פוסט זה מוקדש לאשה יפה

חגית דידי

שבאמונתה מחזירה לאנשים

את האמון.

.

. 

אמנות האושר

.

קיבלתי את הספר מזוג חברים טובים ליום ההולדת.

הוא ישב והסתכל עלי, ראשון בערימת הספרים שמחכה

ליד מיטתי, לפרוץ החופש הגדול.

אהבתי את השם של הספר. אושר כאומנות.

האם אפשר ללמוד להיות אמן?

האם ללמוד כל החיים לצייר יכול להפוך אותי לציירת?

. 

ובכן. כן...

כי אלמד לצייר את הציור שלי.

הפנימי.

אשנה את נקודת ההסתכלות שלי על המילה צייר

ואצא מתוך נקודת הנחה שכל אחד נולד עם היכולת

לצייר את הציור שלו,

לחיות את האושר שלו.

.

המסע האישי הוא חיפוש האושר,

אני נעה בין

מעגל אופטימיות שהולך ומתרחב

לבין

בורות של מעגלים פסימיים

שאני לומדת לבקש עזרה ולצאת מהם,

מהר ככל האפשר.

.

רגעים של אובדן אמון, של ייאוש מעצמי,

של למידת יתר, חשיבת יתר ואכזבה מהתוצאות.

רגעים בהם אני מסתכלת על מה שאין לי

ומוחקת במחי יד

את כל ההצלחות שהגעתי אליהן, את כל היופי שבי.

.

אז בשבוע האחרון, בחיפושים שלי אחרי טיסה

לצאת לאנשהו בעולם לחופשה השנתית שלי,

צץ לו חיידק הבדידות וכעס עלי.

למה עוד פעם לבד?  האם את באמת רוצה את הלבד הזה?

האם זאת הבחירה האמיתית שלך?

והוא הכניס אותי באוטומט ללופ הפסימי.

אני אוהבת לטייל לבד, באמת, אני חברה ממש טובה שלי,

.

רק ש....

,

זה יוצא יותר יקר, כך שהאפשרויות שלי מצטמצמות

ומעבר לכך, זה תמיד מזכיר לי את מה שאני רוצה באמת,

את הזוגי שלי שאסע איתו, שיהיה גם הוא החבר הכי טוב שלי,

יחד איתי....

.

נכנסתי לאוף ובמצב של אוף.... הייתי עד ש.....

אתמול החלטתי שדי לאוף......

או כמו שגיא אומר: אוף עוף...

.

נכנסתי בבוקר לערסל עם הספר "אמנות האושר"

הרוח הטובה שהייתה בין העצים בבית שלי, ליטפה אותי והזכירה בחדווה

ששאר העולם, נורא חם לו עכשיו ואני פה בסבבה של העולם

והסבבה בעולם נמצאת בבית שלי.

אני עשיתי אותה במו ידיי.

קראתי את הספר וחשבתי והגיתי על כל הדברים הטובים

שממלאים את חיי.

.

בערב, בקשתי עזרה ותמיכה מהיקום.

קיבלתי את המפתח שיהפוך את הפחד לדחף.

לאט לאט ובסבלנות עם עצמי.

.

אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט

אם יש בי אהבה היא חשופה קמעה

אם יש בי דאגה היא תיאמר בשקט

אם יש בי שורשים הם מתארכים לאט...

.

יש בי מיתרים,

יש בי אהבה,

יש בי דאגה

ואת השורשים שלי אני נטעתי לבד

והם היום נותנים בי רוח נעימה

ומחזיקים את הערסל הזוגי בחצר הפרטית שלי.

.

.

אז היום יום חדש,

שבת המלכה עוד מעט נכנסת,

טל בבית

ואני ארשה לעצמי להרגיש...

שוב.

אמנות האושר

הדאלאי לאמה,

הווארד ס' קטלר.

מומלץ.

על מנת שנציל עוד ילדים .