כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    תרבות צריכה , צריחה, בזבוז, מה ?

    50 תגובות   יום שני, 6/7/09, 12:59

    תרבות צריכה , צריחה, בזבוז, מה ? 

     

     

     

    האמת, שהקטע הזה אינו ברור לי דיו -  מבחינת נושא הצריכה אצל אנשים, היחס או חוסרו לחפצים ישנים, ודרך זה אולי גם לסביבה, ולסובב בכלל.

     

    כשאחרי שנים רבות החלטתי שהגיע הזמן להחליף את השולחן שקנה לי בזמנו אבי ז"ל לבת המצווה (סירבתי להיפרד בשל העובדה ש"אבא קנה", ובשל היותו משהו מיוחד, איכותי, שבאמת תאם את צרכי שנים רבות) לא היה לי לב להשליכו כך סתם, רציתי להיפרד ממנו בצורה ראויה.  החלטתי שיהיה לו יותר לכבוד אם אעניקו למי שיעשה בו שימוש, ואכן כיום הוא משרת מטרה טובה באחת העמותות, ואני בטוחה שהוא מבסוט.

     

    כשאת המכונית הישנה שלי לפני שנים הטראנטע (פרינץ 1000 מודל 69 זוכרים?) מכרתי סוף סוף היה לי קשה.

    יום אחד "ראיתי אותה" ברחוב, את המכונית. לא תאמינו, (גם אני לא האמנתי בדיעבד מה שעשיתי), אבל מסתבר שקפצתי לכביש (ניצלתי את הרמזור האדום) התנפלתי בחיבוקים על הנהג שקנה אותה ושאלתי אותו לשלום שניהם, אם הוא מסתדר אתה, אם מתנהג אליה יפה...מצחיק הא?

     

    כמה פעמים אתם עוברים ברחוב ורואים חפצים שאינם נחוצים יותר לבעליהם שנזרקו כלאחר יד לרחוב ?

     

    לרוב הם ישנים, שבורים, מרוטים, מוכתמים, קרועים ומה לא - באמת אין מה לדבר. אך אפילו מדברים כאלה אפשר להפיק משהו לטובת משהו אחר, למחזר איכשהו.

    למשל, גם מספה שבורה מרוטה דהויה אפשר לחלץ כמה כריות במצב טוב ולהעביר לאחת העמותות למען בעלי חיים שמשוועת ל"ציוד" חדש, סתם דוגמא.

     

    במקרים רבים מאד אחרים, החפצים הישנים מושלכים לרחוב כשהם כמעט חדשים, במצב מעולה, ללא שריטה או עם פגם קל מאד. פשוט סר חינם ובעלי הבית שפתאום "קיבלו מהם את החלסטרה" וקונים בכסף רב חדש, מושלכים כלאחר יד לרחוב.  

     

    ואתם יודעים מה?  זו דוגמא טובה ל"תרבות הצריכה החדשה" (החדשה מפני שפעם בפירוש זה לא היה כך).

    לא חשוב אם צריך או לא, למרות שהציוד הישן עדיין תקין ובסדר גמור, כמו חדש, בכל זאת מחליפים פתאום ריהוט, ספה, מטבח, ארון, כלי בית, בגדים, נעלים, ומה לא.

     

    למה בעצם? מישהו רודף אחריך? כי השכנה קנתה גם? כי עברו כבר כמה שנים ? (אז מה? הציוד הישן תקין ויפה לגמרי) ? המצב בבנק הרי אינו "משהו", אבל לרוב במקרים כאלה : "אי אפשר יותר", "חייבים סלון חדש", "חייבים מטבח חדש".....כמה פעמים שמענו  את זה?

     

    ושוב, לוקחים הלוואה קטנה, מוציאים סכום כסף גדול על חידוש משהו שלא היה הכרחי, את הישן שהוא תקין וטוב בהחלט זורקים לרחוב, ואח"כ במקום לקחת מהספה הישנה את הכריות לכלב או לחתול, מוציאים עוד כסף וקונים משהו מצועצע הרבה פחות מסיבי וטוב בהרבה כסף בחנות לחיות מחמד....שמתם לב מה אנחנו כולנו עושים?

