אמרו על גולדה מאיר שהיא יודעת רק חמש מאות מילים, וחבל שהיא משתמשת רק ב-300 מתוכן.
למקרא דבריו של אחד המגיבים פה - ונאוה, את יודעת למי כוונתי - עולה בדעתי אפשרות טראגית אף יותר:
של אדם שיודע רק 300 מילים, אבל מנסה להשתמש ב-500.
סליחה מותר לחשוד שדיברת על עצמך.
אני מסתדר אם מאה מילים בלבד
וחי טוב.
ימים יפים לך...
שוקי
הוי, זה כואב...
נאוה, זה כואב גם לך לראות את זה?
אני מקוה שלא, אבל אני חושד שכן.
פסיכופט שכמוני.
(מה את אומרת? שמישהו פה ישים כסף נגד מישהו אחר בסוגיה "האם המגיב הבא יכתוב תגובה בעברית נטולת שגיאות"? כי אני לא הולך לסכן ולו שקל בהתערבות כה חסרת סיכוי)
אמרו על גולדה מאיר שהיא יודעת רק חמש מאות מילים, וחבל שהיא משתמשת רק ב-300 מתוכן.
למקרא דבריו של אחד המגיבים פה - ונאוה, את יודעת למי כוונתי - עולה בדעתי אפשרות טראגית אף יותר:
של אדם שיודע רק 300 מילים, אבל מנסה להשתמש ב-500.
סליחה מותר לחשוד שדיברת על עצמך.
אני מסתדר אם מאה מילים בלבד
וחי טוב.
ימים יפים לך...
שוקי
הוי, זה כואב...
נאוה, זה כואב גם לך לראות את זה?
אני מקוה שלא, אבל אני חושד שכן.
פסיכופט שכמוני.
(מה את אומרת? שמישהו פה ישים כסף נגד מישהו אחר בסוגיה "האם המגיב הבא יכתוב תגובה בעברית נטולת שגיאות"? כי אני לא הולך לסכן ולו שקל בהתערבות כה חסרת סיכוי)
פי ארבעה מאשר בעברית. וכמובן שלא זה הנושא, ולא על זה מקוננת נאוה.
על מה יצא הקצף, או האבל? על כך שאנשים לא יודעים ולו מחצית מהמילים שבשפתם. מה מחצית? אם יידעו רבע, דייני.
הבעיה היא הפער שנוצר בין יודעי השפה לבין מחדשיה הקלוקלים, וד"ל;
בין אלה שסבורים שחייבים לחדש - כי השפה לא מספיקה - לבין אלה שנאבקים הנחלתה ולימודה של השפה הקיימת, שפשוט אינה מוכרת דיה.
נאוה לא מקוננת על מספר המילים בשפה, אלא על היעדר ההיכרות של רוב בני התשחורת ובני דכתיב, הסבורים שהם יודעים את שפת עבר אך אינם אלא מוזילים אותה, באי ידיעתם אותה, גם במובן התנ"כי.
וכמובן שלתשפוכת המילים חסרת הידע הבסיסי פה, במדיום זה, חלק לא מבוטל בבעיה.
ותעיד על כך - בין היתר - השגיאה של המגיב הראשון, שוודאי אינו מבין במה חטא.
אבל לא רק הוא. תן לי שלושה בלוגים, ואמצא לך לפחות אחד מהם אשר שגיאות הכתיב בו רבות כגרגיריו של רימון.
אני מאד אוהבת את השפה ומסכימה שלפעמים אפשר וכדאי להשתמש במונחים בשפות אחרות, יש משפטים או פתגמים שתמיד ישמעו טוב יותר בשפת המקור שלהם, אבל עדיין "חולמת בעברית ישראלית".
אהבה לעברית באה לידי ביטוי בצורה מצויינת בשיר של שלמה יידוב, שכתב עבורו אהוד מנור:
חולם בספרדית
מתרגש בעברית מפרח ונושא בעברית תפילה, מתרגז בעברית בן-רגע ומרביץ בעברית קללה ...
