סיפורים מהבוידעם...
כל מיני מחשבות של הבל ושטות ושאר דברים שלא היו ולא נבראו ורק משל היו.
פוסטים אחרונים
- איך ולמה בונים חומה 1/8/10
- שורפי הספרים 26/7/10
- חג המקדש 19/7/10
- לילה באופרה 15/7/10
- (צ)חוק/ים מהעבודה (המשך) 12/7/10
- (צ)חוק מהעבודה 9/7/10
- לשפד את כולם!!! 5/7/10
- הנעל המעופפת 1/7/10
- ידידו הטוב ביותר של הכלב (מנקודת מבט שונה) 14/6/10
- ידידו הטוב ביותר של הכלב 12/6/10
- הגדול 10/6/10
- לידתה של אירופה 4/6/10
- כמה ימים יש בשבוע? 1/6/10
- חשכת ימי הביניים 22/5/10
- אני רוצה להרביץ 17/5/10
מספרים קומפלקסיים
יש לי אובססיה למספרים. מודה. אני זוכר עשרות מספרי טלפון רגילים וגם סלולריים. נכון. לא הייתי רוצה שהנייד שלי יאבד, כי אז יילכו להם לאיבוד המון מספרי טלפון לא ממש חשובים. אבל את כל החשובים אני זוכר. אני גם זוכר מספרי תעודות זהות. שלי. כמובן. גם את המספר האישי שלי, בן שש הספרות. יש מישהו ששוכח את המספר האישי שלו? כנראה שלא. ואני זוכר גם את מספרי תעודת הזהות של רעייתי, של הבנים. תאריכי יומולדת זה בכלל הספציאליטה שלי. אני זוכר, מובן מאליו, את שלי, של אמי וגם של אבי (מנסה לשכוח אבל לא מצליח, לגבי יום מותו אני לא בטוח), של רעייתי והילדים, של אחותי ואחי, של גיסותי, של החותנת שלי, של המחותן שלי, של אישתו של הבן ואת זה של המיועדת. גם ימי נישואין. ולא. זה לא בגלל שהם רשומים לי ב- outlook (הם רשומים, אבל רק למקרה של אירוע מוחי, או משהו). אז עכשיו מתפתחת לי תת-אובססיה שכזאת. אולי בגלל הגיל שלי. חלקה גם באשמת הקפה. אולי אפילו באשמתכם, קוראיי. לא אין צורך לקרוא להם, לאחים בלבן, עם כותנת הכפייה. מבטיח להתנהג יפה. לקחת את התרופות. פתאום שמתי לב שיש לי 1939 כוכבים. מכאן והלאה, עד 2009, כל מספר יזכיר לי אירוע מהעבר. אז הנה רק אוסף חלקי של האסוציאציות שלי. מבחינתי 1939 זאת השנה בה פרצה המלחמה. כן. ההיא. ב- 1 לספטמבר, למען הדיוק. ב- 1941 היה פרל הרבור. ב- 1945 נגמרה המלחמה. גם הוטלו שתי פצצות האטום. ב- 1946 בורחים הורי מרומניה, והולכים ברגל את כל אירופה, עד צרפת. ב- 1947, בנובמבר, ההצבעה באו"מ. ב- 1948 פרצה המדינה, והיי, גם אני פרצתי החוצה, מרחם אימי. ב- 1951 הם, הורי, מתגרשים. ב- 1952 הצנע. אבקת חלב ואבקת ביצים בתלושים. ב- 1954 התחלתי לבקר בבית ספר יסודי. 1956 זה מבצע סיני. עדיין זוכר את הקרב הימי במפרץ חיפה, אותו ראיתי מהבית. 1959, יש לי אחות. אמאל'ה. 1961, עכשיו גם אח. וגם משפט אייכמן. ב- 1962 סיימתי בית ספר יסודי והתחלתי ללמוד בתיכון. ב- 1963 נרצח הנשיא קנדי. 1966, סיום הלימודים בתיכון ושנה ראשונה בטכניון. ב- 1967 פרצה המלחמה ששינתה את פני הארץ, בדרכנו להפוך לאיראן הקטנה של המזרח התיכון, אבל אז, נאיבים שכמותנו, שמחנו. ב- 1969 נחת האדם הראשון על הירח. כמה הייתי שמח. 1970, ספטמבר השחור בירדן ואני משתחרר משרות סדיר. ב- 1973 מלחמת יום כיפור. המלחמה הארורה ההיא. אבל גם השנה בה סיימתי את לימודי בטכניון (בחינה אחרונה שלושה ימים לפני המלחמה) ובתחילתה גם פגשתי את החצי השני שלי. ב- 1974 החתונה שלי ותחילת העבודה במקום הסגור. ב- 1975 נולד הבן הראשון, ב- 1978 השני. ב- 1977 המהפך. ב- 1981 סיום התואר השני, ונסיעה לשבתון. ב- 1982 החליט אריק שרון לעשות סדר חדש בלבנון. 