     

    זו תרבות הצריכה, ולפעמים נדמה לי שהיא אינה כל כך "תרבות" ויותר צריחה מאשר צריכה:  להראות, לצרוח בקולי קולות "גם לי יש ויותר יפה משלך", שלי חדש אני עשיר, לי מכונית גדולה יותר אני מצליח יותר וכד'...אותו דבר לגבי מזון, ביגוד, הנעלה, ולמעשה כל דבר ודבר.  גם במזון אנשים קונים כמויות אדירות ברשתות הגדולות, כשמזון רב נזרק לאשפה.

     

    קניתם משהו שלא צריכים? למה לא לתת למעוטי יכולת או חסרי בית? לנזקקים? כלומר בתנאי שכמובן זה שמיש וטוב.  אפילו שאריות מזון מסוימות במקום לזרוק לזבל אפשר להוריד בצורה מסודרת נקיה למטה לטובת חתולי הרחוב (אחכ אוספים את העתון והכל נקי), לא ?!  

     

    השאלה המרכזית לגבי כל דבר לא רק מזון: למה לזרוק?

     

    וכך, בכל תחומי החיים זה כמו מעגל סגור:

     

    אנו צורכים יותר ממה שצריכים, זורקים יותר, מבזבזים בצורה משוועת, נכנסים יותר ליתרת חובה בשל כך, ומניעים את גלגלי התעשייה, גורמי השיווק, שכאמור כדי לייצר כל זאת מזהמים את הסביבה, ומכלים את האנרגיה, העצים, היערות ומה לא...אנו משחקים לידי אלה שרוצים מאד שכל זה יימשך בדיוק כך. 

    וככה זה...דבר גורר דבר, דבר קשור בדבר שני, והכל כמארג אחד בלתי מורגש אך תלוי אחד בשני. 

     

    ואיך התחילו כל ההרהורים הללו ?  לפני כמה ימים כשראיתי בטיול עם זואי ולולי כורסא ישנה ענתיקה אמיתית מושלכת ברחוב כלאחר יד.

     

    חשבתי, יאללה, הדבר הענתיקה הזה, מלפני המון שנים, העץ איכותי ויחסית במצב טוב, איזה סיפורים שהיא יכולה לספר...למה ככה סתם זרקו אותה? 

    אם הייתי בעל מקצוע הייתי משפצת אותה כיון שדרשה תיקון קל, אבל זה דבר עם היסטוריה, מי יודע מי ומה עברה הכורסה הזו, בטח כמה דורות...... אי אפשר לתקן? לתרום למישהו? את הכריות להעביר לבית מחסה לבעלי חיים?  למה הבזבוז הזה?

     

    עכשיו בכלל מסתבר יש טרנד כזה כנראה שכשנכנסים לדירה חדשה, רוצים הכל חדש (מאיפה יש כסף למען השם?). 

    זוג שהכירו עוברים שלב ביחסים ורוצים לגור יחד, עוברים לדירה שכורה - קונים ריהוט חדש יחד.

    למה?  מאיפה הכסף והאם לא כדאי יותר להשקיע בדברים חשובים יותר לביסוס העתיד המשותף? 

    פעם זה לא היה ככה, הצריכה הייתה אמיתית, במשורה, עם יותר יחס ופחות בזבוז: משאבים, חומרי גלם מהטבע, וכספים.

     

    אני מנסה לראות את העניין גם בעיניים של מי שאינו חושב כמותי, ואולי יש אנשים שאינם נקשרים לחפצים או לא מייחסים להם חשיבות? ככלות הכל הם רק חפצים....אבל גם אם כך, הרי יש לזה אספקט סביבתי משליך על שטחים נוספים... חפצים מיוצרים בהליכים מסוימים שדורשים השקעה חומרי גלם אנרגיה......

     

    בזמנו למדתי אמנות, ואחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי, מלבד המיומנויות שרכשתי, היה היכולת לראות בדברים מעבר - מה ניתן לעשות מהם, מה הם יכולים להיות.  זה היה לאחר שנתבקשנו ליצור פסל כשהתנאי היה שזה יהיה מחומרים שנזרקו לזבל, אפילו לא ממוחזרים, אשכרה לקחת מהזבל.

