אחרי מספר שנים של ידיזויות, זיונים, קשרים מזדמנים ואהבה בלתי אפשרית, תא בודד החליט ללכת לכוון של משהו רציני יותר. לצורך העניין (ואחרי מסע שכנועים קצר מצד צעצועית) תא בודד פתח כרטיס באתר היכרויות והצטרף לשוק הבשר. עם החוויות יש גם גם מסקנות ותהיות.

אחד היתרונות הגדולים של שלק הבשר הוא הזמינות הגדולה של המועמדות הפוטנציאליות. יתרון נוסף (ולא פחות משמעותי, במיוחד לתא עצלן כתא בודד), היא העובדה שכל אותן מועמדות זמינות ללא הרבה מאמץ ותוך כדי חימום העכוז בכורסא הנוחה, בעצם לא ממש צריך להזיז את התחת ואפילו לא את האצבעות בלכתוב הודעות ע"ג הודעות לפוטנציאליות כאלה ואחרות, הפניות מגיעות וביחד איתן גם המסקנה הראשונה ש(חלקן) לא טורח לקריא את הכרטיס, לא את כולו לפחות (דבר שאופייני גם ליושבי דמרקר המכובדים) ופתאום מגלות בתדהמה שתא בודד מעשן, שותה ואף גרוע מכך, רוצה זוגיות פתוחה. בתחילה, תא בודד תהה האם מסובר במאפיין נשי או ששני המינים חוטאים באותו חוסר תשומת לב אולם מאחר והוא לא קיבל פניה מגברים (באתר ההיכרויות) קצת קשה לקבוע בצורה חד שמשמעית. אולי זה האופי של שוק הבשר והזמינות של בני הזוג הפוטנציאלים שהופכים את הכמות לאסטרטגיה ואת חוסר תשומת הלב לטקטיקה. לעניות דעתו של תא בודד, אסטרטגיה כזאת, של כמות, בסופו של דבר, תמיד תבוא על חשבון האייכות.

נראה שהכל מסתכם במילים גבוהות שנועדו להסוות מציאות קצת פחות יפה. "למה אני לא יכולה לפגוש את גבר חלומותי בתור בסופר ?" נשאלה השאלה באזני תא בודד. "או שהוא הומו או שהוא נשוי" לא נאמרה התשובה. דומה שרוב הרוכלים/ות בשוק הבשר היו מעדיפים שלא להיות שם ובכל זאת, בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות הכל יתכן. או כך לפחות רוצים להאמין.

תא בודד - רוצה להאמין