהזדמנות
האופטימיסט רואה את ההזדמנות בקשיים!
האושר בהישג ידך!
חייצוק בברכה חמה
אומנות האושר האולטימטיבי,השמחה והאהבה....
חופשה נעימה.
ועד שהגעתי,
כבר אפשר לברך
לשבוע נפלא....
תודה מתוקה,
אתה הולך הולך הולך הולך
בסוף אתה מגלה שהיית שם
כל הזמן....
כוכב
ולו רק בגלל שציטטת את השיר האהוב עלי :))
האושר לא מגיע סתם כך. בכלל אושר זו מילה גדולה
יש רגעים מאושרים ,רסיסים של אושר ...
ובד"כ אלו דווקא השמחות הקטנות
חופשה מקסימה ,פה או שם ביחד או לחוד :))
כל דבר שהוא תוסף לתובנות שלנו לגבי האושר הרי
זה מבורך......
מאחלת לך את כל האושר בעולם..לפעמים הוא במרחק נגיעה
ואנחנו לא רואים אותו....
וגם חופשה נפלאה לאשה מקסימה !
בהחלט כן,
אאני חושבת שאנחנו ריקמה אנושית אחת
וככל שנהיה יותר אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד,
יהיה לנו יותר קל.
כולנו פחות או יותר בעוצמה זו או אחרת
חווים אותן רגשות, אותם תהליכים
ומה יותר פשוט מלעזור היום למי שעובר את מה שעברנו אתמול?
מי יכול להבין אותנו בני האדם
יותר מאנחנו?
השאיפה בעיני היא ליצירת עולם יותר מודע ויותר טוב.
כשמפסיקים לברוח מאחריות ומהחלטות קשות,
מתחילים לבחור...
מהבולענים נראה לי שאמשיך לברוח.....
כל כך נכון, איך שקראתי את המשפט
החלטתי לכתוב אותו על הקיר במרפסת.
אני מאוד רוצה ואוהבת את מה שיש לי...
לפעמים כל בית צריך מרפסת
וכל אחד צריךתזכורת למה שלכאורה מובן מאליו...
היי מותק... מסרתי
האו לחתול ומיאו לכלבה....
תודה ושבוע נפלא...
שווה קריאה.
ספר מעורר חשיבה.
נתקע לך מותק,
אתה צריך לשחרר?????
קטונתי נשמתי,
אבל תודה בכל זאת.
אני רוצה דברים הרבה יותר פשוטים,
כמו להכין ארוחת ערב לחברים שלי,
להנות מהדברים הפשוטים של החיים....
את בכלל בחופש כל השנה....
שום דבר לא עוצר אותך,
את חופשייה כציפור לבחור
בין עצב לצחוק !
פוסט נהדר כמו תמיד !
נהנהתי לקרוא את הפוסט שלך.
הפתיחות, הכנות והרצון לזוגיות.
והיכולת לפרגן.<את יכולה להצטרף אלינו לחופשה >
אני במוטו שהאדם אדריכל לחייו
אז זיכרי שאת זו שבונה את בניין חייך.
ולפעמיים נתקלים בקשיים כאלה ואחרים.
וממה שהבנתי בנית לך אחלה בניין.
עוד פוסט מופלא ונפלא מבית היוצר
של גילוש.
מזדהה מאד עם מה שאת כותבת.
כל אחד נולד עם יכולת הציור שלו,
חלק מאיתנו רוכש אותה עם השנים.
כך למשל... השבוע צבעתי משקופים בבית,
ויצא לי צבע ירוק מזעזע שבכלל לא התכוונתי אליו.
ואז הבטתי בו.. והתחלתי לצחוק.
כאילו... איזה אסון כבר קרה?
הרי המברשת כמו קופסת הצבעים
נמצאת בידיים שלי
ואני יכולה לשנות את הצבע
בכל רגע נתון....((:
אגב.. השארתי לבינתיים את הצבע,
כתזכורת לעצמי - שהשליטה היא בידיים שלי.
.
וכן... מכירה גם את רגעי הדכדוך
שמוחקים במחי יד אחת
את כל ההשגים שלנו,
ואת הידיעה כמה אנחנו שווים,
אבל... גם על זה יש לנו שליטה,
וזה רק להכניס דיסק אחר לראש.