1984 (כן, השנה ההיא, של הספר ההוא) הניבה המדיניות המופלאה של שר האוצר ארידור אינפלציה של 444% לשנה. 1987 היא שנת השבתון השני בארה"ב. 1988 היא שנת הפי.סי הראשון שלי. ב- 1989 חזרנו ארצה, היה הטבח בכיכר טיאנאנמן ונפלה חומת ברלין. ב- 1991 התפרקה ברית המועצות ועלינו נפלו הסקאדים של סאדאם. 1995, רצח רבין ועימו הסיכוי לעתיד טוב יותר. 2000, שנת הבאג הגדול, ואולי הבלוף הגדול. 2001, הסרט של קובריק אבל גם נפילת מגדלי התאומים. 2003 המלחמה השנייה במפרץ, בהנהגתו של הכסיל האמריקאי הגדול. 2006 המלחמה שלא הייתה צריכה לפרוץ, פורצת. שליש מדינה מושבת ולשאר לא איכפת. 2007, איזה כיף. הפנסיה המוקדמת. 2009, האיש שלא היה צריך להיות, כבר לא רוה"מ. והאיש שגם לא היה צריך להיות, כן רוה"מ. ויש עוד ועוד. המון מספרים מסתובבים חופשי. לא קשורים. אז עד שאעבור את הכוכב ה- 2009 שלי, כל מספר כוכבים יזכיר לי משהו שקרה לי בשישים האחרונות. יאללה, תעזרו לי לגמור עם האובססיה הזאת. ויפה שעה אחת קודם.
|
פוסטים פופולאריים
-
געגועים
18/11/07 | 638 צפיות
-
לשמוע שוב את הפיפסים ברדיו
6/8/09 | 1211 צפיות
-
הסיפור על טקס התה...
23/12/07 | 769 צפיות
-
שעשועי מספרים
27/3/10 | 2182 צפיות
-
"שיר המאהבים הזקנים" או "אהבה בת עשרים" - ההמשך
14/2/09 | 3998 צפיות
-
שני סיפורים קצרים על זוגיות
12/8/09 | 3265 צפיות
-
איך ולמה בונים חומה
1/8/10 | 2198 צפיות
-
תכנית Eurostars של Eureka
22/11/07 | 448 צפיות
-
היו שלום ותודה על כל הדגים...
19/4/08 | 1398 צפיות
-
כדור של פלאפל...
4/1/09 | 956 צפיות
-
"השיר על המאהבים הזקנים" או "אהבה בת עשרים"?
11/2/09 | 7177 צפיות
-
מסיבת סיום
24/6/09 | 1510 צפיות
-
שלשה סיפורים קצרים עם רמיזות על סקס...
23/7/09 | 4596 צפיות
-
גבינה 9%
22/11/07 | 1093 צפיות
-
יחידה נפרדת (פרק שלישי)
13/3/09 | 1257 צפיות
-
מספרים וקומפלקסים או ל"ו צדיקים
18/3/10 | 1458 צפיות
-
הנעל המעופפת
22/12/08 | 1078 צפיות
-
על המתמטיקה של חומרי הנפץ וקצת על עימות אסימטרי...
1/1/09 | 1345 צפיות
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מעריך שלא יהיה לך שימוש רב למספר האישי שלך בעתיד הקרוב.
ולגבי שאר הדברים, עוד מעט תשכחי אפילו ששכחת אותם.
תקציר תולדות הזמן... ואת המספר האישי שלי שכחתי מזמן...
את המספרים שזכרתי פעם החליפו מספרים אחרים.
אבל גם אותם כבר שכחתי...
רק תוודאי שיש לך גיבוי לכל המספרים בנייד שלך. יש שירות כזה, שעולה כמה שקלים לחודש. מומלץ.
גם עניין הכוכבים ממש אינו קריטי.
תודה על ביקורך, ענת.