     

    מאז כמעט בכל דבר שאני רואה שהושלך כלאחר יד לאשפה אני רואה מה אפשר לעשות ומה ולמה ניתן להפוך אותו. מכה הא? קריצה   
    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/7/09 07:10:


      חשוב! חשוב! חשוב!

      תודה שהבאת!

      *

        9/7/09 23:05:
      לפני שנים רבות זרקתי מכונית ישנה שלי לגרוטאות והיום אני מצטער על זה מאוד,סימקה ארונד 1300 שנת יצור 1956 ששרתה אותי בנאמנות והגיעה כמעט לכל הארץ.אם הייתי ממשיך להחזיק אותה היא היתה היום שווה הון.חבל.
        8/7/09 15:29:

       

      אכן, צדקת מאד.

      יש לשנות את תרבויות:

      הצריחה והצריכה

       אני נגד תרבות ה"חד פעמיות"

      של השתמש,זרוק וקנה חדש.   

      הרי יש קנקן חדש מלא חדש

      ויש ישן מלא חדש

      על כן יש לנהוג בתבונה .

       

      יש עוד עוולות

      נוספות שפשו

      בתרבותנו

      "המודרנית "

      כמו: אכול היום 

      ושלם מחר

      משכר המחרתיים ...

       

       

       

       

       

       

       

       

        8/7/09 09:38:

      * אהבתי... תרבות הדאווין = צריכה. כי לא תמיד קונים משהו כשבאמת צריכים אלא כי "חייבים", "צריך להתחדש"  וכאלה...

       

        8/7/09 09:16:

      תודה!פוסט חשוב

      הכלכלה העולמית המערבית מבוססת על צריכה ובגלל משבר משכנתא למשל אז הכלכלה מתחילה לקרוס כי אנשים לא קונים וכשמפעל מפסיד בגלל שלא קונים ממנו הוא מפטר עובדים שגם הם לא קונים בגלל שפוטרו וכך נוצר אפקט כדור השלג כפי שרואים במשבר הכלכלי הנוכחי.

      אבל אם נמשיך לצרוך בצורה כזו מוגזמת משאביי כדה"א הידלדלו ומדענים כבר הוכיחו זאת -נפט,ברזל,נחושת ועוד נמצאים במחסור.

      ובטלויזיה מפמפמים לנו פרסומות רק שנקנה ,מציגים אנשים יפים ועשירים כמודל ומכריחים אנשים לקבל סיפוקים בקניות ועוד קניות.אנשים מרגישים מן סיפוק והאנדרנלין זורם כשהם בקניות - הם פשוט חיים בסרט,לא מבינים שהם הולכים להשאיר לילדיהם עולם חרב.

      מי שרוצא להרגיש טוב עם עצמו באמת מוטב כי יזרוק את הטלויזיה,ימחזר לא יחשבן למה שאנשים אומרים ויתחיל לתקן.

      אני מכיר המון אנשים שבנו להם סלון לתפארת מספות וכורסאות שמצאו ברחוב -תיקנו אצל רפד וצבעו -סלון חדש ב 200 שקל.גם מיטות מוצרי חשמל ובגדים.

      הנה סרטון מאוד חשוב שכדאי שכולכם תצפו בו :

      http://video.google.com/videoplay?docid=-1029533080713857254&ei=1DhUSsvdF5fk-Ab3o_nLCw&q=THE+STORY+OF+STUFF+HEBREW&hl=en

        7/7/09 13:14:

      אני יודעת שגם אני וגם חברות נהנות מתרבות ה"צריכה"...אנחנו אוספות את הדברים ומשתמשות...
        7/7/09 12:24:

      פוסט נפלא.

      מודה..

      לא יכולה לזרוק כלום.

      מאכילה גם את חתולי הרחוב...

      ממחזרת ומעבירה..

      אבל לא זורקת.

      תמיד יש מישהו שזקוק למשהו כזה או אחר.

      *


       

        7/7/09 12:03:

        7/7/09 08:33:
       אהבתי שבוע טוב
        7/7/09 08:26:

      זהירות-מה שאת מתארת -מדבקצוחק

      מכיר כמה "חולים כרוניים" כאלה....