.
אוהבת אותך מותק
וחגית - אין עליה!
אקפיץ אתכם לרגע
ואומר להגנתי, שהמסרונית הגיעה
ביום מרוגש כשעל מסך המחשב
הופיע המספר 6650 כוכבים
ואני עם היד על המסך כדי לצלם אותו......
אבל כן, זה היה הקטע של המילניום
ועוד נצחק עליו רבות...
אוהבת אתכם, כל אחד לחוד וביחד.
בהחלט,
אני בחרתי באושר....
כל הכבוד על הפירגון,
כתבת פוסט יפה ויפה יותר לקורא שאת מצליחה להתרומם בכל פעם מחדש כשאת מגיע למקום פחות טוב...
שבת טובה לך
מה שאני אוהבת אצלך זה -
שאת יודעת לצאת מתוך הלופים
שאת נכנסת אליהם
וזו אמנות ה - א ו ש ר לחלוטין .
וחוצמזה --- לכי תדעי
אולי "הוא" נמצא שם ..בחו"ל ....
גילוש יקירתי
יש בך מיתרים, כה ענוגים
יודעים הם לדבר אל כולם
התברכת באהבה מלאה , אין סופית
כולי תקווה שבקרוב
תיקני ערסל זוגי.
כתבת מדהים :)
כוכב ענקי לך ולחגית המדהימה
אכן אישה עם גוש אנרגיה חיובית וחזקה .
חיבוקים אליכם חזקים באהבה .
יניב
*
קטונתי..., מי אני שאחלוק
על הדאלי-לאמה...
האושר נמצא קרוב, הרבה יותר
קרוב מכפי שניתן לתאר...
הוא לא נמצא בקצות תבל, לא צריך
להרחיק נדוד כדי למוצאו...
הוא לא נמצא באיזה אשראם חבוי,
הוא לא נמצא במילותיו של איזה גורו
עלום-שם...
הוא נמצא במרחק שיד יכולה להגיע
אליו ללא קושי.
הוא בלב! בלב שלנו.
רק לגעת. וזהו...
גילוש, הבחירה היתה שלך.....
אנחנו, לאחר לבטים, התלבטויות ודילמות קשות
החלטנו לשאול את פי הנערה...
הספר "אומנות האושר" או משהו נשי מאפרודיטה
ואת שלא הכרת את אף אחד מ"הספרים"
אמרת "מעדיפה את הספר הראשון"...
אז תהני יקירה מהספר, מהערסל, מהרוח והעצים שבגינה, מהנסיעה שבדרך
ומכל דבר.... רק אושר
אוהבים ומנשקים
אחלה פירגון, יקירתי
מאחלת לך אושר גדול
חיבוק ענק וכוכב
מתובלת
שתי חברות מקסימות אשר יודעות לפרגן
תודה על הטיפים וההפנמות
מחר אני הולכת לקנות
ריגשת אותי
כתיבה כנה ורגישה
שרי *
יופי של פרגון לחגית המקסימה
חברתי הטובה שתמיד מוכנה להשקיע
זמן ואנרגיה כדי לעזור...♥
ואם הטיול הבא יהיה מקסים ומוצלח כמו ההוא לתאילנד....
אז תפגשי בדרך אנשים מקסימים ובמיוחד את עצמך..
:-))
ומה שאני יכולה לתת לך ממני
לאחל לך שבת מקסימה
עם המון אור ושימחה
עם רוח בנפש צעירה
והמון המון אהבה
כי מגיע לך הכי טוב אישה.
גילוש כל פעם את מפתיעה מחדש בנפלאות שלך וביופיך הפנימי...
שבת שלום לך ולטל ובכלל...
שלום פנימי וחיצוני
וחופש נעים, קריר ומהנה
יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט
יש בי אהבה היא חשופה קמעה
יש בי דאגה היא תיאמר בשקט
יש בי שורשים הם מתארכים לאט...
ויש שבת שלום ואהבה מדבורה :)))
נעתקו לי המילים מההתרחבות של הלב.