זה כניראה כישרון כזה,,,,,, אני ממש גרועה בזה,, בקושי זוכרת את מס' הפון שלי,, בראוו,,,, ורציתי לתת חלקי בכוכבים * * אבל אזלו לי לדאבוני הרבה
צריך לדעת לשלוף מהר.
זה חשוב לפגוע במטרה.
אבל צריך גם לזכור למה אתה רוצה לפגוע במטרה.
שליפה זו חצי עבודה.
קליעה זו עבודה מושלמת.
זכרון זה ענין זמני.
מה שאתה שוכח - זה עניין גורלי.
למה לעזזאל כתבתי את זה?
(מקווה שזה רק בגלל הזכאון, סליחה: הזכרון).
מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.
תשמע, כל עוד כושר השליפה עובד, מצבנו טוב.
את לא יודעת שאני המהיר בשולפי קריית חיים? אני מתפלא עלייך...
אני מכיר לא מעטים שכל מה שהם צריכים לשכוח הם זוכרים, ולהיפך.
מאד אנושי.
תודה. כל אחד ואחת והפגמים הקטנים שלו.
ציון הגירושין כמוהו כציון כל מאורע חשוב אחר בחיים.
אני לפעמים נזכר בתאריך הגיוס והשחרור שלי, אפרופו עבדות וחירות.
יש לך כושר שליפה מעולה. טוב זה לא מפתיע.
אני, כל מה שצריך לזכור אני שוכחת, וכל מה שצריך לשכוח, אני זוכרת.
גברים זוכרים כמותית, נשים זוכרות איכותית
יופי של פוסט. אני בדיוק ההיפך ממך. אף פעם לא זוכרת את הטלפון שלי במשרד, וחוץ מהנייד שלי, של בעלי, של אמא שלי ושל חמותי - נאדא. על מספר אישי אפשר רק לחלום. מצד שני, יש לי זיכרון מצוין לניואנסים ולפריטי טריוויה חסרי חשיבות. מנפלאות המוח האנושי.
למה מצחיק?
זה כמו פסח. סוג-של יציאה מעבדות לחירות...
רק אל תכתבי אותו על הכרטיס עצמו.
ואולי בגלל זה את מקבלת שטרות של 20 ש"ח?
כמו אותם זקנים, יוסי, שעדיין רודפים אחרי בנות,
אבל כבר לא ממש זוכרים למה?
ם אני אוהב מספרים.
אבל אני שוכח אותם.
בדיוק. אין על צום גדליהו, יוד בטבת, תענית אסתר, תשעה באב ועוד ימים טובים לחגיגות...
ואולי עד אז ימציאו, סופסוף, את מכונת הזמן, ותוכלי לשוטט בתקופה החביבה עליך...
כן, זה קצת מצחיק..אבל באמת אנחנו עם שיש לו כל כך הרבה חגיגות אז מה תהרוס עוד אחת...חוצמזה - אחרי 6 שנים של הליכים - לא צריך ממש סיבה :) (מסיבת שחרור לא חגגת חח)
היי, דב, ברגע בו כיכבתי אני (הלו, אני כוכב 13 לפוסט הזה... ), הגענו ל - 1953, מה קרה בשנה הזו, חוץ מהעובדה שהיית אז בן חמש? ולי גיל חמש הוא הגיל בו איבדתי את הסטטוס היחידאי לטובת אחותי הקטנה האחת והיחידה.
ואם אתה רוצה למצוא שותפה, גם אני כזו, אבל לא מגיעה לרמות שלך.... אנשים מאוד שמחים כשאני זוכרת את ימי ההולדת שלהם, ומברכת אותם בכל דרך שהיא. ת.ז. ? זה כבר מטורף - בן זוג, הורים, אחות, זהו. וגם מספרי טלפון התחלתי לשכוח מאז שהכל שמור בנייד, לפני כן הייתי זוכרת הרבה יותר.
ואם אתה רוצה לצחוק, כשמספר הכוכבים שלי היה 1963, שנת הלידה שלי, התחלתי לעקוב אחריהם, ולציין לעצמי, אני בשנת 1968, נולדה אחותי, אני ב- 1973, בת עשר, מלחמת יום כיפור, אני ב- 1982, מלחמת שלום הגליל וסיום הבגרויות, 1983, שירות בצה"ל, 1985 שחרור מצה"ל, 1986 לימודים באוניברסיטה, 1990 סיום לימודים באוניברסיטה וכך הלאה.
