ובכן, זה לא תמיד לוהט וראוי כמו שמתארים.

כמובן שלפעמים כן. עם טיפוסית לוהטת במיוחד זה הגיע הכי קרוב לאלימות. צועקים, דוחפים, מתגלגלים על הרצפה, בגדים נתלשים בחופזה. היא רצתה שאני אכאיב לה, ואני חדרתי אליה בברוטאליות מאחור. היה כיף. היא אמרה שהיא הרגישה אותי שם גם ביום שאחרי, וזה עשה לה נעים.

עם אחרת, אחרי ריב מר במיוחד, התחבקנו, ולאט לאט החיבוק הפך ללטיפות, השענתי אותה אחורה על הספה, הרמתי את החצאית שלה וירדתי ללקק בין רגליה. בהתחלה מעל התחתונים, אחר כך מסיט אותם. מפייס, מפנק, מענג. מנשק את הירכיים, מרפרף עם הלשון על הערווה, מוצא את הדגדגן. יורד מדי פעם למטה למטה, ואז חוזר. עד שגמרה. ואז טיפסתי למעלה וחדרתי אליה. התנשקנו תוך כדי והיה ענוג ונעים.

אבל לפעמים אין חשק. לפעמים הריב הוא מפיל זקפה, מחסל ליבידו, משמיד תשוקה. אתם שוכבים במיטה, היא עירומה לידך, אבל העור השחום כבר לא קורא לך, הקימור של הירך לא מבקש לטיפה. אין חשק לחפון שד, לנשוך את הצוואר. משהו כבה. באסה.

והנה משהו לומר בגנות ובשבחי הזיזות, היחסים האסורים, היחסים האקראיים. אין ריבים. אין זעם. הוא לא מתבטא בחדירה זועמת ומלאת תשוקה, אבל גם לא מפיל חלל איברים זקורים. נקודה למחשבה.