תהה בדרך, אם לזכות בה או חובת תיקון שמיים. ניצוץ מרוחק הפציר בו לבוא , אך אז ,היסס את עצמו לדעת.
תשעה מסכים צלל . תוגת שתיקה חונקת חלומות מציאותיים. אלפי ימים בעשייה לא פוסקת , מפזרים רסיסים, כמו פאזל של אלפי חלקים.
מלאכת ההרכבה לא קלה הזמן דוחק, המסכים נעלמים. בעיני רוחו התמונה שלמה...
.
רק הפחדים לא נעלמים.
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפחדים תמיד שם, מהססים אותנו לדעת
החכמה היא להמשיך לצעוד
למרות ועל אף ובגלל
ולתת לניצוץ ההוא לנצח...
כתבת מופלא, אוהבת לקרוא אותך...
תודה אלון
הפחדים לעולם יהיו שם....גם לאמיצים ביותר
השתחררות מכבלי הפחד היא מנת חלקם של מעטים
פרי התפתחות רוחנית גבוהה
כנראה שמהרגע שאנו מגיעים לכאן גם אין לנו ברירהאריאלה
הכתיבה שלך פואטית וגבוהה
ואכן קשה עד בלתי אפשרי לסלק את הפחדים לחלוטין
העצה היא להתגבר עליהם וזאת עבודת חיים
כל העולם כולו גשר צר..... והעיקר לא לפחד כלל.
אלון
לפעמים, צריך להעז ו"לפתוח שולחן"
לא תמיד המוגש תוכו כברו
אבל רק הטעימה תוכיח
אנו בגלגול של עשייה ולא קלה היא הדרך.
אהבתי שאהבת.
"היסס את עצמו לדעת"
איך לא, אם "מלאכת עבודה לא קלה לו"
יפה לך יקירה
נהנתי ביותר
זיו
***