        7/7/09 07:36:

      נכתב ממש בשבילי-אוספת חפצים מזה שנים-חלקם לאומנות וחלקם לשיפוץ ושימוש.אתמול בסטודיו סידרתי שורה של כיסאות כולם נמצאו.בריהוט אני לפעמים משפצת צובעת מדביקה. יש לכולם קסם מיוחד. באומנות העובדה שאלה חפצים שהיו מיותרים לאחרים נותנת את החופש לעשות דברים חדשים.*
        7/7/09 07:33:

      הייתה לי סאב 71, נסעתי עליה שנים. הכרתי כל קרעכץ שלה.

      היא היתה כבדה, אמינה, נהדרת . משכה ומשכה, לא איכזבה. עד שאמרה : דיי.

      נעמדה יום אחד, על יד הבית של אחותי , וזהו. אפסו כוחותיה.

      סגרתי את הדלת, לא נעלתי , העפתי בה מבט אחרון, מצועף מדמעות, והלכתי משם.

       

      אחרי שנתיים מישהו מצא אותה, חיטט בפנים ומצא כתובת. התקשר לבקש לקנות אותה. אמרתי לו : קח.

       

      כאב לב. מעולם לא התקשרתי שוב לאוטו ככה. 

        7/7/09 07:30:


      זה אחד הדברים שבהם עוסקת הקיימות - לצרוך בהתאם למה שיכול לקיים אותך.

      הכלכלה היום מבוססת על כך שהמוצרים עמידים פחות , האופנות מתחלפות והצריכה עולה.

      לא כל אחד מגיע לתובנות שלך בעצמו ולכן זה גם עניין של חינוך והעלאה למודעות.

      תודה שעשית זאת.

        7/7/09 05:39:


      זה כל כך נכון

      מדברים הרבה על מחזור ומקורות אנרגיה חלופיים

      אבל לפעמים שוכחים שהכל עניין של קצב ומהירות

      וטוב שהוזכר עניין פעוט זה

        7/7/09 00:50:


      אני דוגל בגישה ההפוכה לגמרי - לזרוק, לזרוק, לזרוק. (חפצים, לא אנשים). כל רהיט לא שמיש, כל בגד שלא יצא מהארון למעלה משלושה חודשים, דיסק שלא הקשבתי לו שנה. לכל  חפץ, מבחינתי, יש תאריך תפוגה ברור שלאחריו הוא מוצא עצמו בפח, בלי סנטימנטים.

      אני חושב שזה קשור יותר לאופי מאשר לתרבות צריכה. (למרות שאני לא יכול להכחיש את העובדה שלקניית דבר חדש יש ערך תראפויטי מוכח)

        7/7/09 00:46:

      (כמתנדבת)
      תרבות הצריכה המוגזמת שלנו

      לעיתים מעוררת בי חוסר שקט מסויים

      כשאני רואה אל מול עיני ערמות

      של שקיות ובהן ציוד (לרוב במצב חדש) 

      נתרמות לאדם נזקק

      מצד אחד אני חושבת יופי

      כמה נעים לראות חיוך בפניהם העצבות

      של האנשים הנזקקים

      מצד שני אני חושבת לעצמי כמה זה רע

      (לא התרומות חלילה)

      אני חושבת לעצמי: אם זו הכמות

      שמגיעה למרכז מתנדבים אחד כמה

      עוד מגיע מזה למרכז מתנדבים אחר?

      וגרוע מזה כמה מהדברים הללו נזרקים

      יום יום לפח האשפה, לזבל?!

      לכן דעותיי חלוקות -

      ואני אומרת, לא, לא צריך לאסוף כל דבר

      ולא, לא צריך להפוך את המגרש הביתי שלנו

      למשהו שלא נעים לחיות בו רק בגלל שמישהו

      זרק כורסה לפח ומאידך אם כבר החלטתם

      לוותר על אחד החפצים בבית העבירו אותו הלאה

      (במידה והוא במצב שמיש). 