ובכל זאת...מצא חן בעיניי מאוד הפירגון לחברתך דידי,התודה לה,והפתיחות המיוחדת
והרגישה שלך.הרבה עדנה ורוגע יש בדברייך,הרבה קבלה וסבלנות,וזה מיוחד בעיניי.
מאחלת לך את כל שתבקשי,שיגיע בזמן הנכון.
שבתשלום
עופרה
גילוש ..
קראתי את הספר הזה לפני כמה שנים
ומשפטים חשובים ממנו מהדהדים בי עד עכשיו ..
זה בהחלט ספר שצריך לחזור ולקרא בו מדי פעם
כששוחכים מה זה אושר ..
מה זה אושר אמיתי ..
ויפה כל כך כתבת
ובכנות הנהדרת שמאפינת אותך ..
את נותנת ביטוי לרצון לזוגיות ככה על השולחן
מה שהרבה נשים מפחדות לעשות ..
כי הן מפחדות להשמע תלותיות ובכיניות .
ואני רוצה לחזק ולהדגיש את דבריך
ולהגיד ברור ...
אין שום ניגוד בין להיות אישה כמוך .. כמוני .. ועוד רבות ...
אישה מלאה עיסוקים סקרנות ועיניין .. אישה עצמאית ובטוחה בעצמה .
אישה עם חיים מלאים ועוצמה ..
ובין לרצות זוגיות ...
זוגיות זה לא מסטיק שסותם חור בקיר השיעמום ..
זוגיות זה מהות .. זה צורך בסיסי ..
ואני מאחלת לך עוד ימים מעטים של לבד
עד לבואו של האיש המתאים ...
ושאם תבחרי לטייל לבד ..
זה יהיה הלבד האחרון שלך ..
בדיוק לא מזמן אמרתי לחבר איך זה נמאס הלבד הזה ..
הכל אני עושה לבד .. זה בסדר .. אבל די לי בזה ..
הלכתי לסרטים לבד .. לרקוד במדבר לבד ..
מספיק .. עכשיו אני רוצה לחוות את הביחד ..
נשיקות ובהצלחה
וחופש נעים
מיכל
את כותבת מקסים.
האושר טמון בנו.
שבת ברוכה
מכל הלב חני מאמי
תחושות מוכרות,
ממליצה לך פשוט לחפש פרטנר ב"למטייל", זו עוד אופציה לנסוע בשניים...
אוהבת את הפתיחות, הנגיעה ונגישות שאת יוצרת בכתיבה שלך...
תודה אישה יפה על המלצה מהלב
מכירה את הספר ואוהבת אותו*
א. מעניין.
ב. כתבת: מחזירה לאנשים את האמון. איזה אמון? אמון במה?
ג. הכותרת היתה לשבת אופטימית. עם כל הידיעה בהבנת הנקרא לא הצלחתי לוודא באון מוחלט אם כיוונת ל"לשבת" ב"ש" ו"ב" סגולות, או שמא לשבת העומדת בפתח. אשמח לקבל הבהרתך.
יפה מאד
שבת שלום
היי גילוש
תודה על הכתיבה האותנטית והרגישה שלך , את לא מטיפה לשינויים אלא משתפת אותי במסע השינויים שלך .
לא מדברת על תוצאות כי אם על התהליכים והתקוות שלך . וזה מחבר וקושר אותי לאותם מקומות שגם אני חוקר .
אופיר
כל הכבוד על הפרגון.
וחגית דידי אכן מקסימה.
מאחלת לשתיכן הרבה רגעים של אושר.
פירגון הוא שם המשחק!
בני
קצת על אושרמיעקב רז-
שניים שעמדו משני עברי נהר גועש. אחד רצה לחצות אל העבר האחר [המואר? מקום האושר? הנירוואנה?], וצעק לאיש מן העבר האחר,
– היי, איך חוצים לגדה האחרת?!
ענה לו האחר,
– היי, אתה עצמך בגדה האחרת!!
החיים אינם הולכים לשום מקום. הם כבר כאן. במלואם. מחר לא יהיה טוב יותר. במָקום אחֵר לא יהיה טוב יותר.
