שיר למעלות – הגרסה החילונית
שיר המעלות אשא עיניי אל האדם, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם עצמי, עושה חיי במרץ, לא אתן למוט רגליי, לא ינומו מחשבותיי. הנה לא תנום ולא תישן, תבונת האדם, והסובלנות, והרצון הטוב, יהיו ליד ימינך.
שיר המעלות אשא עיניי אל האדם, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם חבריי, עבורי יחסמו כל שקץ, לא ייתנו למוט רגליי, לא יגחכו מחשבותיי. הנה לא תנום ולא תישן, יצירתיות האדם, והאומנות וההתפעמות, יהיו ליד ימינך.
שיר המעלות אשא עיניי אל האדם, מאין יבוא עזרי? עזרי ממשפחתי, עמי עומדים בפרץ, יסירו מוט מבין רגליי, לא ינומו בעת מועקותיי. הנה לא תנום ולא תישן, חירות האדם, והקדמה והשוויון, יהיו ליד ימינך. והמוסר וההשכלה, ישמרוך מכל רע, יישמרו את נפשך, יישמרו צאתך ובואך,
מעתה ועד עולם. |
andigo
בתגובה על לנשים בירושלים אין גלגיליות
מצבות
בתגובה על ייעוץ זוגי
שלום שלום שלום לום
בתגובה על אמרת לי בוא נהיה לשם שמים
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולדעתי זה טעמי:)
עוד כמה כאלה והדתיים והלא דתיים מתקרבים (לא נוהגת לעשות שימוש בתואר חילוני).
אז יש כאלה שיציק להם שעזרי הוא לא מעם השם (מאת השם) ולא נורא.
פעם הם באמת יבינו שזו אכן המשפחה,החברים השכנים, האהוב או האהובה.
נהדר, ממש נהדר:)
אתה מתכוון שהאמונה באל היא ספקולציה חסרת בסיס?
כי אם כן - אז כמובן שאני לא מסכימה איתך. אבל את זה אתה כבר יודע... :-)
בכל אופן - שמחה שאתה מכבד אותי, ומניחה שאתה יודע שגם אני מכבדת אנשים שחושבים אחרת ממני.
ובכלל - אם אנשים יכבדו אחד את השני בלי קשר למה שהם חושבים או מאמינים בו - העולם יהיה יפה יותר.
הי נטע,ברור לי שהכוונה בטקסט המקורי קרובה לליבך...ובעניין של על מי/מה אנחנו יכולים לסמוך,אני אישית שם את מבטחי ומקווה שיעמדו לצדי הגורמים הבאים:- 1. עצמי
- 2. הרוצים בטובתי
- 3. אנשים טובים בכלל
- 4. המקריות המכונה גורל/מזל
וכשכל אלה יאזלו, כנראה הלך עליי :0)אגב, מאוד אהבתי שכתבת: "חלק מהעניין של להיות אדם הוא להיות לא-שלם".וגם במקורות בהם הוא יכול לשים את מבטחו, הוא לא שלם. מבחינתי ישנו חוזק מסוים ביכולת לשים את מבטחנו בגורמים הרציונאליים, ולהשלים עם זה שמעבר להם, הכול ספקולציה וכמיהת לב חסרות בסיס. כמובן שאני מכבד גם את האנשים שחושבים בדיוק ההיפך, הם לא פחות טובים ממני, רק חושבים אחרת...מממ....
טוב, אני מניחה שזה לא יפתיע אותך אם אגיד שאני מעדיפה את השיר המקורי... :-)
הלוואי והיינו יכולים לבטוח בבני-אדם כמו שאנחנו יכולים לבטוח בבורא העולם.
בעצם... לא הלוואי. חלק מהעניין של להיות אדם הוא להיות לא-שלם.
בכל אופן - בני אדם הם מוגבלים, וכך גם הבטחון בהם.
בסופו של דבר, כשכולם יעזבו ו/או ירימו ידיים וכבר לא יהיה לך על מי לסמוך - מי שנשאר זה אלוהים.