      גם משמח וגם פחות מזהם את הסביבה

      ובכלל עדיף לקנות רק מה שאנו זקוקים לו

      לא רק בגלל ההבט הכלכלי.

       

      נושא שהייתי יכולה לכתוב עליו עוד שעות

      יש הרבה מה לומר ולעולם זה לא יספיק

       

       

       

        7/7/09 00:23:


      אני אוהבת את סגנון הרטרו אבל מעדיפה לקנות אותו חדש בחנויות

      לא מסוגלת יד שנייה

      לא מסוגלת לאסוף מהרחוב

       

      אין ספק שאפשר לקחת ישן ולשדרג לחדש

      אבל...

      לא תמיד זה יותר זול מלקנות חדש.

       

      ואפרופו לשאלתך מאיפה יש כסף-היום הדברים לא כל כך יקרים כמו פעם

      אפשר לקנות הרבה יותר זול מהתקופה של ההורים שלנו

      אל תשכחי שהיום הכל זמין

      יש היצע רב

      יש תחרות בשוק

      ויש מחירים טובים

      וגם זה טוב מידי פעם לחדש את הדברים בבית בכדי להכניס אנרגיות חדשות

      אני מאמינה שמידי פעם צריך להתחדש בדברים אחרים.

       

        7/7/09 00:04:

      כל כך מסכימה אתך יקירתי,

       אצלנו בבית אכן כך נוהגים....
      ........................*

        6/7/09 23:45:

      צטט: י.מ.ה 2009-07-06 19:29:39


      מי שמתעסק כול היום ב"להדביק" את השפע האין סופי שמוצע לנו לדעתי הוא אדם אומלל. אני רוכש את מה שנחוץ לי ומה שידי משגת. משתדל להנות מהקיים, ולנצל אותו בצורה הטובה ביותר. לפעמים בה לי על דבר חדש, אז רוכש אותו, למען עצמי ולמען הנוחיות שלי . לא בדיוק מעניין אותי המירץ המטורף הזה . לא מתחרה אם אף אחד, וגם לא אכפת לי. לא משתעבד לתרבות השפע , למותגים, לצרכנות הראוותנית כי היא אין סופית .

       

      מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת

      כתבת יפה

        6/7/09 23:42:

      אין כבוד לדברים ישנים

      חנויות רהיטים תמיד מלא באנשים מחליפים כל הזמן

      תמיד אפשר לצבוע  לרפד לשפץ

      הכי קל לזרוק

      ככה זה

      בזבוז

      תודה לך בונבוניטה

        6/7/09 22:57:

      יפה אמרת,

      אין ספק משהו בנו השתנה...וחבל.

        6/7/09 22:29:


      את יודעת היתה לי פעם חברה שהיו לה כשיטה חמישה פריטים בארון

       

      קנתה חולצה נוספת.

      מסרה אחת לחברה

      תמיד חמש

       

      עשתה סדר בתרבות הצריכה

       


      זו תרבות הצריכה, ולפעמים נדמה לי שהיא אינה כל כך "תרבות" ויותר צריחה מאשר צריכה:  להראות, לצרוח בקולי קולות "גם לי יש ויותר יפה משלך", שלי חדש אני עשיר, לי מכונית גדולה יותר אני מצליח יותר וכד'...אותו דבר לגבי מזון, ביגוד, הנעלה, ולמעשה כל דבר ודבר

      זו תרבות המערב,

      השיפוט החיצוני והמרדף

      אחר ה"כבוד"

        6/7/09 21:40:
      *****
        6/7/09 21:35:


      פוסט מעורר מחשבה ואני מודה לך עליו מאוד.

      קשה לי להגיד שאני לא נוטה לחדש, אבל לא בקצב מטורף....לא כל שנה ספה חדשה... (פעם אחרונה לפני פחות משלוש שנים) ולא בגלל שהשכן החליף טלויזיה... (החלפתי לפני שנתיים)

      וגם כשאני נפטרת מחפץ ישן, ריהוט או מכשור חשמלי/אלקטרוני, אני לא זורקת ברחוב, אני מחפשת לו לקוח, מקום ו/או ייעוד.