מחר יהיה עכשיו. והמקום שאנו כמהים אליו יהיה כאן. זה יהיה כאן, עכשיו
תודה נטלי מתוקה,
על מילים של חוזק.
קראתי השבוע שמאושר הוא מי
שמאשר את עצמו.
אז הערב בהדלקת הנרות,
אאשר את עצמי...
אושר = שלם עם העשיה שלך
אוהבת את מעגל העוצמה שיש כאן
אלה האנשים שחיים סביבי
כשאחד למטה כל השאר מרימים אותו
גילוש
אוהבת אותך ומחבקת אותך
את כולך בטריה אחת עולמית של עוצמה
ואת יודעת להרים את עצמך
נשיקות לשבת
מאיה
שבת מאושרת לך גילוששש...
אושר,מילה גדולה....
אני מכירה רגעים של אושר....
תודה
שבת נפלאה
*
והעיקר- האמירה.
האושר כאן, מחכה לכל אחד בפינה.
רק לפקוח עיניים ולפתוח-לב.
שבת נפלאה,ושלערסל שלך תכנסו בשניים
חגית דידי מבורכת ומי שחבר שלה מתברך
ואם נתנה ספר סימן שיש בו משהו מבורך!
גילוש שבת מבורכת!
נפלא :)
ומזכיר לי את הספר "אמנות האהבה".
לתת אהבה. מתוך רצון אמיתי. (ולא כדי לרצות!)
שם הכל מתחיל ונגמר.
ובטח שקודם לעצמנו.
וזה מביא ליציאה אל העולם מתוך תחושה של "יש".
ספר מצויין שהחטאתי לו בתמצית שטחית.
אבל אולי יסלח לי, כי אני ממליצה. בחום.
שבת טובה :)
יקרה
במקום שאת נמצאת בו ובשלמות הזאת עם עצמך
מידת הנתינה שלך כלפי אחרים
חברייך ילדייך והילדים בגן
הם אלה שיביאו לך את שלוותך וגם את כל
מה שאת מאחלת לעצמך
את מאוד מיוחדת
סופ"ש מדהים
אופירה
כמה תובנות יש בפוסט שלך........
מרגיע וממלא....
רק לחזק אותך ...
שהלבד לא מבהיל....
יש בו המון מן החופש, לכשעצמו...
הרבה נתינה, אהבה וזמן איכות לעצמנו.
:-))
גילגוש -
תודה על הפוסט המקסים
ושיהיה לך הכי כייף בחופש הגדול
שכן אוטוטו הוא יחלוף יעבור
ושוב עם הילדודס לעוד שנה
שבת טובה
אותה באמת ומרגישים כמה אהבה וחום היא מפזרת בפוסטים שלה יקבלו קצת מזה ויהפכו לאור גדול ונעים.
ואת יקירה כתבת נפלא
ללא ספק מרגישים שזה נכתב מתוך תוכך מהמקום הכי יפה ונקי ומזוכך.
חיבוק ו *
אם יש בך אהבה..היא תנצח
ויש בך..אמונה..אהבה
שבת שלום
גילוש.
תהני מהרוח המלטפת..מהערסל הזוגי..כך יש יותר מקום..למה להצטופף??
פעם נשאל הדלאי לאמה אם בתור נזיר הוא לא מרגיש בודד?
והוא בחיוכו הכובש ענה,
אני משתדל להשקיע את זמני בנתינה
והיא משלימה בי את החסר.
גילוש יקרה
מאוד אוהבת לקרוא את דברים שאת כותבת.
את מציירת את הציור שלך
את כותבת את הסיפור שלך
ואת במסע מתמיד,
כל יום מוסיפה דף לסיפור
כל יום מוסיפה איור.
אני אוהבת לטייל לבד, באמת,
אני חברה ממש טובה שלי,
גילוש, זה הרבה וזה נפלא
האושר נרכש בדרך אל האושר, גילוש....
ניפעמת מהפירגון שלך.
