"לו הייתי אי ירוק בים אי של אהבה חלום ושלוה"
אי - שפיות מתיישבת בצד הדרך תחת עץ פרי עצום ויפה מרימה ראשי ומתבוננת ענפיו הרבים פונים לעבר השמיים, עליו ירוקים ובריאים, פירותיו עסיסיים ומלאים במיץ החיים, ושורשיו עוצמתיים ועתיקים. לא נראה שהוא רץ לשום מקום. נראה שטוב לו כפי שהוא בדיוק במקום שבו הוא נמצא . צילו מאפשר מפלט מהשמש החמה של אמצע היום ובריזה קלה מנגנת את מנגינתה בין עליו.נשענת עליו ועוצמת את עיניי,מתמלאת בשקט שלו. אט אט, שוכחת מהכל מקו הגמר שכל פעם כתוב עליו עוד תנאי "אחרי שתספיקי את זה,תוכלי לנשום קצת ,וה"זה" חוזר ומשתנה, מסמנת שוב v ונוצר שוב קו גמר והמסע לא נגמר: שאיפה נשיפה, 1, 2, 3 ומילים מתנגנות... זה החיים, מנגינה יפה לאן כולם רצים, מה הם מחפשים לילה וגם יום, מנסים הכל אך ליבם שבוי, חצוי, אינו יכול מה כולם רוצים, מה הם מבקשים סיבה אחת טובה לחיות, כמו שצריך דואגים לכיס, זוממים תכסיס אך נפשם כמהה, צמאה לרגש זה החיים, מנגינה אחת, יפה לשניים
בשלט רחוק מנסים לבדוק אך ליבם כבוי, סגור, אינו יכול מה כולם רוצים, לא כולם יודעים עושים הכל כמו כולם, אף פעם לא שבעים עסוקים תמיד, מחפשים עתיד אך נפשם כמהה, צמאה לרגש.......שוקעת לתוך עולמי הפנימי, שם אני שומעת את הקול, הקול שמדריך אותי. נושמת את ההוויה ומזרימה חמצן חיים לתאיי
פנימה והחוצה תאיי מסננים את שנכנס לתוכם הגוף אינו בהתנגדות, הוא רק ממיין, מסנן ומטמיע את מה שנחוץ לו בטבעיות מקבל את המכלול ובוחר את המיטב משחרר את המיותר
"העץ הוא עץ לא מנסה להיות ציפור"
אינו מתנגד לטבע אלא חי אותו כמו העץ ואני בקצב האישי שלי ואין קצב אחר שהוא יותר נכון שקועה באי בודד של שפיות ובחום יולי אוגוסט איצטרובל אחד נושר מציאות מושכת כל הנחלים כולם בסוף הולכים לים לשרוד זה כמו לחיות בכל החלומות כולם אוויר כחול שמיים עבר נגמר, עתי ד נשאר לא מוגדר רכבת דוהרת ולא מוותרת יורדת מכל הפסים הלב רותח מגיעים לקו הסיום, מגיעים לא מוותרים– אל הטעם המתוק של הגמר
כי אנשים נופלים ונשברים כמו פסל חימר
." אנשים שלא עמדו בקצב החיים הזה,השתגעו, התאבדו, או הלכו לעזאזל.בחשכה בבית החם,זה קורה"., יש ללכת ללכת שום דבר לא ידוע יש לנוע לנוע ולחשוב - בנאדם -זה קורה
בטבעיות
בוחרים את המיטב משחררים את המיותר לחיות כמו העץ לא להתנגד לטבע בקצב אישי אין קצב אחר שהוא יותר נכון
"העץ הוא עץ לא מנסה להיות ציפור"
|
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין עלייך אהובתי. את הכי מדהימה בעולם!!!!!!!!
מתי אקבל כבר את ליאור???????איזו קוקייה????????
תודה על אתמול אוהבת אותך לעדRISA
כוכב לשפיות
זה מרגיש שאת נמצאת במסע מרתק
אל עצמך :)
צודקת לגמרי
לא צריך לרוץ בישביל מה יש אוטו .
והכסף ממש לא חשוב
הממון הרבה יותר חשוב .
מה צריך סך הכל בן אדם ???
מיטה כדי לישון בה ואם אפשר בשניים
ואהבה אהבה כל הזמן
ואהבה כל הזמן .