      אכן, החברה שלנו צרכנית וצרחנית, חומרנית ויומרנית, זה מצער, אבל האם יש מצב שיהיה אחרת? אני חוששת שלא, ומעניין מה אומר על כך אביו של בן זוגי: אני לא יודע אם אנחנו הולכים קדימה או אחורה...

      חן - חן לך!

       

        6/7/09 21:09:
      מהפיסקה של לימוד האמנות בסוף התחלתי להזדהות איתך לגמרי
        6/7/09 21:04:

      עלית על נושא שבעצם שופך אור על המצב בכללותו.

      כמו שכיום זורקים חפצים תקינים-כי נמאסו.

      כך מעיפים גם בעלי חיים שנמאסו.

      כך מפרקים זוגיות שנמאסה.

       

      אני מחדשת עקבי נעלים אצל הסנדלר.

      ממחזרת נייר.

      את שאריות המזון מעבירה להולכי על 4...

      מסתפקת בקיים ובמה שכבר יש.

      מנסה ומשתדלת לזרוק פחות, ולזהם פחות.

        6/7/09 20:44:

      גם אני הייתי כזו פעם לפני שנים

      נגמלתיצוחק

        6/7/09 20:43:


      את ממש צודקת.

      אני אוהבת חפצים ישנים כך שאין לי שום בעיה שלא להחליף את הקיים, רק מוסיפה כל מיני חפצים משגעים ומיוחדים שאני מוצאת בשוק הפשפשים (-:

        6/7/09 20:35:


      יתרה מזאת, אם מתקלקל לך היום מכשיר חשמלי ואת באה ליצרן, הוא אומר לך שחדש יעלה יותר זול מלתקן את הישן...

      אין שום תרבות של שימור הישן היום!!!! איפה הימים שעוד היו מטליאים בגדים!

      אגב, שמעתי שגם בנישואין עם בעיות, בני הזוג משוכנעים שזוגיות חדשה תהיה יותר יעילה מלתקן את הישנה...

      *

      אלומה

        6/7/09 20:03:

      נכון ומעורר מחשבה
        6/7/09 19:41:

      צטט: עודד השודד 2009-07-06 19:30:33

      מעולה, בונבון, מסיר בפניך את כל הכובעים שלי!

       

      תודה עודד שודד, תפסנו אותך...........כמה כובעים יש לך בדיוק???? קריצה

        6/7/09 19:39:

      צטט: jessielove 2009-07-06 14:13:56

      בונבונייטה חברתי,

      אנו חיים בחברת הקנה וזרוק, בחברה שאין בה יותר הערכה לחפצים, בחברה שיש בה סגידה לעושר.

      מפמפמים לנו מבוקר עד ליל לקנות את המוצר החדיש הזה ואת המוצר החדש הזה ולא שזה רע אולם על הדרך גם אבדנו את היכולת לכבד ולהעריך את מה שיש.

      כשאנחנו בחנות ומתלבטים האם לקנות פלזמה או LCD האם אנחנו קודם חושבים האם ממש צריך? האם נוכל לחיות בלי? האם אין משהו יותר טוב שנוכל לעשות עם הכסף?

      תודה על הפוסט, חשוב מאד.

      ג'סי.

       

      תודה ג'סי

      אם היית רואה עם איזה טלפון נייד מאיזה דגם אני עדיין מסתובבת .....גם את היית מתחילה לצחוק.

      אבל האמת שהוא משמש אותי למינימום האפשרי, חיוני למקרי חירום שלא נדע, אך כל הפטנטים האחרים לרוב אינני עושה בהם שימוש, אז בשביל מה בעצם...?

        6/7/09 19:37:

      צטט: ruthy 2009-07-06 14:10:30


      כמו בכל נושא....

      צריך למצוא את שביל הזהב....

       

      תודה לתגובתך רותי

      בודאי שביל הזהב, הרי לא ניתן לאגור חפצים ללא סוף, זה חסר טעם, אתה תמיד בפיגור ולא תוכל לעשות מכולם מה שאתה רואה שאפשר.

      העניין הוא שאנו כה התרחקנו מהמושג צרכנות במובן הבריא שלה, צרכנות אמיתית, שנראה לי שגם שביל הזהב עבור אנשים מסוימים רחוק מאד בעצמו מצרכנות הגיונית ובריאה.

