למרות שאני עדיין צעיר (יחסית) ומרגיש מצוין, אתמול הייתה לי פגישה עם נציג של חברה שנקראת "עלי שלכת" שעוסקת בתכנון הסוף. בקבורה אלטרנטיבית, בשריפת גופות וכו'.
אני מתכנן לבקש שישרפו את גופתי אחרי מותי ממספר סיבות:
1 פירנסתי מספיק תעשיות וצרכתי מספיק משאבים בחיי. אין לי עניין לפרנס תעשיות ולנצל משאבים גם במותי. 2 מדי יום מנוצל חצי דונם בארץ ישראל לצורכי קבורה. זה אומר שתוך עשר שנים שטח בגודל של העיר רמת גן הולך לאיבוד. 3 אני לא מוצא שום עניין בלהפוך למזון לתולעים אחרי מותי.
הקבורה היא ממילא דרך חשוכה לעבור מהעולם ומי שבוחר בה, לא יתפלא אם הוא מתעסק עם אנשים חשוכים.
אני מציע לכל אדם שמסוגל לחשוב, לשקול את הדרך הזו. ביפאן אגב, למעלה מ95 אחוז מן הנפטרים נשרפים והאפר נשמר בכד. בעולם כולו מגמת שריפת הגופות הולכת ועולה באחוזים ניכרים, מכיון שיותר ויותר אנשים מבינים שזו הדרך הנכונה. רק בארץ אנשים עוד עוברים נתיב ייסורים רק כדי לשכב תחת מצבה ולהירקב ואחרי דור או שניים ממילא המצבה נזנחת וחוץ מלתפוס שטח יקר שבו יכלו לחיות בני אדם אין לה שום משמעות... |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי סונטינה,
אותי זה לגמרי לא מפחיד, יותר מפחיד אותי להשאיר דברים לא סגורים ואני רגוע לגמרי עם ההחלטה...
"עלי שלכת" לא עובדים בהתנדבות, זו חברה כלכלית לכל דבר, אבל כמי הסביבה עבורו היא ערך עליון אני מתנחם בעובדה שלא יחצבו שיש מהרים כדי לבנות לי מצבה...
לדעתי, בעתיד הקרוב יקומו חברות נוספות שיציעו את השירותים הללו והמחיר יפחת למשהו הגיוני יותר, אבל כרגע זו האלטרנטיבה היחידה - והיא לא זולה, אבל אני עדיין מעדיף אותה על להפוך למזון לתולעים ולתפוס מקום ולחצוב הרים...
אמא'לה אייל, מפחיד הפוסט הזה.....
אגב, אני מניחה ש"עלי שלכת" מבצעים את העבודה לגמרי בהתנדבות וברור שחינם
שהרי לא בא לך לפרנס יותר לכשיגיע יומך.....
שבת נפלאה, ביי
אלונה
נשבע לך שהאופציה הזו קיימת, אבל היא יקרה בטירוף, והאפר ממילא לא יהנה מנופיו המרהיבים של דכור הארץ מהחלל (כך לפחות אני חושב...).
לדעתי, האפשרות הנכונה היא פיזור האפר ביער. כך האדמה תיהנה מהמינרלים ותצמיח חיים חדשים ממה שנשאר מאיתנו.
דווקא הייתי שולחת עצמי בקפסולה לחלל. כל הזמן אני חולמת לעוף אז אולי לאחר מות...
ובינתיים - שנהיה רק בריאים :-)
אזלו כוכביי :-(
סופית. עשיתי את זה.
חתמתי על הסכם ואני מאד שמח על כך.
אדם לא משאיר אחריו בשר רקוב, עצמות ומצבה אלא מורשת וערכים, וזה מה שאני מקווה להשאיר אחרי.
רון יקירי
חשבתי רבות על תחיית המתים והחלטתי שזה לא מתאים לי. מספיקה לי קדנציה אחת.
בנוגע לתרומת איברים למדע, המדע ואני אוייבים בנפש ואני לא מוצא שום סיבה לתרום לו כלום!!!
חניטה תופס מקום ומיותר.
הקפאת הגוף כנ"ל וגם דורש משאבים - וכפי שתחיית המתים לא מעניינת אותי, גם לחזור מהקפאה זה לא עושה לי את זה.
מעיין המעורים מפכה כל זמן שאני חי. אחרי לכתי יהיו מעיינות אחרים.
פעילות ספורטיבית אני דווקא עושה - ולפחות משתדל:-)
והמוסיקה זה הדבר שבזכותו אני חי ומאושר בחיי.
חוצמזה מרגיש מצוין ומקווה להעלות את הספר שלי לאינטרנט בימים הקרובים. הרבה עבודה כרוכה בזה...
דע לך שגם אני מאד מתגעגע.. אם אתה בבית ומתאים לך - אני קופץ עכשיו. תן סימן!
שמור על קשר
נתראה בקרוב
אוהב
איל
איל יקירי
ומה עם תחיית המתים
ומה עם תרומת איברים למדע
ומה עם חניטה
ומה עם הקפאת הגוף עד שהנפש תדע להחזיר מן המתים
ומה עם מעיין הנעורים
מה עם פעילות ספורטיבית
מה עם מוסיקה לנפש
ומה שלומך?
התגעגעתי
רון
:-)