יש לך רעיון מה לעשות כשמגיעים אחרי כוכב 2009? אני כבר ב- 3033, לא אגיע בחיים לשנה כזו, אלא אם אאריך עד 160 וכל הברכות הן רק עד 120 וגם אם נוסיף מע"מ, לא נגיע מעבר ל - 140...
כן ירבו כוכביך, דב, והנאתך מכל ירוק - בוא נודה, גם אם הם לא יכולים להיות המרה לדולרים, הם נחמדים....לא?
כל זמן שאינם מסחרה בין אנשים והתניות תן וקח, אלא פרגון מנצנץ, לא תסרב להגדרה שלי.
כמעט כל מאורע יכול להיות סיבה למסיבה. גם גירושין.
לחיי החגיגות באשר הן.
מתנצל. מצטער. Mea culpa. (רק שלא יחשבו שאני כותב משהו על מיא, כי אני לא רוצה לסגור גם את הפוסט הזה).
עשיתי לעצמי "קשר מנטלי". עכשיו אני זוכר. יום אחרי היום האחרון ביותר של השנה.
ומצחיק אותי שאנשים חוגגים יום גירושין
וואלה דב איך שכחת את זה גם תאריך יום ההולדת שלי (לא ב 1941)
נדמה לי שמאורע הגירושין מבטל את הצורך בזכירת תאריך הנישואין.
אני, לעומת זאת, זוכר את תאריך הגירושין של הורי (גיליתי אותו רק לאחרונה) ולא שוכח את תאריך הנישואין שלי אף פעם.
היכולת לזכור מספרים אכן קשורה בחוויה מהאירוע, אבל לא בה.
ברוכה הבאה, אור.
כייף:)
אני זוכרת רק מספרי תעודת זהות..
שנת הלידה של הבן שלי והבת שלי תמיד מתבלבלות לי בראש
תאריך נישואים שלי - ממש לא זוכרת..
תאריך גירושים - זוכרת טוב! ונוהגת לחגוג כל שנה
מה שמביא אותי למסקנה...שהיכולת לזכור מספרים תלויה המון בזיכרון החוויות הקשורות בהם
או שאני סתם מקשקשת
זה לא היסטוריה (ואני מאד אוהב היסטוריה, והבכור עושה דוקטורט בהיסטוריה), זה פשוט החיים שלי, של בני הדור שלי.
ובעניין הרומני, הכל פתוח, והכיסים מכופתרים. מה שבטוח...
דב
כברת דרך לקחת אותנו .
מבחינתי קיבלת 100 בהיסטוריה .....ומגיע לך כוכב ענק .
ובעניין הרומני , עוד נשוחח . יש על מה
יש כל מיני סוגים של מספרים: טבעיים (כמו מיץ פירות...), שליליים (כמו לא מעט אנשים כאן...), אי רציונליים (כמו המון אנשים כאן), קומפלקסיים (אני כבר לא רוצה לחזור על עצמי...).
איזה את בוחרת?
כל אחד והדברים שהוא אוהב. לי קשה יותר נושא הקישור בין פנים ושמות.
ממש לא. זה בדיוק הפוך ממה שקורה לך, בכל פעם שנתקלת בספרות המוח נסגר ומחפש תמונות או כתב. אם אין, מוותרת ולא זוכרת
אבל חיים עם זה לא רע, לא?
אלה המספרים, חנוך, של הדור שלנו, של בני הבערך-שישים.
יש גם גרסא כזאת, שצרת הרבים היא נחמת הטיפשים.
יש לי דיסלקציה למספרים. לגמרי.
יו - איזה הילולה של חובבי מספרים עוררת כאן, דב!
למעט פרטים שוליים וזניחים (אחים, אחיות, טכניון, מוסד סגור וארה"ב)
דומים הם המספרים של קורות חיינו.
אפשר אני רק אחד תוספת?
22 ליוני 1941 - פלישת גרמניה לבריה"מ ותחילת סופו (המאוחר מדי) של היטלר.
זה כולל גם כפיתיים?
ובכלל, מי אמר שצרת רבים היא נחמה של טיפשים
מה שמשתנה זה מספר האנשים האובססיביים, יש צעירים, יש זקנים...
טוב נו, המשתנה הוא גורם הגיל
זה רק גדל כל הזמן.
רבים זה נתון משתנה
מוחה בתוקף. גם אני טוב בסקלרוזה. תשאלי את...
רגע, בעצם אני כבר לא זוכר את מי צריך לשאול.
תשאל את הצפל (כשהוא יחזור מהחו"ל שלו).
