| חוט כסוף מחבר בינינו, חוט עשוי מקרני הירח. הוא נטווה עוד לפני אלפי שנים בידיו העדינות של מלאך צעיר שנפל מלמעלה ושכח איך לחזור, כך שבמשך אלפים של שנים הוא יושב וטווה חוטי כסף, עשויי אור ירח, בין בני אדם בודדים. בחץ וקשת הוא אף פעם לא הצטיין, המלאך הזה, וגם כך הוא סולד מכלי נשק, כך שזה אינו נכון, מה שמספרים עליו. החוט הזה גמיש, ואלסטי. הוא יכול להימתח עד הארצות הקסומות שבצדו השני של העולם ולהישאר ללא פגע. כל צד וכל עולם. והוא יכול גם להימתח עד לרחוב השני מימין, ולהיקרע. המלאך רק טווה את החוטים, הוא אינו אחראי לחיזוקם, מטלה זו מוטלת כבר על הבודדים עצמם. כמו את הקשר הגורדי, גם את החוט הזה לא ניתן להתיר בידיים. אפשר רק לחתוך. ולא, לא צריך מספריים, או סכין, בשביל זה, גם לא להבה בלתי נראית. זה פשוט מתרחש מעצמו, כמו ריס שנפל מעין. אבל כאן אין טעם לבקש משאלות, רק געגועים. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוי נו... הבילבול שלי מרקיע שחקים...כל כך הרבה זמן לא נכנסתי לכאן שפשוט שכחתי שזו את,יקרה...
השאלה שלך העלתה חיוך על פניי...
את הקטע הזה כתבתי בחורף אחד, לפני יותר משלוש שנים. בחורף שהגיע שנה לאחר מכן כתבתי קטע נוסף שבדיוק מתייחס אל המלאך ואל מה ששאלת...
בדרך כלל שני הקטעים האלו תמיד הופיעו אצלי ביחד ולכן פירסמתי כעת גם את הטקסט על המלאך. את מוזמנת לקרוא ולגלות למה הוא מתגעגע...
תודה...
תודה על תגובה מקסימה לא פחות...
תודה...
קסום, ואתה כולך קסם.
מעניין אם המלאך יכול לחוש בדידות. מענייין למה ולמי הוא מתגעגע.
איזה יופי
אגדה מקסימה עם מוסיקה קסומה.
שוקי
קראתי,,
נהנתי..
אחזור...