גם אני נרתע פה ושם מהגרוניות וחרחורי המדון של השפה שלנו, אבל הנה דוגמא לגישה ההפוכה:
זאת לא חוכמה לומר ז'ה טאם
מילים: אהוד מנור לחן: קורין אלאל
אחרי מפגש מקרי אל תקראי לי mon che're אל תגיד c'est pour toujours כשזה רק משחק חיזור אם תגיד לי mon amour זה יהיה ממש חמור זה מרגיז זה מעצבן אז אל תגיד je t'aime
לא אל תלחש לי c'est un re've בקול ערב דבר אליי עברית כשאתה מתקרב כי אם זה אמיתי אמור אני אוהב בעברית זה נשמע קצת יותר מחייב רק לא מילים מתקליטים ולא מילים מהסרטים רק לא מילים מיובאות שמחליקות את הפרטים ומסלקות את הקמטים ומבטיחות דברים שלא חלמת לקיים אז תפסיק להתמם זאת לא חוכמה לומר je t'aime
כשאתה אומר bonsoir שום דבר בי לא נסער אם תגיד לי שוב ma douce אתפרץ ללא היסוס כשאתה אומר ma belle מתחשק לי לקלל ועוד יש לך חוצפה לשיר ne me quitte pas
ואם אתה אומר Paris תלך מכאן תהיה בריא ואם אתה אומר פריז כבה ת'אור תסגור ת'תריס
שפה לא נמדדת ב"רווארס" (או שמא- "הילוך אחורי"?). שפה נועדה לשימוש יום-יומי, לתקשורת בין אנשים, שפה היא דבר חי ומתפתח. לא סתם "נעלמות" מילים ונוצרות אחרות. ובקטע הנוכחי, אגב, לא התעכבתי על הסמנטיקה אלא על הפונטיקה, שני היבטים שונים לחלוטין, ואם תשים לב לסוף שהרי תגלה שהוא מעין תמצית של רעיון (על "עברית שפה קשה" בטח שמעת, ואם לא הצלחת לעשות את הקישור, אז אתה כנראה בבעיה)...
אין ספק שאני הוא זה שבבעיה.
כי אוי למי שיחשוב אחרת מילדה מתקדמת שכמוך.
אבל, איני סונט בילדות. מעדיף לפזם להן סונטינה.
שבת שחום לך - יש מזג אוויר טוב לים.
שוקי
התנשאות הניזונה מפרטים רלוונטיים כמו גיל, שקולה כנגד טיעון הגיוני מוחץ. בדוק.
שפה לא נמדדת ב"רווארס" (או שמא- "הילוך אחורי"?). שפה נועדה לשימוש יום-יומי, לתקשורת בין אנשים, שפה היא דבר חי ומתפתח. לא סתם "נעלמות" מילים ונוצרות אחרות. ובקטע הנוכחי, אגב, לא התעכבתי על הסמנטיקה אלא על הפונטיקה, שני היבטים שונים לחלוטין, ואם תשים לב לסוף שהרי תגלה שהוא מעין תמצית של רעיון (על "עברית שפה קשה" בטח שמעת, ואם לא הצלחת לעשות את הקישור, אז אתה כנראה בבעיה)...
אין ספק שאני הוא זה שבבעיה.
כי אוי למי שיחשוב אחרת מילדה מתקדמת שכמוך.
אבל, איני סונט בילדות. מעדיף לפזם להן סונטינה.
שבת שחום לך - יש מזג אוויר טוב לים.
שוקי
התנשאות הניזונה מפרטים רלוונטיים כמו גיל, שקולה כנגד טיעון הגיוני מוחץ. בדוק.
שפה לא נמדדת ב"רווארס" (או שמא- "הילוך אחורי"?). שפה נועדה לשימוש יום-יומי, לתקשורת בין אנשים, שפה היא דבר חי ומתפתח. לא סתם "נעלמות" מילים ונוצרות אחרות. ובקטע הנוכחי, אגב, לא התעכבתי על הסמנטיקה אלא על הפונטיקה, שני היבטים שונים לחלוטין, ואם תשים לב לסוף שהרי תגלה שהוא מעין תמצית של רעיון (על "עברית שפה קשה" בטח שמעת, ואם לא הצלחת לעשות את הקישור, אז אתה כנראה בבעיה)...
שפה לא נמדדת ב"רווארס" (או שמא- "הילוך אחורי"?). שפה נועדה לשימוש יום-יומי, לתקשורת בין אנשים, שפה היא דבר חי ומתפתח. לא סתם "נעלמות" מילים ונוצרות אחרות. ובקטע הנוכחי, אגב, לא התעכבתי על הסמנטיקה אלא על הפונטיקה, שני היבטים שונים לחלוטין, ואם תשים לב לסוף שהרי תגלה שהוא מעין תמצית של רעיון (על "עברית שפה קשה" בטח שמעת, ואם לא הצלחת לעשות את הקישור, אז אתה כנראה בבעיה)...
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לגמרי!
(מילה אחת שווה אלף תמונות?)
זבת חותם המלך!"אני מציע לשים שלט "זהירות חפירה" לפני הטוקבקים."
