איציק אתה מלא תובנות כרימון.

*תדה 

תודה.

נפלא.

*אזל

 איציק תודה לך

תמיד כייף לי לבוא אליך

שבוע  נפלא לך*

יופי של כתיבה

כמובן שמסכימה עם כל מילה,

האמת הפשוטה היא שאנחנו לא גיבורים.

יפה  כתבת איציק חברי הנאמן

כוכב

כמה שאתה צודק

אני תמיד משתדל להיות רגוע לידם

זה דרך החיים,

כתבת מאד יפה ומרגש.

כתבת ארוך מידי, חבל.

בטוחה שיש בדברייך משהו

אבל מוזר לי שכל אלו שקוראים אותך כבר מעל 40, 50

שאצלנו כבר קיימים סימנים של...

אז לא נשמע שזה טראוטמתי כזה לראותם ולהקשיב להם

כשאנחנו כבר לא רואים טוב, נעשים רגישים מידי

מתרגמים איך שבא לנו דברים ששמענו, מתווכחים עם כל העולם

חושבים שאנחנו יודעים הכל.

כדורים לקולסטרול כבר כל חבריי לוקחים.

מה שכתבת אולי מתאים לבני העשרים עם הורים  באמת זקנים.

הי איציק

כתבת כל כך יפה

וכמה עצוב הדבר

תמיד צריך לזכור את הדיבר

כבד את אביך ואת אימך

וגם אם שמעת את אותו סיפור

בפעם המיליוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

לשמוע אותו כאילו זו הפעם הראשונה

להיות סבלנים, חומלים, ובעיקר מקשיבים

ואני תמיד מזכירה לעצמי

לרשום לעצמי במחברת, מה לא לעשות

כאשר אגיע לגיל הזה (אם......?)

ומקווה שאזכור למצוא את המחברת...חחח

והעיקר, מצלצלות באוזני מילות השיר

אל תשליכני לעת זקנה

ככלות כוחי אל תעזבני...

ותמיד משתדלת לכבד ולהוקיר.

אסתי

דרך הצבע

בינינו, גם אנחנו לא בדיוק מה שהיינו בגיל 20.

מעניין איך הילדים שלנו מסתכלים עלינו, כבר עכשיו...

כתבת כל כך רגיש ואמיתי

ואני בדיוק חווה את זה עם אבא שלי

ביום יום וזה ממש לא קל

שבת שלום

מראה רק על הפחד שלנו.
הפחד לאבד אותם, לאבד את עצמנו,

והפחד שלנו שגם אנחנו.....כן גם אנחנו 

נפסיק להיות שפויים, צלולים ועליזים."

כן איציק...."צער גידול הורים"....כמה קשה, כמה מתסכל לראות שהגלגל שהיה מונע חזק ובעוצמה לפתע נחלש ונשחק....מאבד מיציבותו, מגמישותו ופשוט נחלד.....

אבל שים לב למשהו מעניין....כשהם היו חזקים אנו נאחזנו ביכולתם, עלינו וטיפסנו בסולם לגובה רב.....ועכשיו, כשאנו "בגובה" אנו החזקים... ואז הילדים מצד אחד אוחזים בנו ,מתחזקים ועולים, והוריינו יורדים לכיוון האדמה....ומושיטים יד שלא תהיה "הידרדרות, נפילה"......ואח"כ אנו נהיה "בירידה, וילדינו בעוצמה, חזקים ואוחזים בילדייהם לעליה...ובנו שלא ניפול ונחליק בירידה.....

כאשר נבין יותר את התהליך, פחות נפחד ופשוט "נזרום ונגלגל" את הגלגל ללא מעצור, בהרמונייה והשלמה....!

תודה
שבת נפלאה
דודו

איציק

כל כך נכון כל מה שכתבת...

והכי חשוב לדאוג ולשמור על ההורים שלנו...

הם הכי חשובים בעולם...

הלא הם נתנו לנו חיים!

וכמו שכתבת גידלו אותנו ודאגו לנו...

הרבה בריאות לכל האנשים שמאריכים חיים...

ולאיכות חיים טובה יותר...

והדיבר החשוב...

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך" (שמות פרק כ' י"א).-

והמשפט הידוע...

אל תשליכני לעת זקנה...

ויש גם...

אמא אחת יכולה לגדל 10 ילדים...

ו10... ילדים יתקשו לגדל אמא אחת...

הרבה בריאות... שמחה... והקשבה...

* לשבת שלום

איציק מה נשאר לי לומר

אני חשה אותם כל יום איתי

קרובים מאוד אלי ולא מרחק מפריע לי

כי הם חיים עמוק בליבי

ההורים הם חלק בלתי ניפרד מאיתנו

הם גדלו ולא ישנו לילות שלמים

וברגע שכאבה לנו הבטן הם עזרו להרגע ולהשטיק את הכאב

אז היום אנו הילדים צריכים להושיט להם ידיים

ולעזור בכל מה שאנו יכולים

ובכל פעם לחשוב שמחר יכול להיות מאוחר

לא יהיה למי להושיט יד ואז אנו נצטער על כך

תודה לך איציק על הפוסט המדהים שלך

רק חיזקת לי את הדעה שצריכים לשמור על מה שיש לנו בידיים.

אני אישית אוהבת את ההורים שלי מאוד

ומקווה שהם יהיה עוד הרבה שנים כאן איתי.

שבת שלום לך ידידי.

כמה נכוון כמה תהילה ואהבה מגיעים להם...

הורי בגיל 85 ו - 83 ואני מלווה אותם באופן אינטנסיבי...

ועדיין שואב מהם כל כך הרבה כח.

כשקשה להם אני מנסה להסביר להם כמה הם ברי מזל שהם עדיין זוג, וכמה דברים שהם עוד מסוגלים לעשות ולהנות מהם, אלא שחצי הכוס המלאה שלהם נראית כבר לא בדיוק כמו חצי כוס....

יש הרבה בוץ בתחתית והמים די מעופשים...

אבל כל עוד הכוס מלאה באהבה אני מאמין ומקווה שהם יאחזו בחיים, יאחזו במתנה הזאת שהיא לא קלה בכלל ואפילו מעמסה קשה - ה"אריכות ימים"!

שנדע רק אהבה,

יאיר

שיהיו בריאים

אמן

שבת שלום ומבורכת

וואוו איציק כמה שאתה צודק.....

אני חווה את זה כרגע עם אמי....

לא פשוט ולא קל....

תודה על פוסט חשוב:) ושבת שלום.

גלי

כתבת מקסים

שבת שלום

ורד