חזרתי מירושלים, ביקרתי בשערי צדק.

חדר מיון, אמא שלי היתה שם.

אירוניה

היא נסעה לפגוש את גלי. גלי היא אחותי החדשה, היא ילדה בת שנתיים עם CP שננטשה,

אמא שלי אמצה גם אותה (כן כבר יש לי שני אחים מאומצים).

האמת שנסעה בתחבורה ציבורית. אבל, אחים שלי שחשבו לקנות איזה רכב מירושלים, אספו אותה בדרך חזרה.

ביציאה מירושלים, קרה דבר, ננעלו הגלגלים האחוריים של הג'יפ של אחי, והרכב החל להשתולל על הכביש. זהו כביש מהיר, עמוס בדרך כלל.

אח שלי איכשהו השתלט, אבל אוטובוס שבדיוק ירד את אותה הירידה נכנס בצד הג'יפ והעיף אותם וסובב אותם על הכביש (נו צלחות כאלו)

אמא שלי שישבה מאחור, לא חגורה, כנראה שהתנופה העיפה אותה מצד לצד, והתחילה לחוש ברע כשיצאה מהרכב אחריי שרכבם פסק מנוע.

היא הקיאה את נשמתה ולא יכלה להחזיק עצמה.

היום ספרה לי שזו התאונה הרצינית הרביעית שעברה. וזו הפעם הראשונה שכשנלקחה באמבולנס, חשה כי לא תגיע חייה אל בית החולים.

 אולי זה קשור לעובדה שהפעם נותרה בהכרה.

מזל שהיו בג'יפ.

מזל שזה היה אוטובוס ולא משאית.

מזל שגלי הקטנה עוד לא היתה איתם.

מזל שאמא בסדר.

שלא נדע