זה התחיל במילים כתובות, וירטואלי... רשת... מקלידה במהירות מילים על גבי המקלדת, לא לפספס תשובה, לא לפספס שאלה... הסקרנות משכה אותי הלאה לשלב ב`, התקשרת אליי וקולך הפנט אותי, נשא אותי למחוזות שונים על גלי הפנטזיה.. ואז, הסקרנות, הסקרנות הזו..... הובילה לשלב ג`, נפגשנו...יום שלישי הגדול... אני זוכרת שהתרגשתי כל כך, איחרתי......יצאתי מקניות.. ראינו רק בתמונות... סלחת..רצית שזו אהיה אני אמרת.. נסענו לנו...יום גשום.... ואני בשלי רוצה סיגריה.. יצאנו לעשן ומגפיי התמלאו בוץ.. ואתה כל מה שקיוויתי ויותר...(הבאת לי מגבונים).. דיברנו מלא..צחקנו לרוב... ואז בלי שום היסוס שכבר לא ציפית....חטפתי ממך נשיקה.. הנשיקה הראשונה שלנו... עם הזמן התאהבתי.. מפעם לפעם המפגשים הלכו והתלהטו.. הלב שלי יצא מגדרו.. התחלת להוביל אותי, בביטחון, בלי לדבר על זה, בלי לנתח כל צעד, התחלת לבנות אמון, לחדור לתוך הלב, העצות שלך היו כל כך מועילות ונכונות, כאילו אתה פשוט יכול לקרוא את העתיד ואני, קטנת אמונה, מסרבת להקשיב לך, נלחמת ובועטת ...מורדת... מרגישה איך לאט לאט אני מורידה את ההגנות ופותחת בפנייך את סגור ליבי, כיבדת את הגבולות שלי, חצית איתי קוים, הובלת אותי בידך לעבר מקומות שלא הכרתי לפני כן וכל זה, והיינו עדיין רק בהתחלה.. בלי הגדרות.. בלי לתייג... פשוט אהבתי אותך... וטוב לי כעת. (סוף סוף קיבלתי שכל..??)  |