אז כן, אני עצמאית.
אני בחיתוליי עדיין ולמדה מכל יום שעובר.
אבל כשמתחילים לקרות דברים הם קורים מהר.
מ"פה לאוזן" שיטה בדוקה לשיווק יעיל.
הוא גם השיווק הנעים ביותר לנותן השירות, כי הוא מונע ממשובים חיוביים של לקוחות מרוצים.
אך תמיד, אבל תמיד בין לקוחות מרוצים יהיה גם את הלקוח שמצד אחד ניתן יהיה ללמוד ממנו המון ומצד שני אם הוא אדם בוטה הוא עשוי לגרוס אותך עד אפר.
פגשתי בלקוח הזה (היו בעצם שניים עד היום).
אתם צריכים להבין. מעולם לא ראיתי בעבודה שלי רק מקור פרנסה.
אחד הדברים הכי פוגעים הוא לקוח שאומר משהו כמו: "לא אהבתי ...אבל אני אשלם לך", מבחינתי זה כאילו דחפו לי שטר לכוננית לאחר ריקוד בטן סוחף.
באותה שניה אני הופכת את השטר לטיירה ומעיפה אותו דרך החלון.
זה בערך מה שקרה לי לפני כיומיים.
יומיים אכלתי ת'לב, מדוע? כי זה היה אמור להיות רק הסיפתח לקשר ארוך טווח.
המחשבה שאצטרך לעבוד עם אדם שכזה שמבחינתו רכש ת'אם אמא שלי ולא רק את שירותיי, כבר הוציאה לי מוטיבציות עודפות.
מה עשיתי? החלטתי שלאיש וגם לי, לא מגיע יחס משפיל שכזה.
אמרתי לו שאני לא רוצה לעבוד איתו!!!
מה?
אמרתי לו שמה? כןןןןןןןןןןןןןןןןןן, אמרתי לו: "סאלאמאט כל טוב" והוא נשאר מלא בעצמו ויצטרך למצוא איש מקצוע אחר.
כי, אותי לא קונים, ודאי שלא בכסף.
לקוח אחד מריר יכול להרוס עבודה ברוכה של שנים, במקרה שלי עם אישיותי "הבעייתית" המצליחה באותה שניה שקורה כזה דבר, לעשות DELETE על 99% הלקוחות המרוצים (אלו שגם חוזרים ופוסעים איתי באושר אל עבר הזריחה) ולזכור רק, את הרפש של האחד שהשאיר לי בלגן בהערכה אני מעדיפה שלא להגיע לסיטואציות שכאלה.
מה גורם לי כל פעם מחדש לחשוב שאו הכל או כלום? ברור שאני אדם ראציונלי ואני יודעת הלא, שלעולם אי אפשר לרצות את כולם, גם אם קוראים להם לקוחות.
לא עוד!!!
לקוח לא מרוצה + גלית מאוד לא מאושרת = גלית כמפגע ציבורי...
אז זהו רוצה...מאוד רוצה ביקורת של לקוחות, עד היום היא הובילה אותי רק לתוצרים טובים יותר, אבל רוצה גם לקוחות שיודעים להגיד אותה ולא רודנים הגורסים אותך לאפר ואינך שומע מהם ולו מילה אחת טובה...שאלו ילכו לרדות באנשים אחרים.
לא עוד אנשים שטוענים לכתר הכנות, אותם אלו שלא מבינים שלא רק שאין זו כנות, זוהי גסות רוח וחוסר התחשבות אנושית.
קוראים לי גלית ואני בלתי ניתנת לרדייה. |