נשות הבמבוק
כאן תקראו אותי ואיתי... מהפנטזיה שבספר ועד למציאות המרתקת, שלעתים עולה על כל דמיון.
פוסטים פופולאריים
-
חוץ לארץ בשבע שעות
15/3/09 | 1847 צפיות
-
ראש חודש אלול
20/8/09 | 921 צפיות
-
אביב מתפרץ
6/3/09 | 687 צפיות
-
בשבוע הספר
16/6/09 | 643 צפיות
-
התיק 1
4/7/09 | 903 צפיות
-
יחי ההבדל !
9/10/07 | 2616 צפיות
פוסטים אחרונים
- בשביל ישראל 9/1/10
- בואו נפרגן ונביע עמדה 17/11/09
- סובי סובי ממטרה או בקיצור - סובב כנרת 9/11/09
- במים אני רואה 4/11/09
- יום שני, את יודעת... 26/10/09
- שעור בשוויון 22/9/09
התיק 1
מחנה את הרכב בחניון של הבניין הכי קרוב לטיילת, בנקודה הכי דרומית של נהריה, מחליפה בגדים מארגנת את הרכב החלופי - כלומר - האופניים - לרכיבה שמה-לב שאיש תחזוקה של העירייה (מה הוא עושה שם? שואב? מזרים?) מתבונן בי בלי הרף (אולי בגלל הטייץ המיוחד? החולצה החדשה?) מחליטה 'להגיד לו משהו' כדי 'לשבור את הקרח' (איזה קרח? חום אימים... כבר 10:00 בבוקר) מלטפת את האופניים במבטי, עולה, זורקת משפט כמו 'אז מה יותר קל, ללחוץ על דוושת הדלק או לפדל'? לאיש התחזוקה מקבלת תגובה מפרגנת על רכיבה בכלל, משהו כמו... 'אני מוריד בפנייך את הכובע' מחוייכת ומחוזקת יוצאת.
הרעיון היה לרכב את המסלול מנהריה דרום לראש הנקרה וחזור. אימון בפידול וחיזוק. הנוף מוכר. החוף. הלגונות. הכל טוב. מפדלת בקצב שלי, מרשה למחשבות לנדוד מגיעה לאלי אביבי, נהנית מהירידה התלולה ורואה רוכב מפדל לקראתי.
נו, טוב, זה לא יוצא דופן, אבל בכל זאת יש לו קסדה (באיזור נהריה זה לא מובן מאליו) ותיק גדול על הגב. התיק מעורר בי תהיות על משהו מוכר. תיג גדול על הגב. אני מכירה בחור עם תיק גדול על הגב. מי זה יכול להיות? תתרכזי.
אחי !? מכל הרוכבים בצפון, הבחור שאני פוגשת הוא אחי?!
נשיקה כפולה, חיבוק והמשך רכיבה.
לאן? בפוסט הבא.
|
תגובות אחרונות
-
עוף גוזל חתוך תהשמים
בתגובה על קולות מן הים האחר
-
danyjip
בתגובה על בשביל ישראל
-
Alon K
בתגובה על בואו נפרגן ונביע עמדה
-
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על במסלול סובב כנרת
-
SZvika
בתגובה על התאחדות נשים לשלום עולמי
-
שרה קונפורטי
בתגובה על סובי סובי ממטרה או בקיצור - סובב כנרת
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשאני גר בערבה, אחי האחד גר בזכרון והשני ליד הכנרת, היום בו נפגש במקרה ברכיבה על אופניים יכנס לספר השיאים של גינס.
איזה כיף .
לפגוש במקרה את הכי יקרים לך.
ועוד במקומות הכי לא צפויים
רגע של קסם
בנימין
איזה הפתעה נעימה!
איזה כיף
מקווה שהוא שינה כיוון ונסע איתך
חביב להפליא ומבטיח.
נחמד לקרוא אותך על הבוקר.
פוסט נפלא
נהדר!
*
אסתר
כיף
דודו
יופי של מסלול, עשיתי אותו מזמן
נו, שלא תגידי שהעולם קטן, בקצה הארץ לפגוש את אחיך מפדל...
הפתעה!!!!
מחכה להמשך...
איזה צירוף מקרים שפגשת את אחיך... בטח השמחה היתה רבה.
כל הכבוד על הרכיבה. תיהני!.
יפי שהזמנת אותי לטיול שלך.
גם כי נהריה היא עיר ילדותי, וכביה על אופנים, היא חלק מהוויתי (לפחות כשמדובר ברכיבה במישור ...).
הסיפור קליל וזורם. מחכה לקרוא על ההתפתחויות בהמשך (מזכיר לי שכל שבוע הייתי מחכה לסיפור בהמשכים שהיה בעיתון הילדים)
מירה
**
אריה, תודה על התמונה המקסימה.
אכן, חוף אכזיב-ראש הנקרה מקסים ממש!!!
דינה את במקום טוב באמצע
צירוף מיקרים חמוד....
רכיבה על האופניים היא הפעילות הספורטיביחת היחידה שעשיתי (גם חתירה).
מאז שאני חי על הרים וגבעות "השתחרתי" גם מהפעילות הזו.
אני מבין שזה סיפור בהמשכים? - נחכה.
אחי זה הכי
יקירתי,
רצועות חוף מקסימות יש לכל אורך הים התיכון. אפשר לגלות מסלולים כאלה בכל רכיבה.
הים אכן מקסים ולשלב ים וספורט זה תענוג. בכל פעם כזו אני שואלת את עצמי מדוע לא רכבתי עם בגד ים מתחת. כך, להיכנס, להרטב ולהמשיך לרכב...
אני מסכימה איתך שהים נותן כוח. את מוזמנת.
*
מעורר קנאה לפדל לאורך רצועת החוף.
אם הייתי "צפונית" הייתי מאמצת את הספורט הזה.
הים נותן כוח.
תודה על תשומת ה♥