דיקו
חברתי המדהימה
לקרוא אותך
זה להתענג
ולהרגיש באי הפנינה .
העולם ממהר ודוהר
הקצב הזה על אנשים סוגר
כולם רוצים להספיק
וכמעט אף לא אחד מפסיק.
אנשים נופלים ונשברים כמו פסל חימר
אי -שפיות
"העץ הוא עץ לא מנסה להיות ציפור"
והעץ הוא עץ ,
מזדקן באופן רצוף
ואין עליו סימני אכזבה
כל יום שעובר
רק מוסיף גאווה .
אני בניתי לי
אי של שפיות
בבנימינה...
בואנה יא חתכת פרובוקטור.
תזהיר אותי
כשאתה מצטט אותי
ותופס טרמפ על תגובות שלי.
וזה מזכיר לי פוסט אחר שלי
בו טענתי שצריך להיות הנהג
ולא הטרמפיסט....((:
.
נ.ב. - אני הולכת לחפש עכשיו
איפה עוד הגבתי היום...((:
.
ורוני סליחה שגם אני תופסת פה טרמפ,
את יודעת... חם היום,
א אפשר לעמוד בצד ולשתוק...חחח.
"העץ הוא עץ לא מנסה להיות ציפור"
העץ שלם עם עצמו לכן הוא לא מנסה להיות מה שהוא לא.
הלוואי עלינו - בני האנוש.
זה כל פעם תוקף אותנו מחדש
וחכם מי שיודע להתבונן על עצמו
ולבחור בעצמו שוב.
רוני יקרה,
כמה סימבולי שבחרת בעץ...
שהוא הוא מסמל את שושלת החיים.
כמה יש בך נינוחות מסוימת, השלמה
עם מצבים ובחירה נכונה,
את בהחלט נמצאת במקום מואר,
את בהחלט נמצאת במקום עם מודעות
את בהחלט בוחרת להיות שם,
ואני בוחרת לחבק אותך על מי שאת
חברה יקרה לי,אדם בעל ערך מוסרי גבוה,
מלאת אהבה ופירגון,תודה על הרשומה המקסימה שכתבת
תודה על מי שאת!
רוני ,
את כותבת וחיה יוגה.
ההתחברות לעץ, הנשימות,
האיזון.
מתחברת אליך מאוד,
ממליצה לך לקרוא את סיפרו של
ליאו בוסקיליאה "לחיות ולאהוב",
מעביר את אותו מסר,
לגבי החינוך.
המשיכי להיות מי שאת .
והעולם יודה לך,
גם אני.
על מה את מדברת...
מחייך..
בלי קשר כרגיל כתבת מקסים רוני.
אנו לא יכולים להיות
מה שאנחנו לא.
למרות.. שמודעות עצמית
קצת עוזרת להחליק פינות.
אנחנו לא יכולים לתת -
יותר ממה שיש בנו.
למרות.... שנתינה כשלעצמה
יכולה להגיע ממקומות שונות
ולפעמים אף היא כמעיין מתגבר.
חלק אומרים שכל אחד והמוגבלות שלו,
ואני חושבת עדיין
שהכל ענין של "למתוח את השרירים"
ואפילו שריר מנוון יכול להתארך.
רק צריך לרצות.
.
אחלה שירים שזרת שם בין מילות הפוסט
בוחרים את המיטב משחררים את המיותר
לחיות כמו העץ
לא להתנגד לטבע
בקצב אישי
אין קצב אחר שהוא יותר נכון
לגמרי לגמרי...
אשוב לככבך
רוניייייייייייי
כפרה עלייך
רונית,
כתבת כל כך יפה....
אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק...
*****
" כי האדם עץ השדה הוא... "
http://www.youtube.com/watch?v=c0XUURzD2So&feature=related
*
תודה
דודו
כל אחד והוויתו
וחייו המתאימים לו
בכל רגע נתון
שפיות לחלוטין...
"העץ הוא עץ לא מנסה להיות ציפור"
אבל אנחנו רוצים לעוף.
וטוב לעוף לפעמים,
אבל יש גם נחיתות,
לפעמים צריך להאט,
לסדר את הראש,
סדר עדיפויות
ובין לבין להאט, קצת לנוח
הכוכב הוא על החשבון לפני גמר המלאי
תגובה תבוא בהמשך..