4 לפנות בבוקר על כביש חשוך עמוק בתוך ההרים ריח של אורנים ואוויר צונן הכבישים ריקים ורק אורות כחולים ואדומים מופיעים מידי פעם ברקע..רק אותם אני לא צריך עכשיו השקט הזה מופלא מידי וממש לא בא לי להנמיך את המוזיקה רק כדי לשמוע " רישיונות בבקשה"..הכביש יורד עולה ומתפתל על 140 קמ"ש זה מרגיש כמו ברכבת הרים אבל הראש מרוכז ממוקד בדברים אחרים בכל סיבוב אני ניזכר שהיא אמרה לי שאני מאלה שמהמרים לוקחים סיכונים שאני צריך מצבי קיצון כדי לרגיש חי.זה היה אחד מאותם מצבים שהכל פשוט משתלב בצורה מושלמת ומתרכז בחוויה של אטרף ללא חוקים ,לעזעזל החוקים רק אני כאן על הכביש..אולי היא צדקה בטוח שהיא צדקה השגרה הורגת הכל עובד בקצב של מכונת ירייה אוטומטית הביצוע חייב להיום מושלם.לתת מעצמי בהכל כל הזמן תמיד,מחשבות מהדהדות דימיון מוטרף מיליון סצנות שנותנות פירוש לכל רגע. לעבוד כאילו אין מחר לבלות עד אור הבוקרלשנוא עד עמקי נשמתי עד גועל ,לאהוב עד מוות.רגעים מעטים מידי של שלמות והריח של האורנים שמטהר בכל נשימה אוויר צונן שמקרר את האש שדולקת בתוכי ..סיבוב גורף בירידה מירושלים אני כבר על המגבלות לעזעזל המגבלות .צמיגים מיללים תחת העומס פעימות לב מואצות מאלכוהול ואדרנלין אם אני הולך אז אני הולך לבד..מרחוק רק האורות של הבית המקום שאליו לא חלמתי שאגיע מאחוריי אורות של ניידת ,ברקע אור ראשון של בוקר..אני מאיט נותן להם לעבור הם מביטים בי בעיניים עייפות נוסעים לשום מקום ,אני בדרך הבייתה אם היו עוצרים אותי זה לא היה ניגמר טוב..בוקר מושלם מידי במהירות גבוהה מידי מוזיקה טובה מידי באופק אני רואה את הבניינים של תל אביב העיר שיש בה הכל אבל אין בה אהבה. |