לפעמים נמאס לי מעצמי ומהשטויות שאני עושה. אני מכניסה את עצמי למקומות בהם הכישלון ידוע מראש. היה לי כיף איתו ונעים איתו. הכל זרם מעולה. לפני כמה ימים אמרה לי מישהי שהתאהבות זו בעצם הצורה שבה הצד השני רואה אותנו וההרגשה הנעימה שזה עושה לנו. מן ראי שהצד השני שם לנו מול העיניים, שגורם לנו לאהוב את מה שאנחנו רואים. יכול להיות שזה נכון. היה לי מאוד נעים הצורה שבה הוא ראה אותי. הדרך שבה הוא ניתח אותי. אז הלכנו יחד להופעה בפארק ביום חמישי. היה כ"כ כיף. לקחנו שמיכה. ישבנו כל ההופעה על הדשא,מחובקים, מתנשקים, שירי אריק איינשטיין ברקע. מדהים. אחרי זה הייתי צריכה ללכת לאיזה יומולדת של חבר והצעתי לו להצטרף. אמר שבשמחה, רק צריך לעבור אצלו בבית שיחליף בגדים. הוא כרגע אצל ההורים כי הוא בביקור בארץ. הגענו אליו, הכרתי את ההורים, ואת החברים של ההורים שהיו שם. הוא הלך להחליף בגדים ואני פטפטתי עם אמא שלו. לקח 4 דקות עד שהיא התחילה להראות לי תמונות. שלה. מהילדות. (אני מעולה עם הורים...) כשיצאנו משם היה קצת מביך. פתאום היתה אווירה של זוגיות באוויר וכנראה ששנינו לא ממש ידענו איך להתמודד עם זה. קודם האינטימיות הזו והרומנטיקה בפארק, אח"כ ההורים שלו. הלכנו למסיבה, היינו טיפה מרוחקים פתאום. אחרי זה המשכנו אלי הביתה. היה ברור לשנינו מה הולך לקרות. היה ברור לי כל הזמן שאולי זה לא הדבר הנכון לעשות. אבל כמו תמיד לא הקשבתי לעצמי ושכבתי איתו. היה טוב. כן, רק טוב. היתה בעיה לוגיסטית קטנה.... הוא ענק (!!!!!!!!), והיה לי טיפה קשה עם זה. אבל בסוף כולם יצאו מרוצים :) כמובן, כמו בחורה טיפוסית, שניה אחרי שסיימנו, התחילו לי סרטים בראש.. "למה עשית את זה?" "הוא נוסע עוד שבוע" מה נראה לך שהשגת בזה עכשיו?" בלה בלה בלה בלה... מייד הוא קלט שמשהו עובר עלי. שיתפתי אותו ולא היה לו יותר מידי מה להגיד לי. אמר שכל העניין הזה מוזר לו, שלרגע לא ראה אותי כבחורה לזיון, שנעים לו איתי כמו שהרבה זמן לא היה לו נעים עם בחורה, אבל מצד שני ברור לו שכרגע שום דבר לא יכול באמת לקרות בנינו. הוא לא רואה את עצמו חוזר לארץ ממש בקרוב. לא היה יותר מידי מה להרחיב בנושא. הלכנו לישון מחובקים. קמנו בבוקר עם המון פוצי מוצי. אבל אצלי משהו נחסם. אני מרגישה שאני כועסת על עצמי שעשיתי את זה. ואני מרגישה שאני חוסמת את עצמי ממנו. אני לא מוכנה לתת לעצמי להיפגע. הכל בשליטה!
אז כן, אני מעייפת את עצמי עם השטויות שאני עושה. ואני מעייפת את עצמי עם האשליה שאני חיה בה שהכל בשליטה. ברור ששום דבר לא באמת בשליטה פה.
|