הגיבו וכתבו
מילים יפות מילים גדולות מילים מחבקות
ואני
אני חייכתי
והמילה הראשונה שעלתה לי בראש
או בבטן
תלוי מאיפה מסתכלים על זה
מקסים
פשוט מקסים
תודה
שבת של אור
כמו שאומרים : search and you shall find
במקרה הספציפי הזה , ראיתי את הסרט :
סרט יפה , חכם , מבוסס על סיפור אמיתי , והרבה מעבר לכל תיאור במילים .
http://www.youtube.com/watch?v=2LAuzT_x8Ek
סרט על החיים - כמסע ארוך של חיפוש , רצון , כאב ושמחה ( ולא כדאי לוותר על המסע )
בו מגלים שחייבים ללכת רחוק כדי לגלות
ולהיות בהחלט בטוחים בזה שכל התשובות מעולם היו בתוכנו .
התלבטתי אם להגיב עכשיו, או לחכות שיגיעו אלי הכוכבים
(מן הרגל כזה, לתת כוכב כביטוי להרבה דברים)
החלטתי להגיב
כי לא בא לי להחזיק בתוכי את ההתרגשות שגרמת לי.
התרגשתי
מהתודה לחגית
התרגשתי
מהכנות, מהמודעות העצמית
התרגשתי מהחום שקורן מדבריך...
מסגנון הכתיבה
ובעיקא מהאמירה...
תודה!
(וכן, אחזור עם כוכב. כי זה המעט)
שבת-שלום לך
חברה.
גילוש,
את מיוחדת במינה.
את יודעת חגית,
אנשים כמוני לא בוכים מהמכות,
הם בוכים כשמחבקים אותם,
רק במקום בטוח.
עכשיו, אני קוראת את דבריך ובוכה.
זה המפתח שלי....
רחל שפירא ואני זה ספור ארוך,
של שנים רבות אולי יום אחד אכתוב על זה.
לא סתם היא נשלחה אלי כמסר.
את נשמה גדולה ויקרה.
היית אתמול האדם הנכון ברגע הנכון
וכשקראתי את הפוסט שכתבת, הרגשתי בבטן
לפנות אליך, בדיוק כמו שאנשים פונים אלי,
ואני לרגע אחד או לתקופה, נמצאת בשבילם.
הכרת תודה והוקרה
מן הראוי שיאמרו בגדול.
וכל מילה מיותרת.
שבת נפלאה מותק.
לא מכירה את הספר
אבל מאמינה שאושר זו שאלה של בחירה
ולא פשוט לבחור עם כל הבורות שנפערים סביב
ממש כמו הבולענים באזור ים המלח
אבל
אפשרי
יש מי שחושב שאמירת תודה זה עניין של מה בכך
שזו סך הכל מילה, מורכבת מארבע אותיות
ולא כזה ביג דיל לומר אותה...
אני, נכנסתי לפוסט שלך וזלגו לי דמעות
דמעות של התרגשות וזה לא סוד בכלל שאני מאוד אמוציונלית
לכתוב " באמונתה מחזירה את האמון לאחרים" זה עבורי עולם ומלואו
אמון זה לא עניין של מה בכך
להחזיר אמון זה לא עניין של מה בכך
אני מוצאת את עצמי עכשיו אומרת לך מהבטן תודה גילוש
תודה שזיכית אותי, תודה שאפשרת לי, תודה שהודית לי
הרבה פנו ופונות אלי מהקפה
לא כולן יודעות להודות..יש כאלו שבכלל לא הודו
ואני עדיין הייתי מאושרת שעזרתי ולו במעט
ההרגשת המחודשת שלך גילה עושה לי את היום ואת השבת
השיר של רחל שפירא הוא המסר שקיבלתי עבורך בסוף הסיוע דרך הטארוט
שיר שאני מאוד אוהבת ומרגש ומנגן על מיתריי.
את חזקה מהכל, את כל כך צמחת נפלא, את כל כך במודעות
המעגל הזה של האופטימיות הוא סביבך
מהמקום הזה את תמצאי את האיזון
תמצאי את הדרך להלך בין הטיפות
להניח לראש ממחשבות
יש רגעים שהזרימה הטבעית יפה להם..
