רגע כלכך מוכר מועקה שעולה ומציפה והכעס מרים ראשו המכוער.
מחשבות מתנגשות, היא נושכת שפה תכף עיניה תתחלנה לדמוע שוב היא תפתח ותאמר ואני, אני אין לי כוח לשמוע מבחינתי אז הכל נגמר.
ובכייה זורק אותי הרחק כאב מעולם לא היווה לי פורקן הוא הודף אותי ומותיר אותך לבד
זקוק לך, אפילו משתוקק פשוט המינון משתנה מהרגע בו אנו נפגשים מתחיל לדפוק המונה לפעמים מתוק לפעמים אחר תלוי עד כמה בא לי אופס, אני גומר.
אומר כל דבר שתרצי שאגיד הבטחות לפי הזמנה נלך לאן שתרצי שנלך אם צריך, אקנה מתנה.
אחבק, אנשק - געגועים עד בלי סוף ורק כשתתחילי לדמוע אולי תבקשי שאפסיק הכאב אתנצל אך איני צבוע.
לבסוף אברח, אתחמק, אעלם ואומר כי זאת את משתנה להרגעת המצפון אזרוק עוד תרוץ: חבל שאינך מבינה.
אני לא משקר, אינני שקרן ונשבע שאיני שומר סודות לעיתים האמת פשוט משתנה ולא הכל מותר לגלות.
עליי לדאוג לעצמי ונחמדה העזרה ממך. דעי שאני באמת מצטער במיוחד כשטוב לי על חשבונך.
הרי את אוהבת אהבה נותנים בחינם ואם קורה שאת נפגעת לא טענתי שאני מושלם
תודה על הכל, נתראה בשמחות כעת החיים ממשיכים נראה לי שבשלב הזה שלהם אנחנו פשוט לא מתאימים.
|