שחר, שוב הצדק עימך... הרציונליות, האומנות, ההשכלה... כל העשייה החילונית הזאת, לא מתקרבת לאשליה הנגרמת על ידי פנטזיית ההשגחה העליונה. כנראה שאין לנו סיכוי, וגם לא טעם, להתחרות בתחושה שהאמונה הדתית מספקת למאמין. שהרי ניסיון דון קישוטי שכזה, דומה לניסיון להציע למכור לסמים תחליפי סם המבוססים על ארוחות מזינות ובריאות בלבד... הרי זה יעיף אותנו מכל המדרגות וירוץ לחפש מזרק בזרוע שלופה וורידים בולטים... נדמה לי שכל שנותר לנו לומר הוא שעדיף משענת קנה רצוץ על פני משענת דמיונית; שניתן לחזק את המשענת הרצוצה על ידי חינוך, השכלה, הומניזם וכן הלאה; ושניתן להפיק התעלות רוחנית ורגשית גם מאומנות,שירה, פילוסופיה ועוד
תודה, שלומי
בדיוק לכך התכוונתי.
כשאתה מדבר על הפיוט והנוסח הדתי שמוכוונים ליצירת שכנוע באמת המוחלטת לשיטתם,
זה מזכיר לי את הגיאות במוזיקה "הדתית" בימינו.
הלחנים המרגשים, תעצומות הנפש שהזמר מביא עמו, ההוויה הנרגשת ונקרעת באמונה ובשקיקה לאלוהים...
גם אני נהנה לשמוע את השירים, אבל כל התפאורה והרגש והאמונה השלמה הזאת, על אף האוטנטיות שלה,
לא מוכיחה דבר וחצי דבר בדבר קיומו של האל. לכל היותר מוכחת כאן תפיסתו של פרויד את האמונה הדתית כסכיזופרניה קולקטיבית.
תודה
תודה לך
בסדר גמור :0)
אם זיהית את "המעבר לקונספט החילוני", דיינו...
תודה, העיקר שנהנית...
לדעתי, מי שתולה את מבטחו אך ורק בארצי, באדם ובאופן שהוא מקיים את עצמו, נמצא בספירה חילונית לחלוטין...
אהבתי.
בניגוד לאלוהים, האדם אמנם קיים (לפחות ככל שהוא יודע), אבל חייבים להודות שהוא משענת קנה רצוץ. ובמילים אחרות, אחת הבעיות העיקריות של החשיבה הרציונלית היא שהחברה האנושית אינה מספקת תחליף ריגשי אמיתי לאשליה של התמיכה האלוהית.
תוך שימוש מושכל בפיוט ובניסוח הדתי, שהם למעשה טכניקה מובלעת להחדרת מסר ההליכה בתלם הדתי, היטבת להדגים ולהדגיש הן את הטכניקה הזו עצמה, הן את עליבותם של רעיונות ההליכה בתלם, שנועדו בעצם לשלוט על נפשו (יותר נכון לומר מוחו, וכתוצאה מכך גופו) של המאמין, והן את יופיה של המחשבה החופשית.
ולכן יש כאן אמנם משהו מאוד חילוני, וזו כמובן אינה תפילה... :)
נהיניתי לקרוא!
תודה!
תודה
פחות חשובים, הסגנון וזכויות היוצרים
חשובים הכוונה והמימוש
במבחן התוצאה זה שעושה מבורך
דודו
סליחה.
אינטרפטציה די בנאלית שאינה משובבת את נפש.
איני מתוכח על המעבר לקונספט חילוני
אך איבדת את כל העושר הלשוני
והאיכות השירית שבמקור.
אין דבר ניסית.
ימים יפים.
שוקי
אני לא רואה משהו חילוני בתפילה שחיברת. פשוט שיבצת (בטעם רב יש לציין) את השקפת עולמך בטקסט התנ"כי.
אמנם לא מוזכר כאן שמו של אלוהים אך אין זה סותר.
נהיניתי לקרוא!