כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גלה יא אלה

    ארכיון

    אתם! כן, בדיוק אתם!

    15 תגובות   יום שני, 6/7/09, 23:01


    נורא מוזר מה שקורה כאן במדיה הזו.

     

    פעם היה לי בלוג.

     

    תמונה קטנה אילוסטרציה, דמות של בחורה נאה וצחקנית שנראתה כאילו נלקחה מפרסומת לדנטיסט השכונתי, אבל היה בה , בדמות שבתמונה, איזה משהו ביישני בחיוך, היא מצאה חן בעיני.

     

    מה עוד היה שם?

     

    600 או 700 רשומות שהתחלתי לכתוב אי שם באחד הימים הראשונים של מלחמת לבנון השניה ו....חתיכת תקופת חיים.

     

    ואז הגעתי לכאן!

     

    הרגשתי תחושת חופש.

     

    כולם כאן בתמונות היו כל כך ...יצוגיים, כל כך...יפים....כל כך "קלאב טרופיקנה" ו...משהו החל לדגדג לי בעדשה המאובקת.


    שם בערך נשמעה ירית הפתיחה.

     

    הייתי עדיין די אמאל'ה אחרי לידה (אפשר לחשוב שכעת אני נראית טינייג'רית דקת גיזרה) והתחלתי להבזיק.

     

    בהתחלה מן תמונות פרפורט כאלו, שגרמו לי לתדהמה מעצמי, איך איך איך אני בכלל מעיזה.


    ואז התחלתי לשחק, פשוט גילמתי חלקים מעצמי ו...וואלה ראיתי כי טוב.

     

    זה שיעשע אותי ואז...אז התחלתי לחשוב שלמרות שאכן זו אני, זו אשליה אופטית ותו לו, כי ברור שבחרתי להציג רק את מה שאני מרגישה איתו בנוח....וברור לי שאת היתר כבר משלימים יפה יפה לתמונה תלת מימד שודאי רחוקה מהמציאות, אבל...

     

    עיינתי בתמונות האנונימיים (ברור שבך גם) ולאט לאט כבר לא היו עוד אנונימיים, למען האמת הם היו מאוד מוחשיים...והיום זה הלם בי... ככה באמצע הליכה תמימה של צעידת אחר צהריים כשלפניי מובלת עגלת בתי, הבנתי!!!

     

    זה קרה בשניה אחת...אולי אותה שניה בה עברה מולי מישהי שנראתה בעולמה הפרטי ככל אדם שחולף בצידי אדם אחר שלא נכנס לתודעתו....פשוט כמו מרביתנו והבנתי, שהיא - אותה אחת, יכולה להיות גם זו ש...כותבת נפלא וטרם הציבה שם תעודת זהות פניה ו...אז החיים הפכו לצבעוניים לפתע, ככה זה כשאתה סוג של פארנואיד, יש לך את היכולת המופלאה להשלים המון בדימיון כך שכל אדם שני שעבר דרכי, ההוא המיוזע, ההיא שבדיוק הזעיפה מבט אל בן זוגה לאחר יציאה עגומה כנראה בנושא מצב האויש מהעו"ש... ההוא שנראה משועמם למראה המדרכה המוכרת שהוא חולף בה יום יום באותה שעה (כי לעזאזל, שיורידו כבר ת'עץ המחורבן שמעקם כאן ת'קונסטרוקציה של האבנים המשולבות שבנתה העירייה החסכנית)...ו....פתאום הבנתי שלא משנה אם תהיה תמונה, תמונות, או בבואה של מה שדה מרקר הציבו ונראה קצת כאיש המרשמלו לאחר הסעודה האחרונה ולפני מבצע חיסול עודפים לקראת סתו 2009, לא משנה כלל.

     

    בסופו של דבר גם אם נחצה זה את זה ביום יום (וסטטיסטית אם תחשבו על כך הסבירות לא קטנה באם גם אתם גרים בתוך ה"ארץ קטנה עם שפם ובית שחי") אין סיכוי כמעט שנזהה האחד את השני בתוך שיגרת היום יום, אנונימיותינו בסכנה פחות אפילו מהסבירות לנחיתת פצצת גרעין מבית היוצר האחמדיניג'אדי הנרקסיסט האנרכיסט, כי להבדיל משם, על המדרכה, פה אנו בדיוק, אבל בדיוק מה שלעולם לא נוכל להיות בתוך שיגרת היום יום, פה אנחנו 100% אנחנו... וממחר בבוקר המדרכה המשמימה שאני חולפת בה בדרך ל...עוד סידור, לא תראה עוד אפורה ומשמימה.

     

    קבענו?

     

     

     

     

     

     

    האתר שלי: www.e-sheet.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/09 00:09:

      את צודקת עם התמונות והכל  אפשר

      להמשיך ל הסתובב בעולם באנונימיות עליזה, אבל מדי פעם

      נכנס לכרטיס מישהו שאני מכירה מהחיים שם בחוץ

      וזה מביך אותי נורא...

        7/7/09 21:35:


      מעניין גם אצלי חלפה מחשבה כזו.

      האמת יצא לי להיות במסיבת יום הולדת של חברה טרייה מהקפה ,ארגנה וביקשה שאגיע.

      באתי והיית בטוחה שכל מיליון הדה מרקרים שהיו שם מייד התנפלו עלי ויצהלו: היי, הנה רוני פרידמן, ישר זיהנו אותך....

      אשכרה אף אחד לא אמר מילה. ואילו אני כל הזמן חיפשתי את הפרצוף המוכר מהקפה. ולא ממש זיהיתי. פה ושם נראו לי צלליות מוכרות ותו לו.

      ככה שאפשר להמשיך להתהלך בביטחון משמים לאורכה ולרחובה של מדינת ישראל.