אמר ניר בהפגינו אוצר מילים רחב אך שיטחי, המונה כחמישים מילים מיותרות.
מישהו לשם שינוי מחמיא לך שאת ילדה צעירה זבת חותם ואת עוד מתרעמת ?
אותך לאמא שלך !
(איפה את בראש השנה ?)
אולי פשוט צריך לנבור [טוב יותר]
ולמצא מילים [מעטות, אולי]
שעושות את העבודה [כמו לגשת לחנות הנכונה]
לכלי עבודה.
וואו וואו וואוווו
מה זה הפוסט הארוך הזה????????
פעם,כשהייתי צעירה(אל תעני לי...)היה לי חבר אנגלי.
כשהוא היה שומע אותי מדברת עברית,
הוא היה רוכן לעברי ואומר"ילדה,השיעול הזה לא נשמע טוב...את רוצה מים?"
חחחח....חחחח...
(וואלה)
שוד ושבר נתפסתי בכף.
כעת אחשוף את שתי
ואתם תצליפו....
יהיה נחמד ושמייח....
שוקי
כן, אהוד, במיוחד לאורו של הפוסט האחרון והגאוני שלך.הוי, זה כואב...
נאוה, זה כואב גם לך לראות את זה?
אני מקוה שלא, אבל אני חושד שכן.
פסיכופט שכמוני.
(מה את אומרת? שמישהו פה ישים כסף נגד מישהו אחר בסוגיה "האם המגיב הבא יכתוב תגובה בעברית נטולת שגיאות"? כי אני לא הולך לסכן ולו שקל בהתערבות כה חסרת סיכוי)
הרשה לי לחלוק עליך.
באנגלית האוקספורדית יש כ-200,000 מילים.
פי ארבעה מאשר בעברית. וכמובן שלא זה הנושא, ולא על זה מקוננת נאוה.
על מה יצא הקצף, או האבל? על כך שאנשים לא יודעים ולו מחצית מהמילים שבשפתם. מה מחצית? אם יידעו רבע, דייני.
הבעיה היא הפער שנוצר בין יודעי השפה לבין מחדשיה הקלוקלים, וד"ל;
בין אלה שסבורים שחייבים לחדש - כי השפה לא מספיקה - לבין אלה שנאבקים הנחלתה ולימודה של השפה הקיימת, שפשוט אינה מוכרת דיה.
נאוה לא מקוננת על מספר המילים בשפה, אלא על היעדר ההיכרות של רוב בני התשחורת ובני דכתיב, הסבורים שהם יודעים את שפת עבר אך אינם אלא מוזילים אותה, באי ידיעתם אותה, גם במובן התנ"כי.
וכמובן שלתשפוכת המילים חסרת הידע הבסיסי פה, במדיום זה, חלק לא מבוטל בבעיה.
ותעיד על כך - בין היתר - השגיאה של המגיב הראשון, שוודאי אינו מבין במה חטא.
אבל לא רק הוא. תן לי שלושה בלוגים, ואמצא לך לפחות אחד מהם אשר שגיאות הכתיב בו רבות כגרגיריו של רימון.
אני מאד אוהבת את השפה ומסכימה שלפעמים אפשר וכדאי להשתמש במונחים בשפות אחרות, יש משפטים או פתגמים שתמיד ישמעו טוב יותר בשפת המקור שלהם, אבל עדיין "חולמת בעברית ישראלית".
אהבה לעברית באה לידי ביטוי בצורה מצויינת בשיר של שלמה יידוב, שכתב עבורו אהוד מנור:
חולם בספרדית
מתרגש בעברית מפרח
ונושא בעברית תפילה,
מתרגז בעברית בן-רגע
ומרביץ בעברית קללה ...
סליחה מותר לחשוד שדיברת על עצמך.
אני מסתדר אם מאה מילים בלבד
וחי טוב.
ימים יפים לך...
שוקי
אמרו על גולדה מאיר שהיא יודעת רק חמש מאות מילים, וחבל שהיא משתמשת רק ב-300 מתוכן.
למקרא דבריו של אחד המגיבים פה - ונאוה, את יודעת למי כוונתי - עולה בדעתי אפשרות טראגית אף יותר:
של אדם שיודע רק 300 מילים, אבל מנסה להשתמש ב-500.
במצב הנכון...
במקום הנכון...
בזמן הנכון...
לא להשתמש במילים
אלא במעשים
יותר קל...
נאוה'לה (אם יורשה לי), איזו התכתשות ייצרת לנו לשבת....
