זה קורה כשהעור נזכר,
ברשימותיו יש כל פצע כל שריטה כל מגע...
זה קורה כשגלי אבנים בנוף הופכים את צורתם ללב ענק,
אלה מילותיי המתגעגעות
אני מפזרת את האפר מן הכד אל הים הגדול
והרוח משיבה אל פני את אפר געגועי
וחונקת את חושי.
* מחווה לסצינת ההלוויה מתוך "ביג לבובסקי"
|