        7/7/09 17:53:

      וברור לי שאת היתר כבר משלימים יפה יפה לתמונה תלת מימד שודאי רחוקה מהמציאות
      =-=-=-=-=-=-=
      את יש לך מימד רביעי שמעתי.
      מימד שלא יוצא תמיד אבל כשהוא יוצא - הוא מורגש!
      מימד העצבנות...
      חחחחחחחחח
        7/7/09 16:33:


      רגע! אם אני אנני אני, אז מי אני בכלל?

       

      אני לא מזהה אנשים שאני באמת מכיר, אז אין סיכוי שאני אזהה אנשים שרק פגשתי בחלקי תמונות.

       

      I'll drink to that <hic>

        7/7/09 16:20:


       הגישה שונה לחלוטין בין מה שקורה אונליין ומה שקורה במציאות ,

       

      בכל מקרה אני וירטואלי עד שניפגש פה :

       

      www.yaron10.worldventures.biz

       

      קבענו ?

       

       

       

       

       

       

        7/7/09 16:16:

      אותי דווקא מזהים. האם זה עדיף מבחינת הפראנויה? לא ברור.

       

        7/7/09 14:01:

      קבענו
        7/7/09 13:31:

      *

      איזו כמיהה אלגנטית

      למימד נוסף

      "סקסי"

      חושי

        7/7/09 12:03:
      כולנו אייקונים של החיים...
        7/7/09 11:46:


      גליה(:

      כרגיל אנחנו חולקים את אותו הפרופיל החרדתי....

      אבל האמת היא שאנונימיות,כפי שאנחנו מכירים אותה...פסה מן העולם...(:

      מה שיותר אבסורדי בכל העניין,הוא שאתה יכול לראות ברחוב, מישהו שאתה מתכתב איתו בקפה ומעריך אותו וכשתראה אותו ברחוב,לא תקשר ,ואולי כשתביט בו,באופן אינסטינקטיבי הוא יבוא לך לא טוב...

      משהו שם לא ימצא חן בעינייך.

      מבט בעיניים,יציבה כל דבר...יש בזה משהו הזוי מאוד לתחושתי...

       

      מה שקורה כאן,זה הדבר הכי קרוב ללשדר את המחשבות שלך...את האסוציציות,זה הרבה יותר פרטני ומיידי מתפיסת עולם(למרות שחלקנו עדיין מתיימרים לנסות וזה כולל גם אותי...)

      כמו לשדר,

      תמונת מחשבה.ללא קול.

       ובמקרה הטוב תמונת סטילס שלך שלא תמחיש לעולם באופן ברור לאנשים, איך אתה נראה באמת בדו מימד אבל תצית את דמיון חבריך,ביחס לאילו חיים אתה חי.

      נהיינו סוראליסטים עד כדי מציאות...(:

      מציצנים כרוניים...

      אין ספק,שבתקופה הזאת,כל היסודות מתערערים.לא סתם קשה לאנשים...

      כל כך הרבה מידע...איך לא יהיו פרנויות...

      כל אדם חווה בזעיר אנפין סוג של חוויה אוטיסטית...

      המחשבות מתנפצות מול מסך עניינו בבת אחת כמו מכונית שמגיע משום מקום ובבת אחת ודוהרת לקראתך במאתיים קמ"ש...וככה,עוד אחת ועוד אחת ,ואוטובוס ומשאית ועוד ועוד(:

       

      פוסט מעולה...

      אוהב את הראש שלך יקירתי,אין עלייך(:

        7/7/09 11:29:

      צטט: עולם חדש ומצ'ופר! 2009-07-07 07:46:20

      מה שאומר כמו שאני חושב ש.....

      שלא רק פה אנחנו יכולים לתקשר עם אחרים חדשים

       

      אלא בכל מקום

       

      רק מה ששונה זה הביטחון,לקום לגשת ולדבר עם אדם

       

      ואני אישית לא מבין למה

       

      אולי כנראה אנחנו בעולם המציאות

       

      נתקעים על המשיכה הפיזית ועל החיבור הראשוני בעין,מה שרואים

       

      וזו הבעיה.

       

      אני אישית חשבתי להתחיל ללכת עם חולצת עולם חדש ומצו'פר

       

      אולי ככה יבקרו אצליקריצה

       

       

       

       

       

      רגע רגע רגע.... זה אתה??????????

      עבר מולי אחד כזה אתמול....יו התחלת לעשות פיילוט? זה אתה!!!!

      שמע כמעט הסתערתי עליך עם הלפ טופ שלי, כי זיהיתי, תפסתי אותך!!!

        7/7/09 11:28:

      צטט: מנוע שקט 2009-07-07 02:59:08


      וכל זה רק ביטוי קטן למהפך

      ואני חושב שקבענו ...*

       

      אויש טיזרית שכמותי, בחיי גם כן אני

      ולחשוב שאני כולה גירסה מבוגרת ל"מיץ פטל"

      מה שאומר כמו שאני חושב ש.....

      שלא רק פה אנחנו יכולים לתקשר עם אחרים חדשים

       

      אלא בכל מקום

       

      רק מה ששונה זה הביטחון,לקום לגשת ולדבר עם אדם

       

      ואני אישית לא מבין למה

       

      אולי כנראה אנחנו בעולם המציאות

       

      נתקעים על המשיכה הפיזית ועל החיבור הראשוני בעין,מה שרואים

       

      וזו הבעיה.

       

      אני אישית חשבתי להתחיל ללכת עם חולצת עולם חדש ומצו'פר

       

      אולי ככה יבקרו אצליקריצה

       

       

       

       

        7/7/09 02:59:


      וכל זה רק ביטוי קטן למהפך

      ואני חושב שקבענו ...*