סקלרוזה זה השטח שלו
בוא נחליט על חלוקה: אתה תכתוב (את הפוסט ההוא) - אנחנו נקרא. אולי אפילו נככב.
ברור
לכן היתה לי אותה אסוציאציה מספרים, מורכבים- מרוכבים, או במילים אחרות מתוסבכים!
(ונתת לי השראה לפוסט שמזמן הייתי צריך לכתוב)
תודה, יגאל.
ההתייחסות שלי בשם הפוסט היתה באמת למספרים המרוכבים, אבל ניתן להבין את זה כמספרים עם קומפלקסים (אולי מספרים מתוסבכים?).
נהניתי עד מאד , כרגיל.
מאד מורכבים המספרים שמנית... בזוית שלי הם יותר מרוכבים (כלומר כוללים את מכפלת השורש הריבועי של 1-)
חשוב לזכור, במיוחד מספרים.
איך נשמע "זכרונות ממעמקי הסקלרוזה"?
מוכן שתשלחי לי רשימה של מי שאת מבקשת לתת לו/ה כוכב. יקבל ממני, תוך ציון שזה ממך.
בדרך כלל אני לא מצליח להוציא חצי מההקצבה.
יש לי רעיון בשבילך: תקני לו יומן גדול ליומולדת הבא שלו.
אצלנו בבית יש חלוקה הוגנת
אישי זוכר את המספרים
חוץ מתאריכי יום הולדת-זה כנראה בכוונה
ואני זוכרת תאריכי יום הולדת ,שמות ופרצופים.
אעזור לך בשמחה להגיע ל-2009
ולשאלתך מי צריך 15 כוכבים לחלוקה-
אני!!!וזה לא מספיק לי!!!
אוהבת לחלקם לחברות ולחברים
נכון
כי "זכרונותיו של חולה שכחה" כבר תפוס
אולי יש כאן רעיון לפוסט / ספר. זכרונות מן העתיד.
ידעתי שאני מכירה את צירוף המילים הזה מאיפשהו...
ואם קראת מד"ב, יש גם כמה תאריכים בעתיד שיקפיצו לך זכרונות.
אומרים שצרת רבים היא צרה גדולה מאד.לא, הכוונה היא להגיע ל- 2009 כוכבים כמה שיותר מהר, כדי להוריד את העניין הזה ממני, אחת ולתמיד. אבל גם זה ייקח את הזמן שלו. אז אולי עד 2010.
גם המספר האישי שלי הוא פשוט מאד, מורכב משלוש ספרות (3 פעמים 9, פעמיים 8 ועוד ספרה). אבל זה ממש לא חשוב. הייתי זוכר אותו גם אם היה יותר מסובך.
יש ענף של המתמטיקה הקרוי מספרים קומפלקסיים (מספרים מרוכבים, בעברית) והוא שימושי לכל מיני אפליקציות מסובכות, כמו זרימה, למשל. ממש לא פוכן תוגעני.
החווייה שלו היא חד-פעמית, כל פעם מחדש
.
אז אתה מתכוון לניתן לך כוכבים בזהירות, כמו משחק שמקפיץ "הפתעות" מתחת לבלטות?
מודה שגם אני זוכרת תאריכים שונים (ובעיקר משונים) וגם את המספר האישי. אבל רק בגלל שהוא לא היה מסובך מדי. כנראה שזה קשור למספר הפעמים שכתבתי את המספר הזה. יש לי זיכרון גרפי.
שאלו יהיו הצרות שלך, דב. אבל לא הבנתי איפה הקומפלקס של המספרים (התגובה שלך לדניאל היא תוכן פוגעני בעליל)
ג'וניור שלי הוא המומחה להודו. היה שם מספר רב של פעמים. החווייה שלו היא רב-פעמית.
סע, כדאי לך. אני מוכנה לאחסן את עצמי בהודו בכל רגע נתון. הודו היא חוויה חד-פעמית, אין כמוה בעולם. לא לחינם כתוב: 'הודו לה' כי טוב'.
דניאל,
הזכרון שלנו מורכב, לדעתי, משפע של אירועים ממשים ומדומים. יש כאלה שאצלם הממשי עולה על הדימיוני ויש כאלה שאצלם זה להיפך.
ואתה וודאי מסכים איתי שהתמרות במישור הקומפלקסי מפשטות את החיים, לפחות במקרים מסויימים.
יכול להיות שאת צודקת. רק לפני זמן קצר קבלתי את תעודת השחרור שלי ממילואים, אחרי שהתנדבתי קרוב לעשר שנים.