      אנשים גם לא מבינים שזה כמו מעגל סגור, שגורם לבזבוז משאבי כדור הארץ, ורק מניע את גלגלי הפרסום והתעשיה....

      כמה שצורכים יותר....זה כמו רדיפה אחרי אופק שכמה שתרדוף אחריו מתרחק ממך...קריצה

       

        6/7/09 19:34:

      צטט: י.מ.ה 2009-07-06 19:29:39


      מי שמתעסק כול היום ב"להדביק" את השפע האין סופי שמוצע לנו לדעתי הוא אדם אומלל. אני רוכש את מה שנחוץ לי ומה שידי משגת. משתדל להנות מהקיים, ולנצל אותו בצורה הטובה ביותר. לפעמים בה לי על דבר חדש, אז רוכש אותו, למען עצמי ולמען הנוחיות שלי . לא בדיוק מעניין אותי המירץ המטורף הזה . לא מתחרה אם אף אחד, וגם לא אכפת לי. לא משתעבד לתרבות השפע , למותגים, לצרכנות הראוותנית כי היא אין סופית . למי שמעוניין לקרוא על "הצריכה הכוזבת" ממליץ על מרקוזה . ממולץ ביותר ומאיר את העיניים . פוסט נהדר !!!!  

      תודה לתגובתך והמלצתך, אשמח אם יש לינק למה שהמלצת עליו, מראה מקום, אולי לתקציר לפחות....?!

      תביא לנו אותו?

        6/7/09 19:32:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-07-06 19:24:28

      את בונבון של הקפה

      אהבתי את הכתיבה הקולחת ואת מיחזור הסיפור... סתאם

      באמת יפה

      גם לי הייתה פרינס... אמרו שזה קופסת גפרורים נוסעת

      היה גם דגם מאותה משפחה שקראו לה אנ אס או...

      אל תספרי על המכוניות שלך כי כך את מסגירה את גילך

      חמוד אמיתי אתה, איך אתה שומר עלי , הא?! 

      את המכונית קנו לי לבת המיצווה.....קריצה

       

        6/7/09 19:30:
      מעולה, בונבון, מסיר בפניך את כל הכובעים שלי!
        6/7/09 19:29:

      מי שמתעסק כול היום ב"להדביק" את השפע האין סופי שמוצע לנו לדעתי הוא אדם אומלל. אני רוכש את מה שנחוץ לי ומה שידי משגת. משתדל להנות מהקיים, ולנצל אותו בצורה הטובה ביותר. לפעמים בה לי על דבר חדש, אז רוכש אותו, למען עצמי ולמען הנוחיות שלי . לא בדיוק מעניין אותי המירץ המטורף הזה . לא מתחרה אם אף אחד, וגם לא אכפת לי. לא משתעבד לתרבות השפע , למותגים, לצרכנות הראוותנית כי היא אין סופית . למי שמעוניין לקרוא על "הצריכה הכוזבת" ממליץ על מרקוזה . ממולץ ביותר ומאיר את העיניים . פוסט נהדר !!!!  
        6/7/09 19:25:


      אכן הכאב הזה על העדפת חדש על ישן בכל מקרה יוצר איזה שהיא גישה אנרכוניסטית לחלוטין. דוקא בעלי הממון הגדולים ידועים כאספנים אובססיבים של מוצרים עתיקים, אבל כאלה שאינם בשימוש רק כדי להראות או להציג במרתפי ביתם כאילו היה מוזיאון קטן.

       

      התופעה הזו לא מקבלת יחס חברתי נכון וראוי.  הדבר יותר בולט בחוסר היכולת לשמור במוסדות ציבורים גדולים על מזון שלא נעשה בו שמוש, גם שם אפשר לראות באיזה קלות זורקים אוכל טרי ולא מקולקל לפחי זבל, רק כי זה יותר קל מלהחזיר למקרר לשמוש חוזר.

       

      הפוסט הזה חשוב כמו כל הפוסטים של איכות החיים שאת משתפת אותנו בהם, יישר כח על כך!

