אחד השירים המתוקים ברגע עם דודלי העלה את התהייה מה טוב יותר להיות? גדולה, או קטנה? שאלה במקומה, אין ספק.
רק שתשובה לי אין. יש משהו באישה קטנת מימדים, שנעלמת מתחתיך כשאתה משתרע עליה במיטה. מישהי שאפשר לחפון את ישבנה ביחד אחת, להכיל את השד שלה כולו בפה. מישהי שאפשר לערסל, לעטוף, להרגיש שאתה אוחז אותה כולה בעדינות, בבעלות, בועלות. להרים אותה באוויר ולהשעין על הקיר, להושיב אותה עליך, לכסות אותה בגופך ולחבק חזק, לא מאפשר לה לזוז, קצת שליטה, קצת כוחניות.
אבל מצד שני:
יש משהו סקסי עד מאוד בנשים גדולות. במישהי שאתה מחבק ובקושי עוטף. בשדיים גדולים שאתה לא יכול להכיל בכפות הידיים. להרגיש אותה זזה מתחתיך ולחוש שאתה לא לגמרי בשליטה. ישבן גדול, מוצק או רך, המון מה ללטף, לנשוך, לנשק. והקונטרסט המתוק בין גוף גדול מלא נכחות, לגניחות נשיות מתוקות ועדינות.
אני זוכר את האחת שאהבה לשכב מתחתי על הבטן, כשאני אוחז אותה בחיבוק מצמית. היא אמרה שהיא מרגישה כאילו אני אונס אותה וזה מגרה. ואני זוכר את העלמה שבסערת הגמירה פשוט הרימה אותי באוויר, כשאני נעוץ בישבן עגול וגדול, לא נוגע במזרון. לך תחליט, לך תבחר. |