נכנסו פה אגו ושפה וטיעונים מתנשאים כאלה ואחרים,
(איך אומרים טלנובלה בעברית צחה? נו, הרצועה הספרדית שבתבטת)
יש אחד ד"ר, גילעד צוקרמן שמו, שטוען שהשפה המדוברת כאן היא 'ישראלית'
ושהעברית התנכ"ית כבודה במקומה מונח על מדפי הספרים וכבר אינה מדוברת כלל.
אני רק אומר זאת:
אוהב שפה- היא מביעה רעיונות.
אוהב משחקים בשפה- הם מביעים רעיונות מתוחכמים.
אוהב את כתיבתך- היא משתמשת בשפה בתבונה.
שבצ'לום ומבורך
גילעד
גם אני נרתע פה ושם מהגרוניות וחרחורי המדון של השפה שלנו, אבל הנה דוגמא לגישה ההפוכה:
לחן: קורין אלאל
אל תקראי לי mon che're
אל תגיד c'est pour toujours
כשזה רק משחק חיזור
אם תגיד לי mon amour
זה יהיה ממש חמור
זה מרגיז זה מעצבן
אז אל תגיד
je t'aime
לא אל תלחש לי c'est un re've
בקול ערב
דבר אליי עברית כשאתה מתקרב
כי אם זה אמיתי אמור אני אוהב
בעברית זה נשמע קצת יותר מחייב
רק לא מילים מתקליטים
ולא מילים מהסרטים
רק לא מילים מיובאות
שמחליקות את הפרטים
ומסלקות את הקמטים
ומבטיחות דברים שלא חלמת לקיים
אז תפסיק להתמם
זאת לא חוכמה לומר je t'aime
כשאתה אומר bonsoir
שום דבר בי לא נסער
אם תגיד לי שוב ma douce
אתפרץ ללא היסוס
כשאתה אומר ma belle
מתחשק לי לקלל
ועוד יש לך חוצפה
לשיר ne me quitte pas
ואם אתה אומר Paris
תלך מכאן תהיה בריא
ואם אתה אומר פריז
כבה ת'אור
תסגור ת'תריס
התנשאות או לא
היא פרייה של אין המתבונן....או עין המתבונן....
שבת נהדרת לך.
שוקי
התנשאות הניזונה מפרטים רלוונטיים כמו גיל, שקולה כנגד טיעון הגיוני מוחץ. בדוק.
אין ספק שאני הוא זה שבבעיה.
כי אוי למי שיחשוב אחרת מילדה מתקדמת שכמוך.
אבל, איני סונט בילדות. מעדיף לפזם להן סונטינה.
שבת שחום לך - יש מזג אוויר טוב לים.
שוקי
שפה לא נמדדת ב"רווארס" (או שמא- "הילוך אחורי"?). שפה נועדה לשימוש יום-יומי, לתקשורת בין אנשים, שפה היא דבר חי ומתפתח. לא סתם "נעלמות" מילים ונוצרות אחרות. ובקטע הנוכחי, אגב, לא התעכבתי על הסמנטיקה אלא על הפונטיקה, שני היבטים שונים לחלוטין, ואם תשים לב לסוף שהרי תגלה שהוא מעין תמצית של רעיון (על "עברית שפה קשה" בטח שמעת, ואם לא הצלחת לעשות את הקישור, אז אתה כנראה בבעיה)...
קחי רווארס
אל השירה בתנך
שירת תור הזהב
כמקדמה זה יהיה מספיק......
אם "רב מילים" הוא המפתח שלך לעושרה
של הלשון העברית את בבעיה....
ימים יפים
שוקי
שלום לך, אורח לא קרוא,
גדלתי בעברית ואפילו קראתי ספרים, ודווקא משום כך אני יכולה להרשות לעצמי להצביע על החולשות של השפה, באהבה.
מודה ומתוודה בתור אורח לא קרוי, התלבטתי אם להתערב.
אני סבור שמי שגדל מילדותו בישראל לא סביר שיעלה תלונות כאלה נגד השפה אלא אם לא קרא עגנון או אלכסנדר פן או לאה גולדברג.
למילה רוך יש צליל נפלא על אף הגרוניות שבה, צריך ללמוד לשמוע
אגב בחמש השנים שחייתי בחו"ל הגעגוע העיקרי שלי היה לעברית (וגם בהולנדית יש המון חחחחחחחחחח)
נא להוסיף את שגרה ושעמום!
זה בערך כמו לומר לגבר: אתה חמוד
גם כן נשמע כמו פח חלוד
ולהגיד לאישה בעברית: "אני מחבב אותך" ,שככככחרךחכחכחק
נשמע חלוד כמו פח