אני מעריצה אותך ולא בגלל אמש
אמרתי לך זאת על גבי פוסטים כבר מזמן
אין לי טיפת ספק שאת ממנפת את עצמך לאושר המיועד רק לך
תנועה קטנה של פתיחת ידיים מבפנים תביא לפתיחה הנכונה מבחוץ
כמו שאמרתי תהני מהדרך, הניחי ראשך על הערסל, שמרי את החיוך
ודעי, שליקום יש את הזמן הנכון, ואת תביני כבר למה..
מחבקת, מחזקת, מלטפת ממרחק את שיערך על הערסל
כי אני יודעת שיש בך אהבה והיא תנצח!
גילוש תודה רבה רבה לך וסוף שבוע מלא באור ואיזון נכון.
בהחלט ספר שווה
ולא אחד מ"עשרת הדברות להגאוואגה..."
מאד מעניין וראוי לחשיבה חוזרת.
בהרבה מקומות עצרתי וקראתי שוב ושוב...
תודה אלי, שבת טובה.
"אושר משמעותו לא שיש לך מה שאתה רוצה, אלא שאתה רוצה מה שיש לך." ~ חז"ל
*
ל י ד י ה
בהחלט. אני עושה את כל
מה שעושה לי טוב,
הבקשה שלי כבר רשומה, זה בסדר,
עכשיו אני צריכה רק להאמין
שהיקום ישלח בזמן שמתאים לו
וזה יהיה בדיוק הזמן הנכון....
פשוט מקסים
שבת שלום לך
ולכל בני ביתך
חחחחחחחח מתוקה,
תודה שטסת גילוש.....
רציתי לכתוב אל-על, אבל הם כאלה יקרנים....
אצלי יותר כיף....
תהיה שבת שלום,
שבת המלכה מחייכת אלינו...
מאיפה את מוצאת את כל הקטעים
המדהימים האלה.....
כל פגיעה - בול
מעניין
גם אני אקרא אותו
*
חגית דידי
שבאמונתה מחזירה לאנשים
חגית דידי
שבאמונתה מחזירה לאנשים
חגית דידי
שבאמונתה מחזירה לאנשים
שמח שקמת עם שיר בלב
את במקום טוב יפתי
טוב מאד אפילו
כל כך טוב שאת הספר הזה יכולת לכתוב בעצמך....
שבת מדהימה....
גילוש קראתי את שכתבת
והפעימה בי התחושה שכולנו
בני האדם עוברים את אותם תחושות
מעגלים של אופטימיות ,,פסימיות, הלבד והביחד,
הרצון להיות זוגי וההנאה הגדולה
מלהיות עם עצמי בלי הפרעות.
האם אנחנו בנויים מאותו שטנץ
של הורמונים ובלוטות במוח המזרימות
את השפך הכימי שלהם הגורם לנו
להתאהב,להתלהב ,להתעצב,לצחוק ולדמוע?
האם בעצם כולנו אחד והאחד כולנו?
האם נועדנו כל אחד לחוד ואלי לפעמים גם ביחד
ללמוד את אותם השיעורים מזוויות שונות
עם טוויסטים והתאמות לכל אדם ואדם?
שבת שלום גילה והאושר הוא כל מה שתעשי במו ידייך,
את כבר אדם מאושר, את חולקת אותו עם טל עם הילדים בגן
עם משפחה חברים ואיתנו, את הרובריקה של איש שיחלוק איתך
תיצרי, הוא יבוא כי ביקשת אותו...
תבקשי הערב בהדלקת נרות שבת.
שבת מקסימה לכולם.
הספר שוהוא למעשה מסכת אמונות ותפישת עולם סדורה של הדלאי לאמה טוב בהרבה מהכותרת שלו. הספר כתוב בנימה אישית שובת לב והוא אכן שווה קריאה ומומלץ לכל אדם שיש בו רגישות ותבונה ( בינה, הבנה ויכולת התבוננות ).
כדי להיות מאושרת
תחליטי שאת עושה כל מה שעושה לך טוב
בקשי מהיקום והוא יישלח - זו הבטחה
בהצלחה!*
לי נתת כרטיס טיסה למחשבות מלאות תבונה!
תודה יקרה
http://www.youtube.com/watch?v=F4Pq8q4QVug