      את בונבון של הקפה

      אהבתי את הכתיבה הקולחת ואת מיחזור הסיפור... סתאם

      באמת יפה

      גם לי הייתה פרינס... אמרו שזה קופסת גפרורים נוסעת

      היה גם דגם מאותה משפחה שקראו לה אנ אס או...

      אל תספרי על המכוניות שלך כי כך את מסגירה את גילך

        6/7/09 18:22:


      במקרה שלי התפרצת לדלת פתוחה,

      כל דבר אני ממחזר, משפץ ולעיתים אף משנה יעוד,

      מתחבר מאוד לחפצי "ענתיקה" ובמיוחד מעץ מלא..

      וגם דברים אחרים אצלי הופכים ליצירת אומנות או למשהו שימושי אחר...

      יש משפט שאומר ש"הזבל של העשירים הוא האוכל של העניים..."

      ולאומן יש ראייה נוספת שאין לשאר בני האדם...

        6/7/09 16:31:

      כתבת יפה...
        6/7/09 15:44:


      תרבות צריכה ...אינה תרבות

      הצורך בצריכה ,צורך בלהראות שיש לי גובר

      על תרבות המחיה,תרבות הניהול הכספי ותרבות ההיגיון

      השעבוד לצריכה בעולם המודרני נעשה בדיוק כמו בעולם

      הפרימיטיבי הישן.

      הדת מפרשת את עצמה כרצונה ושולטת על ההמון

      אם זאת האיסלם או אם זאת היהדות החרדית

      והגדילה הנצרות בעושק בשם הדת.

      הבנקים שהם נציגי הכלכלה השלטונית מאפשרת לנו חריגות אבל כך

      שולטת בנו .מידי פעם מפתה אותנו בעוד כרטיס אשראי או הלואה

      ומציגה זאת כפרסומת חביבה לרכישת מכונית או מסך פלאזמה או הרחבת דירה.

      וזאת תרבות ? צריכה.

       

      אומנם אנחנו לא כמו ביפן, אבל עדיין תרבות הצריכה שלנו מוגזמת.

       

      אם מניחים חפץ/רהיט ברחוב לא אומר שגזר דינו יהיה במזבלה, יש הרבה אנשים שיהנו מזה,

       

      שימצאו לפריט הזה את יעודו ההמשכי (גם אם זה יהיה כריות לכלבים).

       

      מהצד השני גם לאגור פריטים משנת תרפפ"ו זה לא בהכרח הדבר הנכון, לפעמים צריך לחדש ולהתחדש.

       

      אני בעד בכל מקרה לתרום את הפריטים הלא רצויים.

        6/7/09 14:49:
      אכן בתרבות שלנו, ישן מפני חדש תשליך...*
        6/7/09 14:27:
      פוסט חשוב. בתרבות שלנו הצריכה היא אוטומטית, סוג של התנייה.
        6/7/09 14:13:

      בונבונייטה חברתי,

      אנו חיים בחברת הקנה וזרוק, בחברה שאין בה יותר הערכה לחפצים, בחברה שיש בה סגידה לעושר.

      מפמפמים לנו מבוקר עד ליל לקנות את המוצר החדיש הזה ואת המוצר החדש הזה ולא שזה רע אולם על הדרך גם אבדנו את היכולת לכבד ולהעריך את מה שיש.

      כשאנחנו בחנות ומתלבטים האם לקנות פלזמה או LCD האם אנחנו קודם חושבים האם ממש צריך? האם נוכל לחיות בלי? האם אין משהו יותר טוב שנוכל לעשות עם הכסף?

      תודה על הפוסט, חשוב מאד.

      ג'סי.

        6/7/09 14:10:


      כמו בכל נושא....

      צריך למצוא את שביל הזהב....

        6/7/09 14:08:

      מאז כמעט בכל דבר שאני רואה שהושלך כלאחר יד לאשפה אני רואה מה אפשר לעשות ומה ולמה ניתן להפוך אותו. מכה הא? קריצה   
        6/7/09 13:26:

      מעוף ויצירתיות הן תכונות שלא כולם ניחנו בהם....זכית !

      ארכיון

      פרופיל