100 שנים לגימנסיה העברית

ולי 49 שנים נפלאות איתה
..

לא נזקקתי לנחמן שי, "מאמי" של מלחמת המפרץ,

לזכור נעורים ובחרות נפלאים בגימנסיה,

לא ביקשתי מריבלין יו'ר הכנסת סיפורי אהבותיו,

להזכר באהבות ראשונות ומפרפרות,

לא נזקקתי ל"שר סתם", דן מרידור ,

לנשום שוב ריחות רחביה,

ואנשי תשקורת,

לא בבית ספרי.

..

נרגשתי מד'ר אלון, ד'ר מעיין, ד'ר דני רחמילביץ', ד'ר ליאונוב, ד'ר איילון,

ד'ר כץ, פרו'פ מרגלית, פרופסור אפרים קציר ז'ל, א.ב. יהושע יבדל'א,

ועוד כהנה וכהנה חכמים אקדמאים נושאי הישגים ברוח, מדע ובתרבות,

ולא הישגים במאכעריי, גימיק, תשקורת ויח'צ

..

דמעתי מפגישה עם יעל, דבורה, דני, חני, ג'ני, טליה, שושי, גינה,

ניסן, גדעון, ציון, אלי, שמוליק, רני, פסח ועוד

חבר'ה,

אחלה חבר'ה של פעם,

ללא תחפושת, פוזה, ומראית עין,

חבר'ה של אמת נקיה, צחורה, זכה ורעננה

..

אהבתי את הילדים של היום,

את שמחת יצירתם בשירה ותנועה לכבודנו,

את התרגשות המורים והמנהלים ואת רגישות ראש העיר,

(לעובדת היותו תלמיד הגימנסיה העברית בכתות הראשונות לחינוכו) ,

אהבתי את הילדה שחשפה על במה, התרגשות טהורה ויפה של אלפי בוגרים

ותלמידים

..

תודה למנהל למורים ולתלמידים להפקה מרגשת

..

זכיתי  להיות בוגר הגימנסיה העברית בירושלים

וזכיתי  בחגיגת 100 שנים להיווסדה

פאר היצירה