יש סכנה בוידויים. נכון.
אני משוכנע שההיסטוריה אצלך היא אחרת.
וזה שאת לא זוכרת את המספר האישי שלך זה ממש מדהים.
תעירי אותי באמצע הלילה ותשאלי אותי, אני אומר אותו מתוך שינה, ועברו כבר עשרות שנים...
יש פה אולי רעיון לסטארט-אפ.
אני זוכר סרט, פרנהייט 451, שמספר על עולם בו נאסרה החזקת הספרים,
ואנשים קבלו על עצמם לשמור בזכרונם את תוכן הספרים.
את יודעת איפה מאוחסן הזכרון שלך בהודו? כי יש סיכוי שאסע לשם, יחד עם שני בני, בקרוב.
יש אזורים (פוליטיים) שיש לי בהם דעה נחרצת, ויש מקומות שאני ממש לא יודע מה לעשות. אני יכול לצטט את עמדות שני הצדדים, מבלי יכולת להחליט מי צודק. בבחינת החמור שנשאר רעב בין שתי ערמות חציר. אני רק לא בעד ויכוחים פוליטיים. למרות שאנשים אוהבים לעשות את זה. אני חושב ששום דבר טוב לא יוצא מזה.
את מאד צודקת (בדקתי שוב) בקשר לכוכב האלף. עוד מעט נסגר עוד מילניום, עם טירוף המילניום שלו.
ואללה, וידוי מסוכן. מהיום והלאה בוחן פתע מדי שבוע.
אני חייבת לציין שאצלי ההיסטוריה קצת אחרת, וגם שאני לא זוכרת את המספר האישי שלי בצבא
יש לי כמה מספרים שאני די
נוטה לשכוח...
אתה מוכן לזכור אותם עבורי?
בכל מה שקשור לוירטואליה אין לי שום חשש.
ממש אובססיה; ואיך במסגרתה ולמרות התנגדותך הנחרצת (כאילו) אתה מצליח להשחיל 'אנקדוטות' פוליטיות למהדרין....
אני ממש לא טובה במספרים ותאריכים חשובים חייבת לכתוב ביומן, שמא אשכח; אבל עם כל הפירוט שנתת כאן נזכרתי שגם אנחנו חזרנו לארץ ב-89 ושנולדתי 10 שנים אחריך ועכשיו גם יודעת ששנה לפני אחותך ונדמה לי שאת הכוכב האלף קיבלת ממני, זה נכון?
(אבדוק במייל) אחלה אוטוביוגרפיה יצאה מהאובססיה הזאת שלך (-:)
יש ל, נכון להרגע, 4152. מי יכול לחלק 15 כוכבים ליום?
אבל "כוכבית" יזמה פרוייקט נחמד של תרפיית כוכבים אדומים. היא מזמינה כל מי שיש לו חשש לתת כוכב אדום, להעניק לה.
נתתי לה את האחד והיחיד אי פעם.
את הזיכרון שלי השארתי בהודו לכן אתה מוזמן להגיע אלי עם את ומריצה ולהעמיס ירקרקים כאוות נפשך. גם ככה לא אזכור כמה היו לי (מי יכול לעקוב אחרי החארות הקטנים) וגם אם אזכור גם ככה מעל 2000 כוכבים זה לא ממש משנה כמה יש (כי המקסימום לחלק זה 15).
יאללה בוא.
הלהיפך היא קלי באנדי, הבת בסדרת טלביזיה "נשואים פלוס", שיכלה לזכור רק ארבעה דברים.
כל דבר חדש שלמדה היה משכיח ממנה את אחד הדברים הקודמים.
אני זוכרת מספרי טלפון של ילדים מהכתה ביסודי כשעוד היו 6 ספרות ברחוב אני בטח כבר לא אזהה אותם.
זה נראה לי אחלה למוח, לזכוריש איזה כדורים טובים נגד זה?
איזה מזל שלא קניתם את האופנוע...
אני בדיוק כמוך:)
פעם בעלי שמכיר את הסחורה אמר תזכרי את מספר טלפון הזה על האופנוע ? זה היה לפני שנכנסנו לאיזו מסעדה. אחרי חודש שאל זוכרת? אמרתי ברור שלפתי ודיקלמתי בעלי התקשר אליו דיברו לא הגיעו לעמק השווה.למרות שההוא היה להוט למכור אותו. אחרי יומיים ראו את האופנוע בחדשות זה היה של האופנובנק